המלצות

ביום שאחרי דנקנר: מניית IDB אחזקות ואג"ח הקבוצה - מה לקנות מה למכור?

דנקנר ואידיבי כבר לא. ג'רי קוטישטנו מ-IBI: "חוסר הוודאות מאחורינו". המניה טסה 25%, והאג"חים נצבעו ירוק
אבי שאולי | (7)

לקבוצת אידיבי יש בעל בית חדש, כלומר בעלי בית חדשים. נוחי דנקנר סיים אתמול את דרכו בקבוצה באופן רשמי, והמפתחות כעת הם אצל אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה. תגובת ניירות הערך של החברה היום בבורסה - זינוק של 25% (30% בשיא) במניה במחזור גדול של 26 מיליון שקל (השביעי בגודלו בבורסה) וזינוקים של 4%-5% באג"חים.

אידיבי אחז אגח ד, סידרה בהיקף של כמיליארד שקלים, עלתה 5.09% במחזור של 12.8 מיליון שקלים ונסחרת בתשואה של 29%. רק לפני מספר חודשים סידרה זו נסחרה בתשואה של 75%. אידיבי אחז אגח ג עלתה 4.03% במחזור נמוך יותר.

ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות ראשי ב-IBI גמל והשתלמות: "המחיר של סדרות האג"ח מתקרב מאוד למחיר שהציעו בהסדר החוב בגלל שחוסר הוודאות כבר מאחורינו. אחרי העליות אין עוד הרבה בשר באג"ח של אידיבי אחזקות. דנקנר. זה מתקרב לשער שיקבלו מחזיקי האג"ח במסגרת הסגר החוב. לגבי המניה - אין לי הסבר לעליה - זה לא שווה את המחיר שהן נסחרות. אין העדפה לסדרה ספציפית".

ערן סטפק ממיטב-דש: "לגבי אג"ח אידיבי - יש הסדר חוב ויש תמורה וכנראה משקיעים מעריכים שאם ההסדר יצא לפועל התמורה תהיה גבוהה מהמחיר של האג"ח. לגבי המניות - אין לי מושג מי קונה ולמה כי אין לזה שום הצדקה. אולי ספקולנטים שמהמרים שההסדר לא ימומש במתכונתו הנוכחית".

ברורית פיין אנליסטית מבנק ירושלים, גם כן מזהירה מרכישת מניות אידיבי אחזקות כי "הערך של המניה מנותק מהשווי הכלכלי של החברה". אודי קושל ממגדל שוקי הון: "מניית אידיבי אחזקות שווה אפס".

מי מוכר מניות? ככל הנראה הנושים והמוסדיים. מי קונה? ממש לא ברור נוכח העובדה שמדובר בנייר חסר ערך. השווי הכלכלי היחיד שיישאר לבעלי מניות אידיבי אחזקות הוא יכולת לתבוע את הדירקטורים, אך זה לא משקף שווי חברה גבוה מ-100 מיליון שקל.

שתי החברות הפרטיות בקצה הפירמידה של נוחי דנקנר הן: טומהוק עם חוב של 150 מיליון שקל לבנק הפועלים, 100 מיליון שקל לבנק דיסקונט ו-30 מיליון שקל לבנק מזרחי טפחות. מתחת לטומהוק נמצאת חברת גנדן שחייבת 450 מיליון שקל לבנק לאומי ו-80 מיליון שקל לבנק מזרחי טפחות.

קיראו עוד ב"אג"ח"

בנק לאומי לא יכול למכור בשוק מניות של אידיבי אחזקות

בחודש מאי הודיע בנק לאומי לגנדן כי הוא מעמיד לפרעון מיידי את החוב של כלפיו ושומר על זכויותיו לרבות נקיטה בהליכים משפטיים. מאז פעל דנקנר במספר דרכים בכדי לשמור על בני משפחתו ככל האפשר, בין השאר הוא העביר מחצית מהזכויות על ביתו הפרטי בכפר שמריהו על שם אשתו.

בנק לאומי, נושה גדול של נוחי דנקנר, "תקוע" עם המניות כיוון שלפי החוק הוא אינו יכול למכור בשוק מניות של גרעין השליטה, אלא בחסות בית המשפט או כונס נכסים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ינטל 08/01/2014 07:09
    הגב לתגובה זו
    .
  • 5.
    חיים 06/01/2014 18:35
    הגב לתגובה זו
    לכן המניה עולה ואין אני מבין את ההסבר של האנליסטים נקודה
  • 4.
    מישהו שיודע לקרוא 06/01/2014 17:39
    הגב לתגובה זו
    אוי ואבוי אם אתם מנהלים לנו את הפנסיות ליצנים שכמותכם
  • 3.
    אהרון 06/01/2014 16:37
    הגב לתגובה זו
    מחיר האגחים של אי די בי לפי הצעת הרוכשים צריכה להיות משהוא בין 70 ל80 אגורות וכל אחד יעשה את השיקולים שלו אם למכור או לחכות
  • 2.
    בקרוב - חקירת רשות ני"ע לגבי הקונים של המנייה, (ל"ת)
    אנונימי 06/01/2014 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המלש 06/01/2014 16:03
    הגב לתגובה זו
    חבל שאי אפשר לתבוע את המנהלים בבנקים כמו שאפשר לתבוע את הדירקטורים של אי די בי אחזקות. הם הלוו לנוחי כסף ללא ביטחונות ולכן גם הם צריכים לשלם את המחיר. והמחיר לדעתי פיטורים.
  • אהרון 06/01/2014 16:39
    הגב לתגובה זו
    אפשר וחובה לתבוע את כל מנהלי הבנקים כולל הדירקטורים בתקופתו העליזים של נוחי זה רק עניין של רצון הרגולטור והפרקליטות שלא רוצים להתאמץ
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.