זיהוי הנפקות עם פוטנציאל רווח מהיר: לא מה שחשבתם

אלכס לוין, מנהל השקעות, מנורה מבטחים קרנות נאמנות, בודק באילו הנפקות קיים פונטציאל רווח מהיר יותר: הנפקות בשווי גבוה או נמוך?
אלכס לוין | (3)

משקיעים רבים היו שמחים לרשום רווחים מהירים עבור השקעתם, למרות שניהול תיק השקעות צריך להימדד לאורך זמן תוך כדי ביצוע התאמה בין צרכי ההשקעה ואופי המשקיע. בעידן של ריביות נמוכות ומדדי מניות תנודתיים, החיפוש אחר תשואות הופך למאתגר יותר ומחייב דינאמיות, מקצועיות וגמישות מחשבתית.

חלק מהמשקיעים הפרטיים מנסים להשתתף בהנפקות אג"ח על מנת לגרוף רווחים מהירים יחסית, בזמן שלמוסדיים ישנה לעיתים השקפת עולם שונה. מבחינת המוסדיים המחפשים הזדמנויות השקעה, אחת הדרכים הנפוצות לקבלת סחורה בדרך מהירה יחסית בסכומים גבוהים, הינה השתתפות בהנפקות. אולם נשאלת השאלה, האם מדובר באסטרטגיה רווחית? או שמא ישנם גופים המוכנים להפסיד מעט רק בשביל לענות על צרכי הנזילות שלהם.

לצורך כך החלטנו לבחון את המצב, ולראות האם אסטרטגיית "ההנפקות" רווחית ומשיאה ערך למשתתפים או לא. על מנת לענות על השאלה, בחנו את ההנפקות בחודשיים האחרונים וביצועי איגרות החוב ביום המסחר הראשון. להלן הממצאים:

כפי שניתן לראות בטבלה, הנפקות החודשיים האחרונים נוצרו בממוצע הפסדים בגובה של כ-0.2% ביום המסחר הראשון, עבור אלה אשר השתתפו בהנפקות שנבחנו. נקודה מעניינת העולה מהניתוח, הינה כי יחס הביקושים מול ההיצעים בשלב המכרז המוסדי עמד על כ-2.3.

המשמעות, שהגופים המוסדיים בעצם צמאים לסחורה בעקבות גל הגיוסים של השנה האחרונה, ובשל צבירת מזומנים בגופים הפנסיוניים שצמצמו את חשיפתם לאפיק הקונצרני הסחיר. כתוצאה מכך נראה כי המוסדיים מוכנים לספוג הפסד קטן רק בשביל "להתכסות על היצירות".

כמובן שאנו לא מסתפקים בנתון זה, ורוצים בכל זאת לראות כיצד ניתן להרוויח מהנפקות. החלטנו לחלק את ההנפקות לשתי קבוצות, אחת הכוללת הנפקות בשווי העולה על 100 מיליון שקלים ערך נקוב. השנייה, הנפקות בסכומים נמוכים יותר. זאת במטרה לבדוק כיצד ההנפקות הקטנות יותר, בהן הביקוש מוגבל יותר, מתנהגות ביום המסחר הראשון.

לצורך בחינה מדויקת ומדגם גדול יותר החלטנו לקחת את כל ההנפקות מתחילת 2013 ולבצע עליהן את הבדיקה. יש לציין שדווקא ההנפקות הקטנות יותר השיאו למשקיעים תשואה חיובית של כ-0.5% בממוצע ביום המסחר הראשון, בעוד ההנפקות הגדולות יותר הניבו רווח של כ-0.03% בלבד (כל זאת כמובן ללא התייחסות לעמלת ההתחייבות המוקדמת לה זוכים המשקיעים המסווגים).

קיראו עוד ב"אג"ח"

את הממצאים הללו ניתן להסביר באמצעות כמה אופנים:

- הביקושים בשלב המוסדי בהנפקות הגדולות יותר, מגובים ב"ידיים חזקות" של מוסדיים שמוכנים להתפשר על המחיר רק בשביל לקבל סחורה.

- ישנם גופים שלא יכולים להשתתף בהנפקות הקטנות, מבחינת הגודל שלהם.

- ההנפקות הקטנות מתאפיינות בדרך כלל בתשואות גבוהות יותר, ומכאן גם הפוטנציאל לרווחיות ביום המסחר הראשון גבוה יותר.

- ההנפקות הקטנות נוטות לייצג חברות מסוכנות יותר - לא כל גוף יכול להשתתף בהן.

- ההנפקות הקטנות מאופיינות בחלקן באיגרות חוב אשר נמצאים "מתחת לרדאר" ולא כולם מכירים אותם.

- ההנפקות הקטנות יותר מתאפיינות בהמשך הדרך בסחירות נמוכה יותר - ולא כל אחד רוצה להחזיק בסדרות שכאלו.

לסיכום, אנו מעריכים כי בתקופה בה התשואות נמוכות והחיפוש אחר רווחי הון הופך לקשה יותר, אחת הדרכים להשיא את הביצועים הינה דווקא השתתפות בהנפקות הקטנות יותר. כמו כן, חשוב לזכור שחשיבות ניתוח המנפיק הופכת במקרים אלו לחשובה פי כמה, שכן כשבהנפקות קטנות עסקינן, לא ניתן להתעלם מסיכון המנפיק וסיכון הסחירות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    טורים מעולים , שנותנים כלים אופרטיביים. תודה לך (ל"ת)
    du hast 06/02/2014 10:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המוסדיים מורידים את התחתונים בהנפקות למרות הסיכון (ל"ת)
    משקיעון 05/02/2014 18:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דג מ"הסקלפיה" 05/02/2014 12:23
    הגב לתגובה זו
    עמלת הזמנה למוסדיים בשיעור של בין 0.5-0.8 % משנה משמעותית את כל ניתוח הכדאיות למוסדיים ואת ההבדל מול המשקיע הפרטי!!!!!!
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.