המשקיעים נוטשים את התיק הקלאסי - התמהיל החדש שצובר תאוצה

לא כל משקיע יכול או מעוניין לשבת כל היום מול המסכים ולעקוב אחרי השוק. לא כולם מרגישים צורך לבדוק מדי יום מה עשה מדד S&P 500, כמה עלו המניות בתיק שלהם או האם האג"ח רושמות עלייה או ירידה. במיוחד כשמדובר במשקיעים שמכוונים לטווח ארוך - לרוב הם מקבלים החלטה על מבנה התיק כבר בתחילת הדרך, ונותנים לו לעבוד לאורך זמן.

בארה"ב, אחת הגישות המסורתיות והפופולריות להשקעה היא התאמת אחוז ההשקעה במניות לגיל המשקיע - 100 פחות הגיל במניות, ואת היתר באג"ח. כלומר, משקיע בן 30 יפנה כ-70% מהתיק שלו לשוק המניות, והיתרה לאג"ח. זו שיטה שמנסה לשקף את היחס בין פוטנציאל הסיכון ליכולת הזמן לתקן אותו. השיטה הזו מבוססת על היגיון פשוט: ככל שאתה צעיר יותר, אתה יכול להרשות לעצמך ליטול יותר סיכון, שכן יש לפניך זמן רב יותר לתקן הפסדים וליהנות מהצמיחה. עם זאת, זו לא השיטה היחידה. שיטה מוכרת נוספת, ואולי המפורסמת מכולן, היא מודל ה־60/40, שמחלק את ההשקעות ל-60% מניות ו-40% אג"ח, בלי קשר לגיל. היא נחשבת סולידית, מאוזנת, ורבים אימצו אותה כסטנדרט. אך בשנים האחרונות, הגישה הזו מתחילה לאבד מהקסם שלה.

השיטה החדשה: 25/25/25/25 - פיזור אמיתי בלי להסתכל על התחזיות

לאור התסכול מהתנהגות השוק בשנים האחרונות, יותר ויותר משקיעים בוחנים חלופות לתמהיל הקלאסי. אחת האסטרטגיות שמושכת עניין מחודש היא "התיק הקבוע", או בשם שמבהיר בדיוק את מרכיביה: 25% מניות, 25% אג"ח, 25% זהב ו-25% מזומן. מדובר באסטרטגיה ותיקה, ששואפת לא רק לגוון, אלא גם להציע יציבות לאורך זמן.

עקרון הליבה של התיק הקבוע הוא פיזור מקסימלי והימנעות מתלות בסוג נכס אחד. שלא כמו תיק 60/40 שמניח שמניות יניבו את מרב התשואה והאג"ח יאזנו, התיק הקבוע נבנה כך שתמיד יהיה בו לפחות רכיב אחד שמרוויח, גם במצבים של אינפלציה, האטה כלכלית, גאות חזקה או אפילו משבר גיאופוליטי. בדיוק המצבים שמלווים את העולם בעשור האחרון ובתקופה הנוכחית.

• לי לו: אחד המשקיעים הגדולים בעולם; כל הדרך מהכפר בסין ועד הצמרת של וול סטריט
• "הפסיכולוג של השוק" - איך הצליח הווארד מרקס לייצר תשואה עודפת ללקוחות שלו?

מעבר לכך, האסטרטגיה הזו אינה נשענת על תחזיות מאקרו או ניסיונות לתזמן את השוק. היא פועלת על פי הנחה פשוטה: אי אפשר לדעת מה יקרה, לכן עדיף להיערך לכל תרחיש. הזהב והמזומן משמשים חיץ בתקופות של אי-ודאות, תנודתיות גבוהה או שינויי מדיניות ריבית, ויכולים לספק רשת ביטחון כשהשוק כולו סוער, האג"ח מספקות תשואות גבוהות יותר אך יציבות, והמניות מספקות תשואות גבוהות במיוחד בתקופות של גאות.

למה דווקא עכשיו? לא רק בגלל הזהב

העניין באסטרטגיית התיק הקבוע התעצם בשנים האחרונות על רקע ההחמצות של התיק הקלאסי. כאשר גם המניות וגם האג"ח ירדו במקביל, התברר שפיזור בין שני הנכסים לא תמיד מספיק. המשקיעים חיפשו חלופה שתציע עמידות טובה יותר למצבים כאלה.

בתוך כך, סחורות, ובעיקר זהב, הפגינו ביצועים מרשימים. הזהב עלה בעשרות אחוזים, בעוד שווקי המניות חוו תנודתיות ואי ודאות. לא פלא שהתיק הקבוע שוב מצא את מקומו בשיח. מייקל הרטנט, אסטרטג השקעות ראשי ב-BofA Securities, ציין לאחרונה כי הסחורות, ובראשן הזהב, נמצאות בפתחה של מגמת עלייה ארוכת טווח, בעוד שוק המניות האמריקאי עשוי להיכנס לעשור אבוד מבחינת תשואות.

