"סיכון נמוך מדי הוא לא פחות גרוע מסיכון גבוה מדי"
גיא אלמוג, מנהל מקצועי בבנק ירושלים, מדגיש כי לקיחת סיכון נמוך מדי עלולה לפגוע בתשואה ארוכת הטווח: "היתרון של ריבית דריבית משמעותי - חשוב להתאים את רמת הסיכון ולא לפעול מתוך חשש מתנודתיות זמנית"
משקיעים רבים נוטים להימנע מסיכון מתוך חשש מהפסדים, אבל גם סיכון נמוך מדי יכול להביא להפסד של תשואה פוטנציאלית לאורך זמן. השקעות ארוכות טווח בשוק ההון מציעות
תשואה גבוהה יותר, אבל בדרך יהיו יותר תנודות שצריך לדעת להתמודד איתן. אחוז מניות גבוה ואג"ח קונצרני יכולים להוביל לתנודתיות גבוהה של התיק, אבל גם להניב תוחלת תשואה גבוהה יותר לאורך זמן, במיוחד כשמנצלים את היתרון של ריבית דריבית. כדי לבנות תיק השקעות נכון, יש
להתאים את רמת הסיכון לפרופיל הסיכון שלכם, ולא רק לפחד מהפסדים בטווח הקצר. גיא אלמוג, מנהל מקצועי של יועצי ההשקעות בבנק ירושלים, מדגיש שהמפתח הוא תיאום ציפיות נכון והתמודדות עם השוק לאורך מחזורי עליות וירידות.
למה בחרת את תחום העיסוק הזה?
"אני מאוד אוהב את שוק ההון לאור הדינמיות שלו, כך שכל הזמן ישנם שנויים ואירועים משמעותיים, וכל יום מייצר הזדמנויות חדשות".
- "לאחר ראלי משמעותי, המניות בת"א כבר לא זולות כפי שהיו בעבר"
- "הזמן הוא המשאב החשוב ביותר; תכננו את החיים, לא את המדד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה זמן אתה במקצוע הזה?
"אני בשוק ההון כבר 20 שנה".
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
"יש מספר כללי ברזל: ככל שנשקיע לטווח ארוך יותר ,הסבירות שנהנה מהתשואות של שוק ההון עולה משמעותית. לא לפעול בפאניקה. קל להגיד והרבה יותר קשה ליישם (קורונה, עליית התשואות והמלחמה שהחלה ב-7.10) כל מי שהצליח לא לבצע שינויים משמעותיים הרוויח ובגדול. לא לרדוף אחרי טרנדים ולהשתדל לא לבצע השקעות קצה. תנודתיות זה דבר חיובי, עם כל הקושי צריך לדעת לנצל אותה".
מה הגורמים החשובים שאתה מתחשב בהם כשאתה בוחר מסלולי השקעה ללקוחות?
"הדבר הראשון הוא לבצע תיאום ציפיות עם הלקוח ולנסות ולהבין מה היכולת שלו לעמוד בירידות חדות וכמה הוא מוכן להסתכן. כשמבינים מה תאבון הסיכון של הלקוח אפשר לייעץ לו להשקיע בתיק שמתאים לרמת הסיכון שהוא מוכן לקחת. ללקוח שמוכן לקחת סיכונים צריך לייעץ לבנות תיק שגם אם יקרו אירועי קיצון הוא ידע להתמודד איתם ולא לפעול בפאניקה".
מה הלקוחות שואלים אותך הכי הרבה?
" 'איך זה יכול להיות?'. אני אומר להם ששוק ההון מסתכל קדימה (צופה פני עתיד) מה שהיה פחות רלוונטי כך שמי שמסתכל
במראה האחורית לרוב מפספס, לשוק יש כללים משלו (וזו אינה קלישאה אלא המציאות). נקודה נוספת היא שאם כולם חושבים באותו כיוון, כאשר הסנטימנט ישתנה, סביר מאוד שהתנודה לכיוון השני תהיה משמעותית".
ספר על אירוע מרגש או מאתגר שקרה לך עם לקוח.
"תקופת אי הוודאות בקורונה הייתה מאתגרת מאוד, לאור החשש של הלקוחות שסוף העולם מגיע, בתקופות כאלו, תפקידו של יועץ ההשקעות הוא משמעותי ביותר. הכל מתחיל בתאום ציפיות הראשוני שבוצע מול הלקוח שממשיך כל הזמן. היה קשה מאוד למשל לצפות את הקורונה, אך ברגע שהיועץ מצליח לגרום ללקוח להבין שפעולה בפאניקה אינה הדבר הנכון, היכולת של הלקוח לצלוח אירועים שלילים עולה משמעותית ואיתה גם היכולת להרוויח בטווח הבינוני והארוך.
