וורן באפט
צילום: טוויטר

מניית האינטרנט שוורן באפט רוכש ומה היא עושה היום?

רוי שיינמן | (1)

וורן באפט, האיש שאומרים שיש לו "חוש שישי" בכל הנוגע להשקעות, הגדיל החזקות במניית וריסיין (VeriSign) – החברה שמאחורי רישום הדומיינים של האינטרנט הפועלת גם בתחום אבטח המידע. 

ברקשייר האת'וויי של באפט רכשה לאחרונה 143,424 מניות נוספות של וריסיין, בסכום כולל של 28.5 מיליון דולר. המניות נרכשו במחיר ממוצע של 199 דולר למניה. בסך הכול, ברקשייר מחזיקה כעת 13.19 מיליון מניות של וריסיין – מה שהופך אותה לבעלת המניות הגדולה ביותר עם יותר מ-10% מהחברה.

 

מי זו וריסיין?

וריסיין היא שחקנית מרכזית בתחום ניהול הדומיינים באינטרנט. בפשטות, היא זו שמטפלת ברישום דומיינים עם הסיומות הכי פופולריות בעולם, כמו .com ו-.net. בנוסף יש לה פעילויות רבות שקשורות לאינטרנט לרבות אספקת שירותי ומוצרי אבטחת מידע.

וריסיין מחזיקה בזיכיון כמעט בלעדי לניהול הדומיינים המובילים עד 2032. החברה נהנית מהכנסות קבועות, כי כל אתר אינטרנט עם דומיין .com או .net משלם לה.החברה נהנית מביקוש גדול - מיליוני אתרים נפתחים מדי שנה. 

ביצועי המניה הם בתשואת חסר לעומת המדדים המובילים. המניה נשארה השנה כמעט ללא שינוי. מאז 2019: עלתה רק ב-6.6%, בעוד מדד ה-S&P 500 זינק ב-86%. היום המניה ללא שינוי בעוד השווקים יורדים כ-2%. אולי זה בזכות הדיווח שבאפט הגדיל החזקתו במניה. 

 

אז למה באפט קונה?

באפט לא מחפש את המניה הכי נוצצת בשוק, אלא את המניה עם ערך משמעותי - מניית ערך בתמחור סביר. וריסיין אולי לא צומחת במהירות, אבל היא חברה יציבה שמייצרת רווחים קבועים ויש נראות לצמיחה שלה על פני תקופה ממושכת בעתיד.

נראה שמה שעשוי לתמוך בהשקעה מבחינת באפט הוא החפיר העמוק - התחרות בה נמוכה כי יש לה כאמור סוג של מונופול טבעי ומעבר לכך תחום הדומיינים לא מושפע מתנודות שוק קיצוניות כמו תחומים אחרים.

קיראו עוד ב"גלובל"

וריסיין נסחרת בשווי של כ-20 מיליארד דולר ומכפיל רווח לשנה הבאה שקרוב ל-10.

 

באפט בשינויים משמעותיים בתיק ההשקעות

מניית ברקשייר האת'וויי BERKSHIRE HATHAWAY B, הציגה לאורך השנים ביצועים שהכו את מדדי השוק המרכזיים כמו ה-S&P 500. לאחרונה, באפט ביצע שינויים משמעותיים בתיק ההשקעות של החברה, כולל הפחתה ניכרת במניות אפל APPLE , המניה הגדולה ביותר בתיק, והחלטה להפסיק לבצע רכישות עצמיות (רכישה של מניות ברקייר עצמה). מה אפשר ללמוד מההתרחקות של באפט מאפל ומהשינויים האחרים בתיק? לכאורה אפשר להניח שבאפט פחות מאמין בשוק המניות - הוא צמצם דרמטית את ההשקעות במניות ברבעונים האחרונים והצטייד במזומנים.

רק לאחרונה הוא חזר לקנות, בעיקר מניות נפט, אבל לא בסכומים משמעותיים וכעת כאמור בוריסיין. עם זאת, כשמסתכלים על ההשקעות של באפט בשנים האחרונות מגלים את המניה המועדפת עליו - ברקשייר עצמה שהיא המניה הכי נרכשת בתיק ההשקעות של ברקשייר. לא בטוח שרבעון אחד שבו באפט לא קנה ברקשייר אחרי 6 שנים רצופות שבכל רבעון הוא רכש מניות, מעידות על חוסר אמון במניה. סביר יותר שבאפט פחות מאמין בשוק כולו ורואים זאת על רקע מגמת המימושים ברבעונים האחרונים. באפט יושב על מזומנים ומחכה להזדמנויות, ובינתיים הוא גם מחכה עם המשך השהקעה בברקשייר, אבל סביר להניח שהיא תמשיך להיות המניה המועדפת או בין המועדפות עליו בהמשך - היא פשוט נסחרת בדיסקאונט משמעותי על ערך נכסיה - סדר גודל של 15% מתחת לשוויה הכלכלי כפי שמעריכים האנליסטים. 

