המהלכים של בנק ישראל: האם צעדים מוניטאריים נוספים נראים באופק?

גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על הפעולות שבנק ישראל עתיד לבצע במקביל לתהליכים הגלובליים
גלעד גרומר |
נושאים בכתבה קרנית פלוג

מלחמת המטבעות פוגעת בהישגים של בנק ישראל, וקרנית פלוג כבר נמצאת במגננה. המועצה המוניטארית תצטרך להחליט האם לוותר ולהמשיך במדיניות הקיימת (שבינתיים לא מספיקה), או לבצע הרחבות מוניטאריות נוספות שיחלישו את השקל באופן משמעותי יותר. בשבועות האחרונים נדמה שמלחמת המטבעות מעלה הילוך והבנק המרכזי של דנמרק יישר קו עם שוויץ והוריד את הריבית המוניטארית ל-0.75%-. לא פחות מ-16 מדינות הורידו ריבית בשבועות האחרונים. אירועים אלו, מעלים את השאלה, האם בנק ישראל צפוי להגיב או שהוא ימשיך לשבת על הגדר?

ביולי אשתקד, לאחר חמישה חודשים בהם עמדה ריבית בנק ישראל על רמה נמוכה של 0.75%, החליטה הוועדה המוניטארית לצאת למהלך הרחבה חריג, ובשתי פעימות רצופות הורדה הריבית לרמת שפל של 0.25%. בין המטרות העיקריות למהלך האגרסיבי, היו האינפלציה השלילית והרצון לתמוך בענפי הייצוא שהתקשו להתמודד עם השקל החזק, במיוחד נוכח הקיפאון בסחר העולמי.

כיום, יותר משישה חודשים לאחר הורדת הריבית לרמת השפל, ניתן לערוך סיכום ביניים של המהלך החריג של בנק ישראל.

שער החליפין

אומנם הדולר התחזק בכ-14% מאז הכריז בנק ישראל על הורדת הריבית, אך האירו דווקא נחלש ביותר מ-3%. שער החליפין האפקטיבי, המהווה ממוצע גיאומטרי של שער החליפין של השקל מול 28 מטבעות, המייצגים 38 מדינות - שותפות הסחר העיקריות עם ישראל על פי משקלן, התחזק בכ-2.9%. כלומר, למרות תחושת ההצלחה שנובעת מהתמקדות בדולר, ניתן לראות שהתמונה המלאה אינה כה ורודה, ועיקר ההתחזקות של הדולר ניתן לזקוף דווקא לנעשה בעולם.

במילים אחרות, ההישג העיקרי של בנק ישראל מתפוגג לו מול העיניים, בעיקר בגלל הורדת הריבית במדינות אחרות שהופכות את המטבעות שם לעוד פחות אטרקטיביים מהשקל. להערכתנו, בנק ישראל צריך להבין שבקצב הזה הוא פשוט מכשיל את הכלכלה הישראלית. מאז הורדת הריבית הצטברו מדדים שליליים של 0.3%, ולפי התמונה המצטיירת, האינפלציה המצטברת 12 חודשים אחורה עלולה לרדת ל-0.8%- לאחר פרסום מדד חודש מארס, זאת למרות התחזקות הדולר שהייתה אמורה לסייע למחירי היבוא לעלות. כלומר, עד כה הורדת הריבית לא הצליחה לייצר אינפלציה חיובית בכלל, ובטח לא כזו המאפשרת לבנק ישראל לעמוד ביעד של אינפלציה חיובית של 1%-3%. להערכתנו, מדובר דווקא בחדשות טובות לשוק האג"ח.

שוק הנדל"ן

מאז החל בנק ישראל לגלגל את בעיית הנדל"ן לפתחה של הממשלה, ניכר כי עיקר המאמצים מופנה לכיוון שערי החליפין ויציבות המחירים. בינתיים, המירוץ לדיור חזר ובגדול, ובחודש דצמבר דווח על שבירת שיא ברכישת דירות חדשות. נראה שליותר ויותר שוכרים נמאס להמתין למימוש ההבטחות לירידת מחירים.

הריבית הנמוכה יצרה סולם פסיכולוגי. לממתינים נוח "לרדת מהעץ", שכן ריבית כה נמוכה על המשכנתאות מציגה מציאות של החזר חודשי נמוך באופן חסר תקדים. שוכרים רבים עושים את החשבון שבתנאים הנוכחיים משתלם יותר לרכוש דירה מאשר להמשיך "לשרוף" כסף על שכירות, ובמקביל לסכן את ההון העצמי בהשקעות המניבות תשואות נמוכות. תופעת לוואי נוספת הקשורה לריבית האפסית היא עלייה משמעותית באשראי הצרכני כפי שבאה לידי ביטוי בעלייה של כ-11% בחוב של משקי הבית שלא לדיור בשנת 2014 ובמכירות שיא של רכבים חדשים.

האפשרויות שעומדות בפני בנק ישראל

המועצה המוניטארית תצטרך להחליט האם לוותר ולהמשיך במדיניות הקיימת (שבינתיים לא מספיקה) או שהיא מצטרפת למלחמת המטבעות ומבצעת הרחבות מוניטאריות נוספות שיחלישו את השקל באופן משמעותי יותר, כאמור. בשנים האחרונות ראינו שהבנק המרכזי לא ממש אוהב לשבת בחיבוק ידיים לאורך זמן. מכאן, אנו מעריכים שבהחלט ייתכן ונראה את הריבית יורדת לאפס ואפילו מתחת לכך.

