אלי צחור ברומטר
צילום: ברומטר
ראיון

"האג"ח עדיין עדיף על המניות; הייתי מתמקד יותר באלו לטווח הארוך"

אלי צחור, מנכ"ל בית ההשקעות ברומטר אומר כי לדעתו "האג"ח הקונצרניות יותר אטרקטיביות בשלב זה מאלו הממשלתיות; באג"ח הדולרי יש יתרון מפני שהוא מהווה הגנה מפני ירידות בשוק" מה הוא חושב על אג"ח צמוד מדד ורשימת אגרות חוב מומלצות
דור עצמון | (5)

בצל העלאת הריבית של בנק ישראל ב-0.5% ל-3.75%, איזה אגרות חוב מעניינות יותר ואיזה פחות? מה המשקיעים צריכים לדעת? אלי צחור, מנכ"ל בית ההשקעות ברומטר שמתמחה בהשקעה באג"ח מספק תובנות:

"כפי שהרבה פעמים קורה בשוק ההון, כשהציפייה מתגשמת, אז זה כבר מגולם בשוק. זה נכון גם לגבי העלאת הריבית ואפילו אגרות החוב - הקונצרניות וגם הממשלתיות - עולות ומתקנות את הירידות אחרי העלאת ריבית. גם המק"מים הראו שאנחנו הולכים לכיוון ה-3.75% והשוק מתחיל אפילו לגלם את הציפיות ל-4%. מה שאטקרטיבי ונהיה להיט זה שיש אלטרנטיבה בפיקדונות הבנקים. בנק הפועלים למשל יצא עם פיקדון לשנה וחצי עם ריבית של 4.6% לשנה, זו ריבית אטרקטיבית ואפשר להבין את מי שבוחר בה. אבל יש גם חסרון - כשאג"ח של חברות מובילות נותנות 4.8% ל-7-8 שנים אז זה אפילו יותר כדאי. דרך שוק ההון אפשר לקבע תשואות גבוהות לטווחים ארוכים.

"מבחינת אטרקטיביות, השאלה היא איך לבחור את המח"מ (משך חיים ממוצע) הנכון של אגרות החוב. אנחנו כבר בסוף העלאות הריבית תחת ההנחה שהעולם יגיב (ואכן מגיב) לריבית הזו בהאטה בביקושים, ירידה בצריכה, ירידה בדיור וכו', ההאטות הללו מביאות לפחות לחצים אינפלציונים וזו המטרה. אם זה יצליח, הריבית קודם כל תתיישר ואנחנו קרובים לשם. כאשר זה יקרה, תשואות האג"ח בארה"ב יכולות להיעצר ואז גם נצפה לירידה בריבית. האינטרס של הממשלות והנגידים הוא להקל על הוצאות המימון. הבנקים המרכזיים לומדים מלקחי העבר ויחכו עם הורדת הריבית, בהדרגה ובזהירות. לגבי שוק ההון, כפי שהוא צפה להעלאת הריבית, כך הוא יידע גם לצפות להורדת הריבית ואז אנחנו נהיה עדים לעלייה באג"ח. לכן יש עדיפות לקחת אג"ח במח"מים לא הכי ארוכים אבל כן יחסית ארוכים. אג"חים קונצרנים טובים וארוכים יכולים לתת מעל 2%-2.5% צמוד ולקבל 4%-5% נומינלי. אפשר להתחיל להתכונן בזהירות להורדת הריבית.

מה ההשפעה על השאר האג"חים?

"שוק ההון מתאזן באופן כללי קצת מעל הציפיות האינפלציוניות. אני הייתי שם דגש דווקא בצמודי מדד מפני שזהו כלי שקיים רק בארץ ולא קיים בעולם בצורה כל כך נזילה. אם אפשר לקבל הצמדה למדד, הרי האויב של כסף הוא אינפלציה, אז אתה מקבל בעצם ביטוח במחיר נמוך. לדעתי כדאי להינות מזה, לקנות אג"חים צמודים יותר מאשר נומינלי ביחס של 70:30. צריך לזכור שהמניות בחו"ל עוד צפויות לרדת פחות או יותר כ-15%.

"באג"ח הדולרי יש יתרון מפני שהוא מהווה איזושהי הגנה מפני ירידות בשוק. אם עולם ההייטק יצטמצם הדבר יכול להביא ללחץ ולעליית מט"ח. גם הריביות בבנקים אטרקטיביות ונעות סביב ה-6% על הדולר. עם זאת, אני חושב שההשקעה באג"ח דולרי צריכה להיות המינון נמוך יותר באופן יחסי עם ראייה לטווחים קצרים יותר. אם הדולר עולה לכיוון ה-3.7 שקל אז הייתי שוקל לממש אותו. אנחנו מעריכים כי לטווח הארוך יותר השקל ימשיך להיות חזק ועדיף לחזור לשקל צמוד".

במה המשקיע ה"סביר" צריך להחזיק?

"אני הייתי אומר לו לנסות לשבת על אג"חים צמודי מדד ולנצל את זה, אולי דרך קרנות צמודות או כאלה שמוטות הצמדה והמח"מ יכול להיות קצת יותר ארוך מאשר הקצר".

יש לך כמה דוגמאות לאג"חים ספציפיים?

"האטרקטיביות של האג"ח הממשלתי עשויה להיות קצת יותר נמוכה. אג"ח ממשלתי צמוד נותן סביב ה-0.8% ל-9 שנים לעומת אג"ח של אלוני חץ למשל שנותן כמעט 3% לאותו טווח. נכון שזה נדל"ן ויש פה סיכון מסוים שלא קיים בממשלתי אבל בכל זאת מדובר בהבדל גדול.

