הדוחות השנתיים של קרן ההון סיכון גרופ 11 (Group 11), הצליחו לעורר בתחילת השבוע סערה מקומית, בעיקר בשל הפרופיל התקשורתי הגבוה של העומד בראשה, איש העסקים הישראלי דובי פרנסס. השאלה האם פרנסס הסב למשקיעים שלו הפסדים קשים בשנתיים האחרונות, או שמא מדובר בניסיון חיסול של מי שנוטה לערער על הצייטגיסט בסקטור הייטק, היא שולית, אך חושפת את הפערים שבין האופן שבו ענף הייטק נתפס על ידי הציבור לאופן שבו הוא מנוהל (והכשלים שלו).

תקציר העניינים למי שלא עקב: בתחילת השבוע פורסמה כתבה שטענה, שאחת הקרנות (הקרן החמישית של גרופ 11) בניהולו של פרנסס, רשמה במהלך שנת 2023 הפסדים של 39 מיליון שקל. הטענות הללו, שצברו הד גם ברשתות החברתיות, העלו את חמתו של פרנסס, שמיהר לתקוף את הכותב, העורכים ומי שהפיצו את הכתבה, בטענה שמדובר ב"ניסיון חיסול לא נעים", מצד "עיתונאות צהובה", והבטיח להמשיך לעזור "לחברות המטרה בפורטפוליו של גרופ 11 להגדיר קטגוריות ולהשיא תשואה עודפת בשנים הקרובות"

בכדי להפריד בין המוץ לתבן, צריך לחזור לנתונים היבשים ומשם להתקדם לפרשנות ולמשמעות שלהם. הקרן החמישית של גרופ 11 גייסה במהלך שנת 2021 סכום של כמעט 200 מיליון דולר משורה של גופים מוסדיים ישראלים. לאחר השקת הקרן, בוצע לה שיערוך כלפי מעלה, בשל פעילות בחלק מהחברות בהן היא השקיעה. אלא שלאחרונה ביצעו מנהלי הקרן, ופרנסס בראשם, ביצעו שערוך מחודש, אשר העריך את שווי הנכסים בכ-197 מיליון דולר. זאת בין היתר לאור המצב בשוק, והעובדה שחברות הפורטפוליו לא ביצעו סבבי גיוס או יצאו להנפקה.

עד כאן המספרים והנתונים היבשים, ועתה לפרשנות. מצד אחד נטען כלפי פרנסס שהקרן שבבעלותו "הפסידה למשקיעים" כמעט 40 מיליון דולר. זאת בעיקר על בסיס הירידה בשווי הנכסים, בשל השערוך שביצעה הנהלת הקרן. מנגד, מבט על הנתונים מלמד שגם לאחר שערוך הנתונים, שווי הקרן הנוכחי דומה לסכום אותו השקיעו המוסדיים לפני כשלוש שנים, לא תוצאות מרשמיות במיוחד אך גם לא "הפסד למשקיעים" כפי שנטען. במיוחד אם לוקחים בחשבון את השנתיים הקשות שעברו על סקטור ההייטק העולמי, ועל האקו-סיסטם המקומי.

פרנסס הוא רק הדוגמה

את השאלה האם פרנסס איכזב את משקיעיו או השכיל לנווט את הקרן ביציבות בתקופה סוערת נותיר למשקיעים ולהיסטוריה. אך עצם הדיון שהתפתח ביומיים האחרונים סביב הקרן, חושף בעיות מבניות עמוקות יותר בסקטור ההייטק שכדאי לדון בהם. עצם הפרסום על פרנסס נובע מכך שהקרן שבבעלותו היא מקרנות ההון סיכון הפרטיות היחידות שמפרסמות את תוצאותיהן בפומבי, בדומה לחברות ציבוריות. לרוב, שערוכי הנכסים שמבוצעים בקרנות הפרטיות חשופות רק לשורה של משקיעים בכירים, כך שהציבור הרחב לא יכול להתרשם מביצועי הקרן לאורך השנים. במקום זאת, הוא נחשף לרוב לביצועים בעיתוי נוח למנהלים, המתהדרים בתשואות שלהם.

