"ניסיון חיסול" או "הכריש שאכזב"? הדיון סביב דובי פרנסס חושף את הכשלים בהייטק
הדוחות השנתיים של קרן ההון סיכון גרופ 11 (Group 11), הצליחו לעורר בתחילת השבוע סערה מקומית, בעיקר בשל הפרופיל התקשורתי הגבוה של העומד בראשה, איש העסקים הישראלי דובי פרנסס. השאלה האם פרנסס הסב למשקיעים שלו הפסדים קשים בשנתיים האחרונות, או שמא מדובר בניסיון חיסול של מי שנוטה לערער על הצייטגיסט בסקטור הייטק, היא שולית, אך חושפת את הפערים שבין האופן שבו ענף הייטק נתפס על ידי הציבור לאופן שבו הוא מנוהל (והכשלים שלו).
תקציר העניינים למי שלא עקב: בתחילת השבוע פורסמה כתבה שטענה, שאחת הקרנות (הקרן החמישית של גרופ 11) בניהולו של פרנסס, רשמה במהלך שנת 2023 הפסדים של 39 מיליון שקל. הטענות הללו, שצברו הד גם ברשתות החברתיות, העלו את חמתו של פרנסס, שמיהר לתקוף את הכותב, העורכים ומי שהפיצו את הכתבה, בטענה שמדובר ב"ניסיון חיסול לא נעים", מצד "עיתונאות צהובה", והבטיח להמשיך לעזור "לחברות המטרה בפורטפוליו של גרופ 11 להגדיר קטגוריות ולהשיא תשואה עודפת בשנים הקרובות"
בכדי להפריד בין המוץ לתבן, צריך לחזור לנתונים היבשים ומשם להתקדם לפרשנות ולמשמעות שלהם. הקרן החמישית של גרופ 11 גייסה במהלך שנת 2021 סכום של כמעט 200 מיליון דולר משורה של גופים מוסדיים ישראלים. לאחר השקת הקרן, בוצע לה שיערוך כלפי מעלה, בשל פעילות בחלק מהחברות בהן היא השקיעה. אלא שלאחרונה ביצעו מנהלי הקרן, ופרנסס בראשם, ביצעו שערוך מחודש, אשר העריך את שווי הנכסים בכ-197 מיליון דולר. זאת בין היתר לאור המצב בשוק, והעובדה שחברות הפורטפוליו לא ביצעו סבבי גיוס או יצאו להנפקה.
עד כאן המספרים והנתונים היבשים, ועתה לפרשנות. מצד אחד נטען כלפי פרנסס שהקרן שבבעלותו "הפסידה למשקיעים" כמעט 40 מיליון דולר. זאת בעיקר על בסיס הירידה בשווי הנכסים, בשל השערוך שביצעה הנהלת הקרן. מנגד, מבט על הנתונים מלמד שגם לאחר שערוך הנתונים, שווי הקרן הנוכחי דומה לסכום אותו השקיעו המוסדיים לפני כשלוש שנים, לא תוצאות מרשמיות במיוחד אך גם לא "הפסד למשקיעים" כפי שנטען. במיוחד אם לוקחים בחשבון את השנתיים הקשות שעברו על סקטור ההייטק העולמי, ועל האקו-סיסטם המקומי.
פרנסס הוא רק הדוגמה
את השאלה האם פרנסס איכזב את משקיעיו או השכיל לנווט את הקרן ביציבות בתקופה סוערת נותיר למשקיעים ולהיסטוריה. אך עצם הדיון שהתפתח ביומיים האחרונים סביב הקרן, חושף בעיות מבניות עמוקות יותר בסקטור ההייטק שכדאי לדון בהם. עצם הפרסום על פרנסס נובע מכך שהקרן שבבעלותו היא מקרנות ההון סיכון הפרטיות היחידות שמפרסמות את תוצאותיהן בפומבי, בדומה לחברות ציבוריות. לרוב, שערוכי הנכסים שמבוצעים בקרנות הפרטיות חשופות רק לשורה של משקיעים בכירים, כך שהציבור הרחב לא יכול להתרשם מביצועי הקרן לאורך השנים. במקום זאת, הוא נחשף לרוב לביצועים בעיתוי נוח למנהלים, המתהדרים בתשואות שלהם.- דובי פרנסס השקיע: סטארטאפ החלל שהוקם ע''י העובד הראשון של מאסק גייס 300 מיליון דולר
- הקרב בין פרנסס לפפאיה גלובל מעלה הילוך: מוכר את מניותיו ב-90% הנחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העובדה שדווקא מי שנוהג בשקיפות כלפי המשקיעים, היא אמנם מתבקשת, אך מעוררת שאלות ביחס לטיפול באלו שנוהגים בשקיפות אל מול אלו שמעדיפים להותיר את הדיונים על תוצאותיהם בדלתיים סגורות. אך מעל לכל בולט נושא שערוך הנכסים, שעל פניו עומד בליבה של הסערה הקטנה שנוצרה השבוע בעניין גרופ 11. כיום, נושא שערוך הנכסים "פרוץ" לחלוטין, כאשר גם בחברות ציבוריות ניתנת למנהלים ולרואי החשבון שלהם, חירות כמעט בלעדית להעריך את הנכסים השונים בהם מחזיקה החברה, כמעט כפי ראות עיניהם. מצב שגרם לפגיעה בלא מעט משקיעים בשורה של חברות ציבוריות בעלות פרופיל גבוה, אך לא רק.