• עלייתה ונפילתה של WeWork ואיך זה קשור להנפקת אמפא?
• אמזון עם הצצה לעולם התעסוקה פוסט AI
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הרקע הכלכלי תומך גם הוא בתרחיש הזה: מדיניות פיסקלית זהירה יותר מצד ממשלת ארה"ב, ירידה בפריון העבודה, וחזרת שיח המכסים לשולחן, כל אלה תורמים לסביבה בה הזהב נתפס כעוגן יציב. הירידה בפריון האמריקאי ברבעון האחרון, לראשונה זה שלוש שנים, רק מחזקת את התחזית הזו.

מה אומרים המספרים? יתרון לתיק הקבוע בטווח הקצר

כשבודקים את המספרים, התמונה ברורה: לפחות בטווח הקצר והבינוני, תיק 25/25/25/25 מנצח. השוואות שבוצעו בין תיקים שכללו השקעה בשיעורים שווים במניות (Vanguard Total World), אג"ח (iShares Core U.S. Aggregate Bond), זהב (SPDR Gold Shares) ומזומן - לבין תיקים קלאסיים של 60% מניות ו-40% אג"ח - מראות יתרון ברור לתיק הראשון.

בשנה האחרונה הניב התיק הקבוע תשואה של כמעט 17%, לעומת כ-10% בלבד לתיק הקלאסי. בטווחי זמן של חמש ועשר שנים, התמונה כמעט שוויונית, עם ביצועים דומים מאוד לשני התיקים. רק בפרק זמן של 15 שנה ומעלה חוזר התיק הקלאסי להוביל, עם תשואה ממוצעת של 6.5% בשנה לעומת 5.2% בתיק הקבוע.

המסקנה: בטווחים קצרים ובתקופות של חוסר ודאות, תיק מאוזן וקשיח כמו 25/25/25/25 בהחלט מצדיק את עצמו. אולם כשמדובר באופק השקעה של עשור וחצי או יותר, המניות - עם כל התנודתיות שבהן - ממשיכות להוביל.

לא חייבים להרכיב לבד - יש גם קרן ייעודית

מי שלא רוצה לנהל תיק כזה באופן עצמאי, יכול להיחשף לאסטרטגיה דרך קרן ההשקעות האמריקאית "Permanent Portfolio", שמנהלת כיום נכסים בשווי של 4.3 מיליארד דולר. הקרן, בניהולו של מייקל קוג'ינו, מפוזרת אפילו יותר והיא משקיעה בזהב, נדל"ן, מניות צמיחה, אג"ח ארה"ב ומזומן.

בניגוד לתיק הקבוע הפסיבי, קוג'ינו בוחר בעצמו את המניות, עם דגש על חברות טכנולוגיה וצמיחה דוגמת אנבידיה, פאלנטיר וקוסטקו. השילוב הזה יצר בשנה האחרונה תשואה של 22%, ובממוצע 6.9% בעשור וחצי האחרונים - גבוה במעט מהתיק הקלאסי. עם זאת, הקרן נחשבת תנודתית יותר מהמדדים המרכזיים, והיא דורשת מהמשקיעים סבלנות ויכולת לעמוד בזעזועים.

למי זה מתאים ומה הסיכונים?

אסטרטגיית 25/25/25/25 מתאימה בעיקר למשקיעים שמעדיפים גישה סולידית, מגוונת ונייטרלית - כזו שאינה נשענת על תחזיות. היא טובה לתקופות של חוסר יציבות, אינפלציה גבוהה, או ספקות לגבי מדיניות הבנקים המרכזיים. עבור משקיעים שמחפשים הגנה רחבה תוך שמירה על תשואה סבירה - זו עשויה להיות בחירה מוצלחת.

עם זאת, צריך לזכור שגם לתיק כזה יש חולשות. הזהב נמצא כיום בשיא היסטורי - עלייה של יותר מ-40% בשנה החולפת - מה שאומר שמשקיעים שנכנסים כעת לא עושים זאת במחיר נמוך. גם אג"ח ומזומן מספקים כיום תשואה ריאלית צנועה בלבד.

בשורה התחתונה, הבחירה בין תיק קלאסי לתיק קבוע תלויה בפרופיל המשקיע. מי שמוכן להקריב חלק מהתשואה הפוטנציאלית בתמורה ליציבות ושקט נפשי, עשוי למצוא ב-25/25/25/25 את התשובה. מי שמאמין שמניות הן עדיין המנוע המרכזי של צמיחה, כנראה יישאר עם ה-60/40. כך או כך, מה שברור הוא שהשוק משתנה, ושגם תפיסות ההשקעה חייבות להשתנות איתו.