הצ'ק של גוגל והתשתית של אפל: למה OpenAI נשארה מחוץ לאייפון?

מי שחיפש הוכחה לכך שבעולם הטכנולוגיה המזומנים והתשתיות מנצחים את ה"הייפ", קיבל אותה בינואר 2026 על שולחן המנכ"ל בקופרטינו. לאחר חודשים של פלירטוטים מתוקשרים עם OpenAI, אפל (Apple) שברה חזק לכיוון היריבה הוותיקה גוגל (Alphabet). הבחירה ב-Gemini כמודל הבינה המלאכותית המרכזי של ה-iPhone היא נקודת המפגש שבה הציפיות הגבוהות של השוק להתנתקות של אפל מהענקיות, התנגשו במציאות הכלכלית הקרה של תעשיית ה-AI.

90 מיליארד דולר על הפרק: החשבון של טים קוק

השיקול הראשון, ואולי המשמעותי ביותר עבור קוראי המדורים הכלכליים הוא ה-CAPEX (הוצאות הון). כדי שאפל תוכל להריץ מודלי שפה ענקיים עבור בסיס משתמשים של למעלה מ-2.2 מיליארד מכשירים פעילים באופן עצמאי, היא הייתה נדרשת להקים מערך חוות שרתים בעלות דמיונית. ההערכות המעודכנות מדברות על השקעה של כ-90 מיליארד דולר בפריסה לחמש שנים - סכום שהיה מכביד על המאזן של אפל ופוגע ביכולתה להמשיך בתוכנית הרכישה העצמית של מניותיה (Buyback).

באמצעות חתימה עם גוגל, אפל בעצם "מינפה" את השקעות העתק שגוגל כבר ביצעה בתשתיות ענן ובשבבי ה-TPU הייעודיים שלה (Tensor Processing Units). עבור אפל, מדובר בהחלטה עסקית מבריקה: לקבל את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, בלי לקחת את הסיכון התשתיתי. גוגל, מצידה, קיבלה הבטחה לזרם הכנסות אדיר ודריסת רגל בלעדית בתוך האקו-סיסטם של ה-iOS.

הדרמה בוול-סטריט: גוגל חוזרת למרכז הבמה

הניצחון של אלפבית בעסקה הזו הוא הרבה מעבר לטכנולוגי. במשך שנתיים, הנרטיב השולט בוול-סטריט היה שגוגל "נרדמה בשמירה" בזמן שמיקרוסופט ו-OpenAI דוהרות קדימה. העסקה עם אפל שינתה את התמונה לחלוטין. מניית אלפבית (GOOGL) הגיבה בזינוק שהביא אותה לשווי שוק היסטורי של 4 טריליון דולר, כשהיא עוקפת את אפל ומאותתת לשוק: מי שמחזיק ב"צינורות" ובחוות השרתים, הוא המנצח האמיתי.

• אפל נכנסת למרוץ הגנרטיבי: סירי הופכת לקמפוס - צ'אטבוט ששולט בכל המכשיר
• אייפון מתקפל, שותפות עם גוגל ולחץ על הרווחיות: אפל מחפשת מנוע צמיחה חדש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בעוד ש-OpenAI נחשבת לפורצת דרך בחדשנות, היא נותרה חברה ללא תשתיות ענן משמעותיות משלה. עבור אפל, המשמעות העקיפה של הסתמכות על OpenAI היא הסתמכות על הענן של מיקרוסופט - מהלך שכנראה היה מורכב מדי מבחינה פוליטית וטכנולוגית. גוגל לעומת זאת הציעה חבילה סגורה: מודל חזק ותשתית מחשוב מוכחת.

אחד הקשיים הגדולים בחיבור שבין AI למוצרי צריכה הוא אבטחת המידע. אפל בנתה את המותג שלה על ההבטחה ש"מה שקורה באייפון נשאר באייפון". האינטגרציה עם Gemini התאפשרה רק לאחר שגוגל הסכימה לתנאים מחמירים של עיבוד נתונים בתוך מערך מחשוב הענן המאובטח של אפל.

מדובר בארכיטקטורה שבה המידע מעובד בענן של גוגל, אך מוצפן בצורה כזו שלגוגל עצמה אין גישה למפתחות הפענוח. עבור מנהלי מערכות מידע (CIOs) וקוני AI בארגונים גדולים, זהו השיעור הכי חשוב מהעסקה: בשנת 2026, היכולת של מודל AI להיות "חכם" היא משנית ליכולת שלו להיות מאובטח ופרטי.

• ממשל טראמפ רוכש 10% מחברת כרייה של מתכות נדירות
• מורי ארקין: "החלום שלי שאודיסייט תהיה נקסט ויז'ן הבאה"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המשקיעים מושכים מיליארדים מקרנות המניות בארה״ב

התשתיות הן העיקר - מה אפשר ללמוד מאפל?

אם נרצה להפיק מהסיפור הזה מוסר השכל, המסקנות העיקריות עבור מנהלים ומשקיעים הן אלה:

·        בבחירת ספקי AI, אל תסתכלו רק על איכות הצ'אטבוט. תבחנו את השכבה הפיזית. חברות המחזיקות בשבבים (Nvidia) ובשרתים (Google, Amazon) הן המרוויחות היציבות ביותר.

·        הימנעו מנעילת ספק (Vendor Lock-in): אפל לא התחייבה בלעדית לגוגל לכל החיים. היא בנתה מערכת מודולרית שבה היא יכולה להריץ מודלים קטנים מקומית על המכשיר (On-device) ולפנות לענן רק כשצריך. ארגונים צריכים לאמץ אסטרטגיה דומה כדי לשמור על גמישות מסחרית.

·        החוסן הפיננסי קובע: בתקופה של שינויים טכנולוגיים מהירים, יש יתרון עצום לעבודה עם ענקיות יציבות. OpenAI היא חברה נהדרת, אך גוגל היא מוסד פיננסי וטכנולוגי שלא ייעלם מחר בבוקר.

בסופו של דבר, ה"התנגשות" שראינו בין הציפיות המוקדמות למציאות הפיננסית מוכיחה שה-AI עבר משלב הניסויים לשלב התיעוש. בעולם הזה, הגודל כן קובע, והיכולת לספק פתרון מקצה לקצה - מהשבב ועד האפליקציה - היא שמכריעה את הכף. גוגל ניצחה את הקרב על האייפון, אבל הקרב האמיתי על השליטה בתשתיות ה-AI העולמיות רק התחיל.