 

שינויים במיקוד ההשקעות של ברקשייר 

במשך שנים נמנע וורן באפט מהשקעות משמעותיות במניות טכנולוגיה, בטענה כי אינו מבין לחלוטין את המודלים העסקיים של החברות בתחום. בפועל, וריסיין היתה הבולטת מבחינה זו בתיק של באפט, לצד אפל. ברקשייר רכשה מניות של אפל לראשונה ב-2016 ובהדרגה היא הפכה להחזקה הבולטת ביותר בתיק ההשקעות. היא היתה למשך כמה רבעונים מעל 40% מההשקעות הסחירות של ברקשייר, אלא שבשלושה רבעונים האחרונים באפט מוכר אותה.

 

ברקשייר מכרה כ-87% מהחזקותיה באפל, בטענה כי המכירות נובעות בין היתר משיקולי מס, אבל ברור שמדובר בחוסר אמון במחירה.בינתיים זה מתברר ככישלון בעיתוי -  מאז המימושים, המניה זינקה בכ-20%.

 

הר מזומנים 

העלייה בהר המזומנים של ברקשייר היא אחד האלמנטים המעניינים ביותר בדוחות האחרונים. בניגוד למנהלי השקעות אחרים, באפט מאמין שלמזומן יש תפקיד מרכזי, הוא משמש אותו כמעין "תחמושת" לרכישות גדולות כשהשווקים למטה. במהלך המשבר הכלכלי של 2008 למשל, ברקשייר ניצלה את יתרות המזומן שלה להשקעות במחירים אטרקטיביים, שהניבו תשואות יוצאות דופן. הצטברות רזרבות בסדר גודל כזה עשויה להצביע על כך שבאפט מזהה הזדמנויות דומות בעתיד הקרוב. היקף המזומנים של ברקשייר מסך השקעות החברה מגיע בחודשים האחרונים לשיא - לצד מימושים גדולים, באפט לא רכש כמעט מניות.

 

המניה שבאפט הכי מאמין בה

רכישה עצמית של מניות (Buybacks), היא כלי מועדף על באפט להחזרת ערך למשקיעים. כך החברה מצמצמת את כמות המניות שבמחזור, מה שמגדיל באופן אורגני את הרווח למניה (EPS). מאז 2018, ברקשייר הוציאה מעל 77 מיליארד דולר על רכישות עצמיות, יותר מכפול מהשקעותיה באפל. במשך 6 שנים, בכל רבעון באפט ביצע רכישה עצמית של מניות, למעט ברבעון האחרון.

וורן באפט; קרדיט: טוויטר

וורן באפט; קרדיט: טוויטר

הפסקת הרכישות העצמיות במהלך הרבעון השלישי מרמזת על אפשרות שבאפט חושב שמניית ברקשייר יקרה ביחס לממוצע שלה בעשור האחרון, או שהוא שומר על נזילות גבוהה כהיערכות לתיקון אפשרי בשוק. אבל אין בזה כדי לומר שברקשייר כבר לא מעניינת בתמחור הזה. ייתכן מאוד שמדובר בעצם בהערכה כללית ששוק המניות צפוי לרדת ולכן גם אין טעם לרכוש כעת את מניות ברקשייר. 

הכנה לתיקון בשוק או שינוי כיוון אסטרטגי?

באפט הוא משקיע ערך, ולאחר עלייה חדה של 25% במדד ה-S&P 500 ב-2024, השוק נראה לו יקר. מכפיל הרווח של המדד עומד על 25.5 - גבוה ב-42% מהממוצע ההיסטורי. מעניין יהיה לראות אם האסטרטגיה שלו תצליח. כך או אחרת, רק בשבוע האחרון הוא חזר לרכוש ולצד מניות נפט הוא קונה כאמור את מניית וריסיין.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    BROKR 29/12/2024 13:03
    הגב לתגובה זו
    הוא השקיע במניית טבע, ואז מכר בהפסד, מאז המניה עלתה מעל 100 אחוז גם הוא מפספס!
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.

"סגור את הדבר הארור הזה" 

דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל. 

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.