ערימת מטבעות חיסכון כסף שקל אג"ח
צילום: Istock
ניתוח

הקשר בין דירוג אגרת חוב לסיכון הוא לא כמו שחשבתם

איך זה שהתל בונד היציב והמדורג, נפל 6% מתחילת השנה, מה המשמעות של המח"מ ומה קורה כשהריבית עולה ב-1% למחירי אגרות החוב ואיזה אגרות חוב מעניינות כיום? 
איתי חורי | (5)

תמיד לימדו אותנו שרמת סיכון של אג"ח נמדדת ע"פ הדירוג שלו, שאג"ח חסר סיכון (לכאורה) ידורג בדירוג AAA וככל שהדירוג יורד, רמת הסיכון עולה. בשוק הישראלי ישנן 2 חברות דירוג: מעלות ומדרוג, ולכל אחת את הדירוג שלה אך בדר"כ הדירוגים זהים או קרובים.

חברות הדירוג עובדות בשבילנו, קהל המשקיעים, אך בפועל המעסיקים שלהן הן החברות עצמן אשר הנפיקו את אגרות החוב. חייבים לציין שיש בדבר הזה טעם חמצמץ.

אם נחזור לתחילת השנה ונניח שהיינו פועלים בצורה מתוחכמת ומשקללים את העלאות הריבית הצפויות בעקבות התעוררות האינפלציה, אז היינו נזהרים ומתמקדים בתיק אג"ח סולידי שמורכב אך ורק מסדרות אג"ח מדורגות, נניח מקבוצת ה – AA ומעלה.

לכאורה היינו יחסית מוגנים ונהנים מהשקעה במכשיר סולידי שמעניק תשואה ידועה. במקום לשבור את הראש עם אגרות חוב ספציפיות, היינו משקיעים במכשירים שמעניקים חשיפה למדדי התל בונד של הבורסה – תל בונד 20 אשר הדירוג הממוצע שלו +AA .

השקעה סולידית - האומנם?

נניח שהייתי מתחכם עוד יותר, אז בשביל להגדיל עוד פיזור הייתי רוכש גם קצת בונד 40 שדירוגו הממוצע AA. על פניו עכשיו אני גם משקיע סולידי וגם מוגן מהאינפלציה הרי האגרות הללו צמודות למדד. מדובר במתכון נהדר לשינה טובה בלילה בתקופה סוערת שכזו. במשך השנה הייתי רואה את האינפלציה גואה ואת שוקי המניות קורסים ואני בטוח שביצעתי את ההשקעה הכי טובה שיכולה להיות.

לאחר חצי שנה הייתי פותח את תיק ההשקעות שלי רק כדי לראות שגם בהשקעה כ"כ סולידית הצלחתי להפסיד בממוצע למעלה מ-6%.

אז זהו, שיש מרכיב נוסף באג"חים שמציינים אותו כל הזמן אך נוטים לזלזל בחשיבותו – מח"מ האיגרת, משך חיים ממוצע. המח"מ בודק תוך כמה זמן בממוצע אני אחזיר את ההשקעה שלי באג"ח הספציפי, בערך המקביל למכפיל רווח במניה.

בעשור (ויותר) של תקופת ריבית אפסית, למח"מ היה פחות חשיבות מבחינת הסיכון, להיפך – משקיעים חיפשו אגרות בעלות מח"מ גבוה משום שהנתון הזה הוא מעיין המנוף של האגרת, ואני אסביר: אם יש אג"ח לשנה שנסחרת בתשואה של 5% ואג"ח ל-10 שנים שנסחרת גם כן בתשואה של 5%, ועכשיו בשל סיבות שונות משקיעים יהיו מוכנים לשלם על האג"ח תשואה של 4%, הרי שהאיגרת לטווח של שנה תעלה ב-1% (רווח שיתבטא במחיר האיגרת) ואילו האיגרת ל-10 שנים תעלה (בקירוב) ב-10%. זו נוסחה מתמטית פשוטה שאומרת שהשינוי בריבית כפול המח"מ ייתן את רווח ההון של האיגרת,

זה כמובן במצב שהריבית יורדת, זה מתהפך בריבית עולה. עלייה של 1% בתשואה, כשהמח"מ הוא ל-10 שנים תתבטא בירידה של 10% באגרת החוב. זה המון לאגרות חוב. וזה מה שקרה בחצי שנה-שנה האחרונה.

קיראו עוד ב"אג"ח"

לכן למרות שמדדי התל בונד צמודים ועל פניו היו אמורים להציג תשואה חיובית בעקבות עליית האינפלציה, הם ירדו בצורה חדה בשל עליית ריבית בנק ישראל. המח"מים של המדדים הללו נעים סביב 5 שנים והריבית עלתה קצת למעלה מ-1% בחודשים האחרונים, תעשו את המתמטיקה. ותקבלו ירידה של כ-6%.

זוהי הסיבה שבתקופות כאלו של עליית ריבית עדיף להימנע מלהשקיע באג"חים עם מח"מ יחסית ארוך ולא משנה מהו הדירוג שלהן. גם באג"חים לכאורה חסרי סיכון כמו ממשלת ישראל שמדורגות  AAA, ראינו ירידות שערים זהות.

נכון שניתן לומר שזה חוכמה שבדיעבד, אבל הכסף החכם של הגופים הגדולים ידע את זה, הבעיה שלהם היא שהם גדולים מידי וקשה להם לעשות תנועות חדות בפוזיציות שלהם, השאלה עכשיו היא לאיפה תלך מכאן הריבית?

 

אז מה בכל זאת ניתן לעשות ?

