מייסדי Run Ai
צילום: יחצ

Run:ai - בינה מלאכותית שמגייסת 75 מיליון דולר

קרן בוטביניק |

הסטארטאפ Run:ai גייס 75 מיליון דולר בהובלת אינסייט וטייגר גלובל. החברה פיתחה תוכנה לניהול וייעול משאבי מחשוב של בינה מלאכותית וגייסה מאז הקמתה 118 מיליון דולר. משקיעים נוספים שהצטרפו בסבב גיוס C הם TLV Partners ו- S Capital VC

 

על פי החברה, כספי ההשקעה ישמשו להרחבת מרכז הפיתוח בתל אביב, קליטת מפתחים, מהנדסים, מומחי בינה מלאכותית, מנהלי מוצר ואנשי שיווק וכן להגדלת הרחבת הצוותים בעולם ובחינת רכישות אסטרטגיות של סטארטאפים.

 

מדובר במערכת הפעלה עבור מעבדי בינה מלאכותית, המבוססת על טכנולוגיות וירטואליזציה מתקדמות. פלטפורמת Atlas של החברה מאגדת את כל משאבי המחשוב של הארגון ומקצה באופן דינמי ואוטומטי משאבים לכל המשימות הרצות במקביל בהתאם לצורך ולתיעדופים הארגוניים. הפלטפורמה פועלת בשרתי החברה ובענן ומלווה את הארגון בכל השלבים ממחקר ופיתוח אפליקציות בינה מלאכותית ועד להפעלתן בסביבות פרודקשן.

 

החברה רשמה צמיחה חדה בשנה האחרונה עם גידול של פי 9 בהכנסות (אבל זה לא אומר הרבה. כמה הכנסות היו קודם? כמה כעת?) והגדלת הצוות פי שלושה ל-70 עובדים במשרדי החברה בישראל וארה"ב.

 

החברה הוקמה בשנת 2018 על ידי עמרי גלר, מנכ״ל החברה, שעבד בעברו ביחידה טכנולוגית במשרד ראש הממשלה. וד״ר רונן דר, סמנכ"ל טכנולוגיה, חוקר לשעבר באוניברסיטת תל אביב ומהנדס אלגוריתמים באנוביט ובאפל.

 

בין הלקוחות של Run:AI חברות מ-Fortune 500 וכן סטארטאפים שעושים שימוש בבינה מלאכותית במגוון תחומים כמו פיננסים, רכב, בריאות, ומוסדות אקדמיים מובילים.

 

עמרי גלר, מנכ"ל Run:ai: "בינה מלאכותית היא השלב הבא בהתפתחות האנושות. השנה צפויות ההשקעות העולמיות על בינה מלאכותית להסתכם ב-433 מיליארד דולר, עליה של קרוב ל-20% בשנה אחת. מגמה זו צפויה להתחזק ככל שהשימוש בבינה מלאכותית יתרחב והניהול שלה יתייעל".

 

רונן דר, מייסד שותף ומנהל טכנולוגי: "אנחנו עושים עבור חומרת בינה מלאכותית את מה ש-VMware והווירטואליזציה עשו לעולם המחשוב המסורתי - יותר יעילות, ניהול פשוט יותר ופרודוקטיביות משתמש גבוהה יותר. למחשוב CPU מסורתי יש תוכנה עשירה עם כלי פיתוח רבים להפעלת יישומים בקנה מידה. עם זאת, בינה מלאכותית פועלת על מאיצי חומרה ייעודיים כגון GPUs שיש להם מעט כלים שיעזרו ביישום ובקנה מידה שלהם. במערכת Atlas בנינו שכבת תוכנה מקורית בענן שמפשטת באופן אוטומטי את חומרת בינה מלאכותית ומאפשרת למפתחים ולאנשי IT לקבל יותר ממשאבי המחשוב ולהאיץ פרויקטים של בינה מלאכותית."

קיראו עוד ב"BizTech"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.