גיא אלמוג בנק ירושלים; קרדיט: רמי זרנגר
גיא אלמוג בנק ירושלים; קרדיט: רמי זרנגר
הכר את המומחה

"סיכון נמוך מדי הוא לא פחות גרוע מסיכון גבוה מדי"

גיא אלמוג, מנהל מקצועי בבנק ירושלים, מדגיש כי לקיחת סיכון נמוך מדי עלולה לפגוע בתשואה ארוכת הטווח: "היתרון של ריבית דריבית משמעותי - חשוב להתאים את רמת הסיכון ולא לפעול מתוך חשש מתנודתיות זמנית"

משקיעים רבים נוטים להימנע מסיכון מתוך חשש מהפסדים, אבל גם סיכון נמוך מדי יכול להביא להפסד של תשואה פוטנציאלית לאורך זמן. השקעות ארוכות טווח בשוק ההון מציעות תשואה גבוהה יותר, אבל בדרך יהיו יותר תנודות שצריך לדעת להתמודד איתן. אחוז מניות גבוה ואג"ח קונצרני יכולים להוביל לתנודתיות גבוהה של התיק, אבל גם להניב תוחלת תשואה גבוהה יותר לאורך זמן, במיוחד כשמנצלים את היתרון של ריבית דריבית. כדי לבנות תיק השקעות נכון, יש להתאים את רמת הסיכון לפרופיל הסיכון שלכם, ולא רק לפחד מהפסדים בטווח הקצר. גיא אלמוג, מנהל מקצועי של יועצי ההשקעות בבנק ירושלים, מדגיש שהמפתח הוא תיאום ציפיות נכון והתמודדות עם השוק לאורך מחזורי עליות וירידות.


למה בחרת את תחום העיסוק הזה? 

"אני מאוד אוהב את שוק ההון לאור הדינמיות שלו, כך שכל הזמן ישנם שנויים ואירועים משמעותיים, וכל יום מייצר הזדמנויות חדשות".


 כמה זמן אתה במקצוע הזה?

"אני בשוק ההון כבר 20 שנה".


קיראו עוד ב"שוק ההון"
מה האני מאמין שלך?

"יש מספר כללי ברזל: ככל שנשקיע לטווח ארוך יותר ,הסבירות שנהנה מהתשואות של שוק ההון עולה משמעותית. לא לפעול בפאניקה. קל להגיד והרבה יותר קשה ליישם (קורונה, עליית התשואות והמלחמה שהחלה ב-7.10) כל מי שהצליח לא לבצע שינויים משמעותיים הרוויח ובגדול. לא לרדוף אחרי טרנדים ולהשתדל לא לבצע השקעות קצה. תנודתיות זה דבר חיובי, עם כל הקושי צריך לדעת לנצל אותה".


מה הגורמים החשובים שאתה מתחשב בהם כשאתה בוחר מסלולי השקעה ללקוחות? 

"הדבר הראשון הוא לבצע תיאום ציפיות עם הלקוח ולנסות ולהבין מה היכולת שלו לעמוד בירידות חדות וכמה הוא מוכן להסתכן. כשמבינים מה תאבון הסיכון של הלקוח אפשר לייעץ לו להשקיע בתיק שמתאים לרמת הסיכון שהוא מוכן לקחת. ללקוח שמוכן לקחת סיכונים צריך לייעץ לבנות תיק שגם אם יקרו אירועי קיצון הוא ידע להתמודד איתם ולא לפעול בפאניקה".


מה הלקוחות שואלים אותך הכי הרבה?

" 'איך זה יכול להיות?'. אני אומר להם ששוק ההון מסתכל קדימה (צופה פני עתיד) מה שהיה פחות רלוונטי כך שמי שמסתכל במראה האחורית לרוב מפספס, לשוק יש כללים משלו (וזו אינה קלישאה אלא המציאות). נקודה נוספת היא שאם כולם חושבים באותו כיוון, כאשר הסנטימנט ישתנה, סביר מאוד שהתנודה לכיוון השני תהיה משמעותית".


ספר על אירוע מרגש או מאתגר שקרה לך עם לקוח.

"תקופת אי הוודאות בקורונה הייתה מאתגרת מאוד, לאור החשש של הלקוחות שסוף העולם מגיע, בתקופות כאלו, תפקידו של יועץ ההשקעות הוא משמעותי ביותר. הכל מתחיל בתאום ציפיות הראשוני שבוצע מול הלקוח שממשיך כל הזמן. היה קשה מאוד למשל לצפות את הקורונה, אך ברגע שהיועץ מצליח לגרום ללקוח להבין שפעולה בפאניקה אינה הדבר הנכון, היכולת של הלקוח לצלוח אירועים שלילים עולה משמעותית ואיתה גם היכולת להרוויח בטווח הבינוני והארוך.


דוגמא נוספת הייתה ב-8.10, המסר היה פשוט, אף אחד לא יודע מה יהיו עומק הירידות ו/או כמה זמן תימשך הלחימה ובאיזו עוצמה, אך כל הדוגמאות מהאירועים הביטחוניים הקודמים הראו שזה עניין של זמן עד שהשוק יתייצב ואז יחזור לעלות,ל צאת בזמן מהשוק מבלי להיכנס בחזרה בזמן זאת אופציה לא טובה, וזאת לאור העובדה שקשה עד בלתי אפשרי לתזמן את השוק".