אם המצב בשוק הציבורי הוא בעייתי הרי שבשוק הפרטי, הוא פרוץ כמעט לחלוטין. מנהלי הקרנות, דוגמת פרנסס קובעים בעצמם את שווי הנכסים שלהם, כאשר המדד היחיד סביבו הם מתיישרים הוא השווי בסבב הגיוס האחרון (או ההנפקה). מה שמאפשר לקרנות להציג למשקיעים תשואות שנתיות, שמבוססות בעיקר על ההערכות שלהם ולא על פידבק מצד השוק. העובדה שהפעולות הללו, במיוחד כלפי מטה (לכאורה בניגוד לאינטרס של מנהל הקרן), מתפרשות כ"הפסדים", מעידה לא מעט על איך השוק מתנהל ונתפס. כל חברה נדרשת לבצע מעת לעת בדיקה של שווי נכסיה, ושערוכם כלפי מטה היו אמורים להיות על פניו נחלתם של לא מעט קרנות הון סיכון. אלא שכאמור, מרביתן בוחרות לבצע את השערוכים בעצמם ולא לחשוף אותם לציבור.
לבסוף, ישנו הפרופיל התקשורתי של פרנסס עצמו, אשר מוכר לציבור הרחב הודות להשתתפותו בתוכניות הטלוויזיה "הכרישים". קשה להתעלם מכך שהעניין סביב הקרן שלו, נובע בעיקר מהעובדה שהוא דמות מוכרת בבתים רבים בישראל. לכך מתחברת העובדה שפרנסס ניהל מאבק מתוקשר מול עינת גז מנכ"לית חברת פאפאיה גלובל, סביב איומיה להוציא את כספי החברה מחוץ לישראל בעקבות הרפורמה המשפטית. מה שהוביל את פרנסס, אשר השתתף בכלל הגיוסים של פאפאיה, למכור את המניות של החברה שבבעלות הקרן שבניהולו.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי
ההפסדים לכאורה בגרופ 11, הוסברו בין היתר כהפסדים שנבעו מהמכירה של מניות פאפאיה שבוצעה על פי הנטען בחסר. אלא שהשקעות של פרנסס בחברת התוכנה הישראלית, החלו בקרן מוקדמת יותר (הקרן הרביעית), ולא בקרן החמישית כלפיה נטען שהסבה נזק למשקיעים. בנוסף, על פי ההערכות לא רק שמשקיעי הקרן לא הפסידו כתוצאה מההשקעה המדוברת, הם אף הרוויחו סכום לא מבוטל על השקעתם, בעיקר בשל העובדה שנכנסו בשלב מוקדם.
- 8.גילי 09/04/2024 17:34הגב לתגובה זוחברה בדרך למטה עם מנהלת משיגנע
- 7.אנג'לה 09/04/2024 15:10הגב לתגובה זולמרות תמיכתך במשלוח מזוודות הכסף ע"י נתניהו והדתיים לחמאס. סולחים לך על הטעות הפטאלית.
- 6.יוחנן 09/04/2024 13:14הגב לתגובה זוומציגים את פאפיה גלובל לדוגמה לפי הגיוס האחרון
- 5.אחלה פרנסיס, ציוני ופטריוט אמיתי (ל"ת)דן 09/04/2024 12:54הגב לתגובה זו
- 4.בת אל 09/04/2024 09:55הגב לתגובה זואיש יקר. לוחם נגד הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה. האיש שיקרא לציבור החרדי להתגייס לצה"ל ולוחם עתידי למען שוויון בנטל.