דוגמא נוספת הייתה ב-8.10, המסר היה פשוט, אף
אחד לא יודע מה יהיו עומק הירידות ו/או כמה זמן תימשך הלחימה ובאיזו עוצמה, אך כל הדוגמאות מהאירועים הביטחוניים הקודמים הראו שזה עניין של זמן עד שהשוק יתייצב ואז יחזור לעלות,ל צאת בזמן מהשוק מבלי להיכנס בחזרה בזמן זאת אופציה לא טובה, וזאת לאור העובדה שקשה עד
בלתי אפשרי לתזמן את השוק".
כשאתה מקבל פניות מלקוחות מבוהלים כשהשוק יורד - מה אתה אומר להם?
"שהסטטיסטיקה מראה שבאירועים קיצונים הדבר הנכון ביותר הוא לא לפעול בפאניקה. חייבים לגלות אורך
רוח וסבלנות, אף אחד לא יודע כמה זמן ימשיכו הירידות אך הסטטיסטיקה מראה שזה עניין של זמן עד שנגיע לשיא חדש, ברגע שהלקוח עובר איתך אירוע קיצוני, רמת האמון עולה וההתנהלות העתידית קלה יותר".
השלם את המשפטים.
כסף זה: "מוצר שעובדים קשה כדי להשיג, ואחרי שמשיגים אותו צרכים לתת לו לעבוד עבורנו".
לקוחות הם: "אלו שאנחנו קמים כל בוקר כדי לתת להם את השירות הכי נכון ואישי שניתן".
אם היית יכול לחזור לרגע בזמן, איזה טיפ היית נותן לעצמך בתחילת הדרך?
"להבין טוב יותר את מה שאני מבין היום. כל מי שעבר את משבר 2008, משבר החובות באירופה, הקורונה, הירידות של 2022 והמלחמה שהחלה ב-7.10 מבין שלא ניתן לתזמן את השוק ואף אחד לא מודיע לך שירידות משמעותיות לפנינו,
אך כאשר כולם בורחים מהשוק המחירים הופכים לאטרקטיביים מאוד ולכן זה יכול להיות עיתוי טוב להגדיל סיכון".
מה אתה חושב על שוק המניות המקומי ולמה?
"יעלה עד 10% בשנה. הפוטנציאל במשק המקומי
גדול מאוד, המשך התאוששות ההייטק שהינו הקטר של המשק, השיקום של הצפון והדרום וכל נושא התשתיות באופן כללי, הדמוגרפיה החיובית, הגידול בתיק נכסי הציבור, יתרות הגז, הסכם אפשרי עם סעודיה ועוד. כל עוד נצליח להתקיים כעם ללא המחלוקות שהיו לפני ה-7.10, הפוטנציאל של המשק
לשנים הבאות הוא גדול מאוד".
מה אתה מעריך שיקרה ב-S&P 500 ולמה?
"יעלה מעל 10% בשנה. הכלכלה האמריקאית היא הבסיס לכל תיק השקעות, במיוחד לאור העובדה שהכלכלה שם מפתיעה כל פעם מחדש, אך אין
ספק שהתמחור הנוכחי אינו זול, צריך לקחת בחשבון שברוב השנים השוק מייצר תשואה מעל או מתחת לממוצע ארוך הטווח שלו, נראה שבתרחיש הבסיס סביר להניח תשואה של סביב 10%".
ממה משקיעים צריכים להיזהר?
"בנייה של תיק שאינו נכון עבורם, אני מניח שסיכון גבוה מידי ואי התאמה של צורכי הנזילות של הלקוח הרבה יותר ברורים אינטואיטיבית, אבל אני רוצה לחדד דווקא את החלק של לקיחת סיכון נמוך מידי, בהכללה השקעה ארוכת טווח בשוק ההון תניב תשואה גבוהה כך שאחוז מניות גבוה
ואחוז גבוה של אג"ח קונצרני יניבו בוודאות תנודתיות גבוהה אך בסבירות גבוהה מאוד גם תוחלת תשואה גבוהה יותר, ככל שהסיכון הנלקח הוא נמוך מידי תוחלת התשואה תהיה נמוכה יותר וכאשר מתחשבים בריבית דריבית הפער הוא משמעותי מאוד, כמובן שהכל צריך להיות בתאום ציפיות נכון
מול הלקוח".
איזה תחומים יבלטו לטובה?
"סקטור התשתיות, סקטור הפיננסים וסקטור האנרגיה הירוקה".
איך משקיע סביר צריך להשקיע 200
אלף שקלים שיש לו "בצד"?