קיראו עוד ב"אג"ח"

"בצמודים יש למשל את האג"ח של עזריאלי מעל 3% עם מח"מ של 8 שנים. בדולרים יש למשל לטווח קצר את אלה פיקדון 1 שנותן סביב ה-6% דולרי עד סוף אוגוסט השנה. לא כדאי לקנות דולרי ו'שבת' עליהם כי לא נקבל כלום עליהם אז אפשר להישאר בשקל ולקנות אג"ח AAA דולרי ולקבל 6% שנתי. מבחינת האג"ח הנומינלי יש למשל את פז אג"ח 8, לא מאוד ארוך עם מח"מ של 5 שנים בערך עם תשואה של 5%. האג"ח הממשלתי לדעתי פחות כדאי אם כי הכל הולך ביחד ותמיד טוב לגוון. היתרון של הממשלתי הוא שהוא יותר סחיר. עקרונית אפשר לקחת את האג"ח הממשלתי בידיעה שמקבלים 1.5% פחות אבל הסחירות הרבה יותר גבוהה. הקונצרני יותר עדיף באופן כללי".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לא הייתי בונה על תיקי האג"ח לטווח קצר (ל"ת)
    דרור 05/01/2023 22:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אהוד 04/01/2023 10:20
    הגב לתגובה זו
    אתה לא שם בשורט על מדדי מניות?
  • הרוב מעריכים שהסנופי ירד ל3300 (ל"ת)
    נועם 04/01/2023 11:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תודה על הדברים החכמים (ל"ת)
    מנחם 04/01/2023 10:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רני 04/01/2023 09:59
    הגב לתגובה זו
    למניות בדמות אגח - השוק לא יעלה
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

אגח
צילום: ביזפורטל
שוק האג"ח

זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?

התשואות על איגרות החוב הארוכות בעלייה, וזה משפיע על המשכנתא, הפנסיה, ההשקעות ועוד; וגם - מה עדיף: אגרות חוב צמודות למדד או אגרות חוב שקליות ובאיזה מח"מ להשקיע?

חיים בן הקון |

התשואות על אג"ח ממשלתיות, בעיקר לטווח הארוך – הן סוג של מדחום כלכלי. וברגע שמשקיעים בעולם מתחילים לדרוש יותר ריבית על ההלוואה למדינה – זו נורת אזהרה. בארה"ב מקדמים חקיקה ענקית שצפויה להאריך את הטבות המס. הצפי הוא שזה יעלה למדינה עוד 3 עד 4 טריליון דולר בעשור הקרוב. במקביל, ההוצאות על ריבית כבר השנה צפויות לחצות את ה־950 מיליארד דולר. אלה סכומים שיגדילו את הגירעון וצריך לממן אותם? איך עושים זאת - מגייסים עוד אגרות חוב, היצע אגרות החוב גדל, הסיכון עולה - הריבית עולה. אגרות החוב האמריקאיות נופלות - התשואה ל-30 שנה מעל 5%. זו דרמה של ממש וזה החשש האמיתי של כלכלנים רבים - לא מכסים, לא סין, הם חוששים ממשבר חוב. כשהמדינה הגדולה והחזקה בעולם מגייסת בריבית גבוהה זה מסוכן לכולם.


לפני כשבוע מוד'יס הורידו את דירוג החוב של ארה"ב, החברות המדרגות האחרות הורידו כבר מזמן, וזה עוד נקודה שמחזקת את החששות. השוק מתחיל לחשוש שארה"ב מתנהלת בלי ריסון תקציבי – והוא דורש פיצוי. הפיצוי מגיע דרך התשואות שקופצות, וזה אפקט מתפשט. מה שקורה באג"ח האמריקאי משפיע על כולם, במיוחד על מדינות שתלויות בשוק ובמשק האמריקאי. זה משפיע עלינו כשאצלנו יש גם אתגרים וסיכונים נוספים - מלחמה, משבר משפטי צפוי, קרע בעם. 

הכלכלה בישראל לא רעה – אבל האיומים מתרבים

כלכלית אנחנו לא במקום גרוע. האמת שביחס לציפיות מצבנו מצוין. אם הייתם נותנים תרגיל תיאורטי לפרופסורים לכלכלה ב-6 באוקטובר , מה היה קורה לכלכלה אם היה 7 באוקטובר, הם היו מדברים על אסון כלכלי. בפועל, אנחנו רחוקים מאסון כלכלי, והמשק מתפקד טוב מאוד. יש נתונים חיוביים: הייצוא הטכנולוגי חוזר לעלות, האבטלה נמוכה, הגירעון בשליטה. 

אבל מצד שני, הסיכון הנתפס כלפי ישראל גדל. התחזקות הלחימה בעזה, קיפאון במשא ומתן עם חמאס, וגם הכרזות במדינות כמו צרפת, בריטניה והולנד על כוונות לבחון את הסכמי הסחר עם ישראל – כל אלה מצטברים לתחושה של חוסר יציבות. ובשווקים, חוסר יציבות = עלות מימון גבוהה יותר.

יש גם החשש של הרחבת הקרע בעם. ההכרזה על מינוי לראש השב"כ בניגוד לעמדת היועמ"ש, החיכוכים בין רשויות, המלחמה הגדולה של ערוצי התקשורת בממשלה וההיפך. ההתלהמות בערוצים ובעיקר ברשתות. החשש הגדול לחטופים וחוסר ההסכמה בעם על הדרך הנכונה לשחרר אותם - הסכם או המשך לחימה. אנחנו מפוצלים, והבעיה שזה יוצר עימותים ומלחמה פנימית שהולכת ומתעצמת.