ראשית להבין שדירוג אג"ח הוא ממש לא האינדיקטור החשוב ביותר. נכון, עלינו להיעזר בו אך הוא עוד כלי בארגז כלים שלנו כמשקיעים. שנית כדאי לחפש את הסדרות הקצרות של החברות המדורגות, אך נקבל שלרובן אין תשואה מעניינת ואז נמשיך לבדוק אפשרויות.

האם סדרות אג"ח של חברות קטנות מעניינות? חברות שמגייסות עשרות מיליונים לא יפנו לחברות הדירוג לקבלת דירוג.  הן מעדיפות לחסוך את הכסף-תשלום לחברות הדירוג משום שהגופים הגדולים בכל מקרה לא ישקיעו בהן מסיבות שקשורות בעיקר לרגולציה. גוף גדול שמנהל עשרות מיליארדים לא יתעסק בניתוח חוב של חברה שמנפיקה עשרות מיליוני שקלים, זה פשוט לא כלכלי בשבילו ולכן הוא מוותר מראש.

בפועל, מספר קרנות בודדות ייכנסו להשקעה בסוג כזה של אגרות חוב מסוכנות לכאורה (כי אין דירוג). אותן חברות צריכות שהאגרות שלהן יהיו אטרקטיביות מספיק כדי שיהיה מי שירכוש אותן בתשואות סבירות, ולכן הן מעניקות לסדרות הללו לא פעם בטוחות. צריך לבדוק מה הבטוחות ומה ערכם, אבל במקרים רבים בהינתן הבטוחה והביצועים העסקיים של החברה, אפשר לקבל אגרות חוב בתשואה גבוהה ועם סיכון קטן אפילו כזה שעדיף על חברות שמדורגות בדירוגים הגבוהים.

בשעה שהגופים הגדולים "רבים" על האגרות המדורגות ובעצם שוחקים שם את התשואה, נשארות סדרות אחרות עם תשואה יחסית גבוהה יותר ובמקרים רבים גם עם סיכון נמוך. קחו למשל את חברות ייזום לנדל"ן. נכון, זה תחום עתיר סיכונים, אך כשחברה מגייסת חוב

ומעניקות בטוחות – חשבונות עודפים של הפרויקטים, זה יכול להיות מעניין. הבטוחה כשלעצמה אינה שווה יותר מידי, אך אם הסדרה משועבדת לפרויקט מסוים שכולו או רובו כבר נמכר, הסיכון שם יורד פלאים. הסכם העודף יכול להיות חלק משמעותי מהחוב למחזיקי החוב ואפילו להיות גבוהה ממנו. זה מצריך ניתוח ובדיקה של הסדרות אך הכל מופיע בדוחות החברות שמפורסמות מידי רבעון.

סדרות נוספות מעניינות (אך מעטות) יש בחברות ההחזקה שמעניקות כבטוחה מניות של חברות הבת.  במצב כזה חייבים לבדוק האם יש מספר קבוע של מניות ואז אפשר לחשב את שווי הבטוחה מול שווי החוב (חשוב מאוד לעקוב אחר המניה שמשמשת בטוחה, לראות שאינה יורדת מדי ושווי הבטוחה נשחק) או שאולי יש מנגנון שמחייב את החברה לשמור על יחס כיסוי מסוים של מס' מניות ואז נרגיש בטוחים יותר. אם נחפש אגרות חוב כאלו, בטח בתקופות שהשוק רועד, נוכל לרכוש אותן בתשואות לא רעות, כאלו שיכולות לשמור לנו על ערך הכסף ובתקופות ממש סוערות אפילו לספק תשואה חד ספרתית גבוהה.

רוב החברות הללו מנפיקות את הסדרות לתקופות קצרות, למשך חיי הפרויקט, כך שיש כאן גם סוג של הגנה מפני עליית ריבית שפוגעת באגרות חוב עם מח"מ ארוך. 

הכותב עובד בבית ההשקעות דולפין. 

המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

פרסום מידע זה אינו מהווה הצעה לציבור להשקעה בשותפות. ההשקעה בשותפות הינה על בסיס הצעה פרטית בלבד, בכפוף למגבלות כמפורט בהוראות הדין החל, ולפי שיקול דעתו המוחלט והבלעדי של השותף הכלל

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)
    הקורא 04/08/2022 07:51
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דרוג אג"ח מתיחס לסיכון להחזרים חלא לתנודות בשוק (ל"ת)
    דור 03/08/2022 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אני הילד 03/08/2022 13:23
    הגב לתגובה זו
    איך שהוא ידעתי שזה יבוא :))) המחמ והריבית האינדיקטורים היחידים החשובים לי מכיוון שאני משקיע רק באגח ממשלתי. אין על וודאות התשלום והסיכון קל לחישוב. נאמר כך... לגבי ממשלתי 1152 אני אשמח אם ייפול עוד 20% או אפילו 30%. יותר מזה נעצור ונראה אולי אפילו אשקול לקנות אגח של ממשלת ישראל ל 100 שנה ב 7% תשואה :)). השימוש באגח ארוך ולא קצר הוא מכיוון שאני רואה באגח לא רק כלי לשימור ההון אלא ממש מכשיר לרווח הון.
  • 2.
    צחי פ. 03/08/2022 13:02
    הגב לתגובה זו
    מוסבר בצורה נהדרת, למדתי המון..
  • 1.
    לרון 03/08/2022 13:00
    הגב לתגובה זו
    מבין למה אמרתי שהסיכון מבחינתי באג"ח ארוך גבוה מידי?
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.