"אני ממליץ לכולם להיעזר ביועץ השקעות ולבנות תיק השקעות שממקסם את תוחלת התשואה ברמת הסיכון המתאימה להם, בדגש על רמת הסיכון המתאימה ולא רק על חשש מהתנודתיות הצפויה. מניסיון העובדה ששני לקוחות הם עם אותם נתונים, לא אומר בהכרח שהתיק שלהם צריך להיות זהה, ולכן חשוב מאוד לתפור חליפה מותאמת אישית לכל לקוח".
מסר, טיפים, ותובנות שתוכל לשתף אותנו בהם?
"חשוב מאוד להתחיל לחסוך מגיל צעיר, ואני מאמין שבכדי להציג
תשואות גבוהות צריך לקחת סיכונים, כך גם ניתן להנות מתוחלת תשואה גבוהה יותר בטווח הארוך ובנוסף להנות בצורה משמעות יותר מאפקט הריבית דריבית".
- 1.נשמע אדם חכם (ל"ת)אנונימי 02/03/2025 12:59הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסף״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל אנחנו מנסים לענות על השאלה - האם הגאות שראינו בשוק המניות מגובה במה שקורה בשטח. עונת הדוחות לרבעון השלישי האחרונה שחתמנו בתחילת השבוע מספרת על ענפים שגילו חסינות. מגזר הפיננסים מוביל נהנה ממרווחי ריבית חריגים וגאות בשווקים התפיחה את תיקי הנוסטרו חברות ההביטוח ובתי ההשקעות. אבל רצינו לשמוע מכלי ראשון איך כל מי שנמצא בחזית - ממקבלי החלטות וכלכלנים ועד מנכ"לים של חברות ציבוריות, אנשי תעשייה, הייטק ונדל"ן מסתכלים על הדברים. אנחנו שואפים לשרטט את המצב בשטח וגם נחשוף כאן בקרוב את המדד שיצרנו שמנתח את ההזדמנויות במניות שצלחו את התקופה הכי טוב ויש להן פוטנציאל טוב להמשיך ולטפס.
מי שפתח את הועידה היה פרופ’ צבי אקשטיין ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מבחינתו התמונה רחוקה מלהיות ורודה. כבר יותר מעשור, הוא סיפר, המכון שלו עוקב אחרי הכלכלה הישראלית דרך פריזמה ביטחונית, כל מודל כלכלי נפתח קודם כל בסיכונים הבטחוניים ואחר כך מוסיפים את השכבות הכלכליות. בחודשים האחרונים הוא אומר שלמרות שזה נראה שאנחנו ברגיעה ״יש סיכוי לסיבוב נוסף באיראן, עם צורך בהסדרה בצפון ועם עזה שתישאר תהליך ארוך שנים״. גם בתרחיש האופטימי ישראל תישאר סביב "הקו הצהוב" לפחות חמש שנים זה הולך להכביד על התקציב וההוצאות הבטחוניות עם רמת כוננות גבוהה.
אקשטיין ניתח את נתוני המקרו והוא לא נשמע מעודד במיוחד. הצמיחה שאנחנו רואים בתמ״ג לדעתו נשענת כמעט לחלוטין על הוצאות הביטחון והיצוא הביטחוני. “כשמנטרלים את זה״, הוא מדגיש, “מבינים שהמשק האמיתי - הפריון, התעסוקה האזרחית, העסקים הקטנים והבינוניים - נמצא במצב שמחייב התגייסות מלאה״. הוא דיבר על פריון שנפגע ממלחמה וממילואים, על מגזר ציבורי לא יעיל, על תשתיות מדשדשות, על יוקר מחיה “קיצוני״, ועל כך שמעמד הביניים נשחק עד כדי סכנה לנטישה של אוכלוסיות איכותיות.
למרות זאת, אקשטיין הציג גם נקודת אור. אם הממשלה תאמץ רפורמות תומכות צמיחה, ב-2026 החוב-תוצר עשוי להתחיל לרדת והמשק יוכל להשיב לעצמו מסלול של צמיחה בת-קיימא. אבל במידה ולא: ״ללא רפורמות - נדרדר לצמיחה של כשני אחוזים״ הזהיר.
- אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה
- צביקה שווימר: "אנחנו לא החברה שהיינו לפני שנתיים, אנחנו נוגעים בכל תחומי החיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומתוך האזהרות האלה עברנו למושב ב׳. אל השטח עצמו. אל החנויות, אל מרכזי הקניות, אל ההתנהגות של הצרכנים. כולנו יודעים שהארנק הישראלי הוא לעיתים המדד הכי טוב למה שקורה וכאן פגשנו את צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 2.2% - שאלנו אותו מה קורה מעבר לגרפים - ואיך נראה המשק הישראלי דרך עיני אחת מקבוצות הקמעונאות הגדולות במדינה.