קיראו עוד ב"אג"ח"

בנוסף, נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, רמזה שוב על כך שגם המודל של אירופה, כלומר ריבית אפס בשילוב רכישות אג"ח ממשלתיות, יעמוד על הפרק במידת הצורך. אם זה יקרה, ייתכן ונראה רמות שפל חדשות בתשואות הממשלתיות, כך שאין ספק שמדובר בתקופה שמחייבת גמישות מחשבתית ודינאמיות בהשקעות.

לסיכום, מלחמת המטבעת נמצאת בשיא ובנקים מרכזיים נוספים בעולם מורידים את הריבית מתחת לאפס. בסיטואציה זו, אנו מעריכים שבנק ישראל מאבד את האפקט החיובי של ריבית השפל וייתכן ושפל חדש עומד לפנינו.

 

גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת:
לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי.
העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה.
יונתן כץיונתן כץ

"זה הזמן לקצר מח"מ באגרות החוב"

בלידר מזהירים כי שוקי האג"ח אינם מתמחרים כראוי את הסיכונים: בישראל מלחמה ממושכת ולחץ גיאופוליטי, ובארה"ב כלכלה שעדיין צומחת ולחצי אינפלציה שימנעו הורדות ריבית חדות; ההעדפה: מח"מ קצר ואפיקים צמודים

תמיר חכמוף |

בסקירה השבועית של לידר שוקי הון, בהובלת הכלכלן הראשי יונתן כץ, ממליצים בבית ההשקעות לקצר את מח"מ האג"ח' ולתעדף את האפיק הצמוד, הנסחר כיום בתמחור אינפלציה נמוך יחסית. בסקירה מסבירים כי לאחר תקופה ארוכה שבה משקיעים נטו "לרדוף" אחרי תשואות גבוהות בעקומים הארוכים, הסיכון למהלך עליות בתשואות עלה.

בתקופה שבה מדיניות מוניטרית ונתוני מאקרו משתנים במהירות, שמירה על מח"מ קצר מאפשרת להגיב לשינויים בשוק ולגלגל את התיק לפי התפתחויות חדשות. במילים אחרות, מדובר לא רק בהקטנת הסיכון מתנודתיות בתשואות, אלא גם בשיפור הנזילות והיכולת לתפוס הזדמנויות אם התמונה האינפלציונית או הגיאופוליטית תשתנה.

ישראל: סיכון גיאופוליטי ואינפלציית ליבה עיקשת

שוק האג"ח הישראלי מתמחר תרחיש אופטימי מדי ואינו לוקח בחשבון במלואו אפשרות של לחימה ממושכת והתגברות סנקציות על ישראל. שוק העבודה המקומי ממשיך להיות הדוק, עם שיעור ההשתתפות גבוה שיוצר מחסור של כ-50 אלף עובדים, דבר שמחזק את לחצי השכר. מחירי השירותים והשכירות עלו בקיץ בקצב שנתי של מעל 4%, ואינפלציית הליבה נותרה סביב 3.36%, מעל היעד של בנק ישראל, גם לאחר שהאינפלציה הכללית ירדה ל-2.9%. בנוסף, הוצאות הביטחון הגבוהות והגירעון התקציבי עולים בהדרגה, בעוד שהרגיעה הגיאופוליטית נראית רחוקה. כל אלה מקשים על בנק ישראל לפתוח במחזור הורדות ריבית, בניגוד לציפיות חלק מהשוק. בלידר סבורים שהחזקת אג"ח ארוכות מסוכנת כעת וממליצים להתמקד במח"מ קצר, עם נטייה קלה לצמודות שנראות זולות ביחס לציפיות האינפלציה הגלומות.

ארה"ב: תשואות ארוכות במגמת עלייה והורדות ריבית מתונות יותר

במקביל, כלכלני לידר מציינים שגם בארה"ב סביבת האג"ח הפכה מאתגרת יותר, כאשר הנתונים הכלכליים חיוביים - הצריכה הפרטית והכנסה פנויה ממשיכות לצמוח, שוק העבודה יציב והאינפלציה, ובעיקר אינפלציית הליבה, יורדת באיטיות. עם זאת, יו"ר הפד ג'רום פאוול נשא נאום ניצי והבהיר כי תוואי הורדות הריבית יהיה מתון יותר מכפי שהשווקים העריכו, מה שדחף את התשואות הארוכות בארה"ב מעל 4%. מגמה זו עלולה להימשך כל עוד הכלכלה אינה מאותתת על האטה ברורה. התוצאה: אג"ח ארוכות בארה"ב חשופות להמשך עליות בתשואה ולירידות מחיר, ולכן בלידר ממליצים גם שם להישאר בצד הקצר של העקום.

גם הקונצרני מושפע

העלייה בתשואות הארוכות לא מתרחשת רק בממשלתי אלא גם בשוק הקונצרני, שם מרווחי הסיכון נותרו נמוכים יחסית למרות חוסר הוודאות המאקרו-כלכלי. מצב זה יוצר פער בין סיכון למחיר, כאשר חברות ממשיכות לגייס חוב ארוך בריביות שנראות זולות היסטורית, אך אם מגמת עליית התשואות תימשך המשקיעים עלולים למצוא את עצמם עם ירידת ערך לא מבוטלת. קיצור מח"מ עשוי לספק גם כאן שכבת הגנה, במיוחד כשלא ברור אם האופטימיות בשוק האג"ח הקונצרני מוצדקת לנוכח הגירעון הממשלתי והוצאות הביטחון המקומיות, או הציפיות המוגזמות להורדות ריבית בארה"ב.