- 3.פיני 09/04/2024 09:29הגב לתגובה זוגם כך אף אחד לא לוקח ברצינות את כתבות ההשמצה, מי שמתעניין בהם הם בעלי עניין בפגיעה בדובי. הסיבות גם ברורות
- 2.אם היה לי מספיק כסף הייתי משקיע אצל דובי פרסיס. (ל"ת)סודי 09/04/2024 09:28הגב לתגובה זו
- 1.הכתבה מאפשרת ראיה רחבה יותר על האירוע. (ל"ת)בני 09/04/2024 09:18הגב לתגובה זו
DOTI (עומר הכהן)כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי
פי 4 ב-11 חודשים - סיילספורס רוכשת את הסטארטאפ הישראלי דוטי ב-100 מיליון דולר; יוצאי Wix הקימו את דוטי וגייסו כ-7 מיליון דולר; המשקיעים מורווחים פי 4, המייסדים הרוויחו על פי ההערכות כ-30 מיליון שקל לכל אחד; העובדים הרוויחו בממוצע מאות אלפי דולרים
אקזיט סיילספורס ממשיכה להרחיב את אחיזתה בתחום הבינה המלאכותית, והפעם עם רכישה מקומית: החברה הודיעה כי תרכוש את דוטי, סטארטאפ ישראלי, תמורת סכום שמוערך בכ־100 מיליון דולר. מדובר באקזיט משמעותי במיוחד לחברה שהוקמה לפני פחות משנה, על ידי יוצאי Wix מתן כהן ועופר חופשי, ופעלה עד כה מתחת לרדאר, עם מימון ראשוני בהיקף כולל של כ־7 מיליון דולר בלבד.
הטכנולוגיה שפיתחה דוטי מתמקדת ביצירת "מוח ארגוני" - פלטפורמה מבוססת AI שמחברת בין מערכות פנימיות שונות בארגון, מאחדת נתונים ומנגישה אותם לעובדים באופן מיידי ובהתאמה להקשר. כלומר, במקום לעבור בין מערכות ולחפש מידע באופן ידני, העובדים יכולים לשאול שאלות בפשטות ולקבל תשובות ממוקדות שמבוססות על מכלול הידע הארגוני.
שילוב טכנולוגי לתוך Slack וחיזוק מרכז הפיתוח המקומי
לפי סיילספורס, הרכישה נועדה בין השאר לחזק את מרכז המו"פ של החברה בישראל, בדגש על טכנולוגיות בינה מלאכותית. המתכנתים והמנהלים מדוטי צפויים להשתלב בתוך סלאק, פלטפורמת התקשורת הארגונית שנרכשה אף היא על ידי סיילספורס בשנת 2020. כהן וחופשי יובילו את פעילות סלאק בישראל לאחר הרכישה.
הטכנולוגיה של דוטי תשולב בפיתוח "שכבת חיפוש חכמה", Agentic Search, שתהיה חלק מהיכולות העתידיות של מוצרי סיילספורס, ותפעל דרך ממשק השיחה של סלאק. מטרת העל: לאפשר לעובדים ולסוכני ה־AI בארגון לאתר מידע ולבצע פעולות ביעילות, תוך שילוב בין חוויית משתמש חלקה ויכולות ניתוח מתקדמות.
- אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר
- אקזיט ישראלי: DigitalOwl נמכרת לפי שווי של כ-200 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוטי מעסיקה כיום כ־20 עובדים, ורובם יצטרפו רשמית לצוות סלאק המקומי. לדברי מתן כהן, מנכ"ל דוטי, הרכישה תאפשר להפיץ את הטכנולוגיה בקנה מידה עולמי, ולהגשים את החזון של הנגשת מידע ארגוני בצורה אינטואיטיבית ומהירה. דניז דרסר, מנכ"לית סלאק, הוסיפה כי "המומחיות של דוטי מאיצה את החזון שלנו להמציא מחדש את החיפוש הארגוני בכל מוצרי סיילספורס".
ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
בתוך זמן קצר, צ’אטבוטים נהפכו ממחשבון חכם לכלי שאנשים מגדירים כחבר הכי טוב. בני נוער משתמשים ב-AI כדי לפרוק רגשות, לתרגל שיחה ולקבל עצות על אהבה, עבודה ומשפחה, וחלקם מודים שהשיחה עם הבוט מספקת לא פחות - ולעתים יותר - משיחה עם חבר אמיתי. מחקרים מראים:
שימוש כבד בצ’אט עלול להיות קשור לבדידות, תלות רגשית והחלשת קשרים אנושיים. החבר החדש תמיד זמין ונחמד - אבל הוא גם מוצר של תאגידים
בסוף 2024 משתמש ברדיט כתב בפורום שנועד ל-OpenAI: "ChatGPT הוא אחד החברים הכי טובים שלי ונמאס לי להעמיד פנים שזה לא ככה". כמה חודשים אחר כך הוסיף משתמש אחר כי, "אני באמת מרגיש ש-ChatGPT הוא החבר הכי טוב שלי", ובמאי האחרון כבר נכתב שם: "אני מדבר עם ChatGPT יותר מכל אחד אחר בחיים שלי... אני מבקש ממנו עצות, מאוורר מולו רגשות, נעזר בו בהחלטות גדולות בחיים. לפעמים זה מרגיש כאילו הוא מכיר אותי יותר טוב מהאנשים שסביבי. אני לא היחיד, נכון?".
אלפי גולשים סיפרו בתגובות שלהם איך הצ’אט היה היחיד שהבין אותם כשחיית המחמד שלהם מתה, כשהם הושפלו בעבודה או הסתכסכו עם בן משפחה. בטיקטוק צעירות וצעירים מתעדים את עצמם בדמעות ומודים שהבוט "רואה" אותם יותר מבני אדם. באמזון אפשר לקנות חולצה עם הכיתוב "ChatGPT Is My Best Friend", והיא כבר לא נראית כמו בדיחה פרטית של חובבי טכנולוגיה, אלא ככיתוב די כן על מצב נפשי של דור שלם. מאחורי התחושות האלה עומדים גם מספרים קשים להתעלמות. לפי נתוני OpenAI, יותר מ-400 מיליון בני אדם בעולם משתמשים ב-ChatGPT מדי שבוע, ועוד מאות מיליונים מדברים עם בוטים מתחרים. הבוט שהיה אמור להיות כלי עבודה נהפך, כמעט בלי שתוכנן כך במפורש, לדמות שיחה קבועה בחיים של אנשים רבים - לפעמים הדמות היציבה ביותר בחיים שלהם.
ממדע בדיוני לחבר דיגיטלי - זה כבר כאן
הרעיון של יצור מלאכותי שנהפך ל"אנושי" אינו חדש. במיתוסים קדומים גיבורים ניסו להפיח רוח חיים בפסלים או יצורים מלאכותיים, ובמאה ה-20 ספרות המדע הבדיוני הלכה צעד קדימה ושאלה איך זה מרגיש להיות חבר, בן זוג או הורה לרובוט. כבר בשנות השישים הופיעה אלייזה - תוכנת צ’אט פרימיטיבית שחיקתה פסיכולוג, וחלק מהמשתמשים ביקשו להישאר לבד איתה כדי לספר לה סודות.
כיום, הדור החדש של הצ’אטבוטים - Replika, בוטי "AI Companions" שונים, וכמובן ChatGPT - מציע לא רק תשובות טכניות אלא גם שיחה "אמפתית" יותר, עם זיכרון של ההיסטוריה המשותפת ותגובות שנשמעות כמו חבר מוסרי ותומך. מחקר מקיף שפורסם ב-Frontiers in Psychology בדק מאות משתמשים של Replika, ומצא שאנשים מרגישים שהשיחה עם הבוט נותנת להם תחושת ליווי רגשי ושייכות, עם שביעות רצון גבוהה מהקשר ורצון להמשיך להשתמש בו. עם זאת, ככל שהקשר נעשה רגשי יותר, כך נצפתה גם עלייה בתלות במדיה ופגיעה מסוימת ביכולת לתקשר בעולם האמיתי.
- מה קורה כשהבוס הוא בוט? גופי ענק החלו לאפשר הערכת ביצועים עם AI
- איך אפשר לבנות אפליקציה בלי לדעת לכתוב קוד? גם כאן ה-AI עושה מהפכה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, מתפתחת תעשיית חברים מלאכותיים שלמה - חברות שמוכרות בוטים שמותאמים אישית לאדם שהזמין אותם, דמויות רומנטיות או "חברות" לתקופות קשות. כתבות שונות שהופיעו בתקשורת הבינלאומית מתארות אנשים שמנהלים זוגיות מלאה עם בוט, ואחרים שמתייחסים לצ’אט כאל "חבר הנפש היחיד" שמבין אותם.
