Run:ai - בינה מלאכותית שמגייסת 75 מיליון דולר
הסטארטאפ Run:ai גייס 75 מיליון דולר בהובלת אינסייט וטייגר גלובל. החברה פיתחה תוכנה לניהול וייעול משאבי מחשוב של בינה מלאכותית וגייסה מאז הקמתה 118 מיליון דולר. משקיעים נוספים שהצטרפו בסבב גיוס C הם TLV Partners ו- S Capital VC
על פי החברה, כספי ההשקעה ישמשו להרחבת מרכז הפיתוח בתל אביב, קליטת מפתחים, מהנדסים, מומחי בינה מלאכותית, מנהלי מוצר ואנשי שיווק וכן להגדלת הרחבת הצוותים בעולם ובחינת רכישות אסטרטגיות של סטארטאפים.
מדובר במערכת הפעלה עבור מעבדי בינה מלאכותית, המבוססת על טכנולוגיות וירטואליזציה מתקדמות. פלטפורמת Atlas של החברה מאגדת את כל משאבי המחשוב של הארגון ומקצה באופן דינמי ואוטומטי משאבים לכל המשימות הרצות במקביל בהתאם לצורך ולתיעדופים הארגוניים. הפלטפורמה פועלת בשרתי החברה ובענן ומלווה את הארגון בכל השלבים ממחקר ופיתוח אפליקציות בינה מלאכותית ועד להפעלתן בסביבות פרודקשן.
החברה רשמה צמיחה חדה בשנה האחרונה עם גידול של פי 9 בהכנסות (אבל זה לא אומר הרבה. כמה הכנסות היו קודם? כמה כעת?) והגדלת הצוות פי שלושה ל-70 עובדים במשרדי החברה בישראל וארה"ב.
- סבב A הורחב: סטראטאפ הפינטק יוטילה גייס 22 מיליון דולר
- אנלייט קיבלה 403 מיליון דולר למימון פרויקטים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה הוקמה בשנת 2018 על ידי עמרי גלר, מנכ״ל החברה, שעבד בעברו ביחידה טכנולוגית במשרד ראש הממשלה. וד״ר רונן דר, סמנכ"ל טכנולוגיה, חוקר לשעבר באוניברסיטת תל אביב ומהנדס אלגוריתמים באנוביט ובאפל.
בין הלקוחות של Run:AI חברות מ-Fortune 500 וכן סטארטאפים שעושים שימוש בבינה מלאכותית במגוון תחומים כמו פיננסים, רכב, בריאות, ומוסדות אקדמיים מובילים.
עמרי גלר, מנכ"ל Run:ai: "בינה מלאכותית היא השלב הבא בהתפתחות האנושות. השנה צפויות ההשקעות העולמיות על בינה מלאכותית להסתכם ב-433 מיליארד דולר, עליה של קרוב ל-20% בשנה אחת. מגמה זו צפויה להתחזק ככל שהשימוש בבינה מלאכותית יתרחב והניהול שלה יתייעל".
רונן דר, מייסד שותף ומנהל טכנולוגי: "אנחנו עושים עבור חומרת בינה מלאכותית את מה ש-VMware והווירטואליזציה עשו לעולם המחשוב המסורתי - יותר יעילות, ניהול פשוט יותר ופרודוקטיביות משתמש גבוהה יותר. למחשוב CPU מסורתי יש תוכנה עשירה עם כלי פיתוח רבים להפעלת יישומים בקנה מידה. עם זאת, בינה מלאכותית פועלת על מאיצי חומרה ייעודיים כגון GPUs שיש להם מעט כלים שיעזרו ביישום ובקנה מידה שלהם. במערכת Atlas בנינו שכבת תוכנה מקורית בענן שמפשטת באופן אוטומטי את חומרת בינה מלאכותית ומאפשרת למפתחים ולאנשי IT לקבל יותר ממשאבי המחשוב ולהאיץ פרויקטים של בינה מלאכותית."
- הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
- גיוס 10 מיליון דולר ל Blast Security - המטרה: ענן מוגן כברירת מחדל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 350 מיליארד דולר ב-4 שנים: איך אנתרופיק הביסה את ChatGPT...
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