כשאתה מקבל פניות מלקוחות מבוהלים כשהשוק יורד - מה אתה אומר להם?

"שהסטטיסטיקה מראה שבאירועים קיצונים הדבר הנכון ביותר הוא לא לפעול בפאניקה. חייבים לגלות אורך רוח וסבלנות, אף אחד לא יודע כמה זמן ימשיכו הירידות אך הסטטיסטיקה מראה שזה עניין של זמן עד שנגיע לשיא חדש, ברגע שהלקוח עובר איתך אירוע קיצוני, רמת האמון עולה וההתנהלות העתידית קלה יותר".


השלם את המשפטים.

כסף זה: "מוצר שעובדים קשה כדי להשיג, ואחרי שמשיגים אותו צרכים לתת לו לעבוד עבורנו".

 לקוחות הם: "אלו שאנחנו קמים כל בוקר כדי לתת להם את השירות הכי נכון ואישי שניתן".


אם היית יכול לחזור לרגע בזמן, איזה טיפ היית נותן לעצמך בתחילת הדרך?

"להבין טוב יותר את מה שאני מבין היום. כל מי שעבר את משבר 2008, משבר החובות באירופה, הקורונה, הירידות של 2022 והמלחמה שהחלה ב-7.10 מבין שלא ניתן לתזמן את השוק ואף אחד לא מודיע לך שירידות משמעותיות לפנינו, אך כאשר כולם בורחים מהשוק המחירים הופכים לאטרקטיביים מאוד ולכן זה יכול להיות עיתוי טוב להגדיל סיכון".


מה אתה חושב על שוק המניות המקומי ולמה?

"יעלה עד 10% בשנה. הפוטנציאל במשק המקומי גדול מאוד, המשך התאוששות ההייטק שהינו הקטר של המשק, השיקום של הצפון והדרום וכל נושא התשתיות באופן כללי, הדמוגרפיה החיובית, הגידול בתיק נכסי הציבור, יתרות הגז, הסכם אפשרי עם סעודיה ועוד. כל עוד נצליח להתקיים כעם ללא המחלוקות שהיו לפני ה-7.10, הפוטנציאל של המשק לשנים הבאות הוא גדול מאוד".


מה אתה מעריך שיקרה ב-S&P 500 ולמה?

"יעלה מעל 10% בשנה. הכלכלה האמריקאית היא הבסיס לכל תיק השקעות, במיוחד לאור העובדה שהכלכלה שם מפתיעה כל פעם מחדש, אך אין ספק שהתמחור הנוכחי אינו זול, צריך לקחת בחשבון שברוב השנים השוק מייצר תשואה מעל או מתחת לממוצע ארוך הטווח שלו, נראה שבתרחיש הבסיס סביר להניח תשואה של סביב 10%".


ממה משקיעים צריכים להיזהר?

"בנייה של תיק שאינו נכון עבורם, אני מניח שסיכון גבוה מידי ואי התאמה של צורכי הנזילות של הלקוח הרבה יותר ברורים אינטואיטיבית, אבל אני רוצה לחדד דווקא את החלק של לקיחת סיכון נמוך מידי, בהכללה השקעה ארוכת טווח בשוק ההון תניב תשואה גבוהה כך שאחוז מניות גבוה ואחוז גבוה של אג"ח קונצרני יניבו בוודאות תנודתיות גבוהה אך בסבירות גבוהה מאוד גם תוחלת תשואה גבוהה יותר, ככל שהסיכון הנלקח הוא נמוך מידי תוחלת התשואה תהיה נמוכה יותר וכאשר מתחשבים בריבית דריבית הפער הוא משמעותי מאוד, כמובן שהכל צריך להיות בתאום ציפיות נכון מול הלקוח".


איזה תחומים יבלטו לטובה?

"סקטור התשתיות, סקטור הפיננסים וסקטור האנרגיה הירוקה".


איך משקיע סביר צריך להשקיע 200 אלף שקלים שיש לו "בצד"?

"אני ממליץ לכולם להיעזר ביועץ השקעות ולבנות תיק השקעות שממקסם את תוחלת התשואה ברמת הסיכון המתאימה להם, בדגש על רמת הסיכון המתאימה ולא רק על חשש מהתנודתיות הצפויה. מניסיון העובדה ששני לקוחות הם עם אותם נתונים, לא אומר בהכרח שהתיק שלהם צריך להיות זהה, ולכן חשוב מאוד לתפור חליפה מותאמת אישית לכל לקוח".


מסר, טיפים, ותובנות שתוכל לשתף אותנו בהם? 

"חשוב מאוד להתחיל לחסוך מגיל צעיר, ואני מאמין שבכדי להציג תשואות גבוהות צריך לקחת סיכונים, כך גם ניתן להנות מתוחלת תשואה גבוהה יותר בטווח הארוך ובנוסף להנות בצורה משמעות יותר מאפקט הריבית דריבית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נשמע אדם חכם (ל"ת)
    אנונימי 02/03/2025 12:59
    הגב לתגובה זו
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?