• דובי פרנסס השקיע: סטארטאפ החלל שהוקם ע''י העובד הראשון של מאסק גייס 300 מיליון דולר
• הקרב בין פרנסס לפפאיה גלובל מעלה הילוך: מוכר את מניותיו ב-90% הנחה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העובדה שדווקא מי שנוהג בשקיפות כלפי המשקיעים, היא אמנם מתבקשת, אך מעוררת שאלות ביחס לטיפול באלו שנוהגים בשקיפות אל מול אלו שמעדיפים להותיר את הדיונים על תוצאותיהם בדלתיים סגורות. אך מעל לכל בולט נושא שערוך הנכסים, שעל פניו עומד בליבה של הסערה הקטנה שנוצרה השבוע בעניין גרופ 11. כיום, נושא שערוך הנכסים "פרוץ" לחלוטין, כאשר גם בחברות ציבוריות ניתנת למנהלים ולרואי החשבון שלהם, חירות כמעט בלעדית להעריך את הנכסים השונים בהם מחזיקה החברה, כמעט כפי ראות עיניהם. מצב שגרם לפגיעה בלא מעט משקיעים בשורה של חברות ציבוריות בעלות פרופיל גבוה, אך לא רק. 

אם המצב בשוק הציבורי הוא בעייתי הרי שבשוק הפרטי, הוא פרוץ כמעט לחלוטין. מנהלי הקרנות, דוגמת פרנסס קובעים בעצמם את שווי הנכסים שלהם, כאשר המדד היחיד סביבו הם מתיישרים הוא השווי בסבב הגיוס האחרון (או ההנפקה). מה שמאפשר לקרנות להציג למשקיעים תשואות שנתיות, שמבוססות בעיקר על ההערכות שלהם ולא על פידבק מצד השוק. העובדה שהפעולות הללו, במיוחד כלפי מטה (לכאורה בניגוד לאינטרס של מנהל הקרן), מתפרשות כ"הפסדים", מעידה לא מעט על איך השוק מתנהל ונתפס. כל חברה נדרשת לבצע מעת לעת בדיקה של שווי נכסיה, ושערוכם כלפי מטה היו אמורים להיות על פניו נחלתם של לא מעט קרנות הון סיכון. אלא שכאמור, מרביתן בוחרות לבצע את השערוכים בעצמם ולא לחשוף אותם לציבור.

לבסוף, ישנו הפרופיל התקשורתי של פרנסס עצמו, אשר מוכר לציבור הרחב הודות להשתתפותו בתוכניות הטלוויזיה "הכרישים". קשה להתעלם מכך שהעניין סביב הקרן שלו, נובע בעיקר מהעובדה שהוא דמות מוכרת בבתים רבים בישראל. לכך מתחברת העובדה שפרנסס ניהל מאבק מתוקשר מול עינת גז מנכ"לית חברת פאפאיה גלובל, סביב איומיה להוציא את כספי החברה מחוץ לישראל בעקבות הרפורמה המשפטית. מה שהוביל את פרנסס, אשר השתתף בכלל הגיוסים של פאפאיה, למכור את המניות של החברה שבבעלות הקרן שבניהולו.

• סטארט-אפ הסייבר Mate מגייס 15.5 מיליון דולר
• הסטארטאפ הישראלי שכבר שווה 4 מיליארד דולר?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי

ההפסדים לכאורה בגרופ 11, הוסברו בין היתר כהפסדים שנבעו מהמכירה של מניות פאפאיה שבוצעה על פי הנטען בחסר. אלא שהשקעות של פרנסס בחברת התוכנה הישראלית, החלו בקרן מוקדמת יותר (הקרן הרביעית), ולא בקרן החמישית כלפיה נטען שהסבה נזק למשקיעים. בנוסף, על פי ההערכות לא רק שמשקיעי הקרן לא הפסידו כתוצאה מההשקעה המדוברת, הם אף הרוויחו סכום לא מבוטל על השקעתם, בעיקר בשל העובדה שנכנסו בשלב מוקדם.