פייזר
צילום: אתר החברה

פייזר צופה הכנסות של עד 64 מיליארד דולר ב-2025, המניה קופצת

ענקית התרופות מציגה תחזית אופטימית למרות אתגרים רגולטוריים; המניה קופצת 3%

אביחי טדסה |

חברת פייזר  PFIZER פרסמה את תחזיותיה לשנת 2025, והציגה צפי לצמיחה מתונה בהכנסות וברווחים. על פי התחזית, פייזר צופה הכנסות בטווח של 61 עד 64 מיליארד דולר בשנה הבאה, המשקף עלייה של כ-5% בהשוואה למרכז טווח ההכנסות של 2024. במקביל, החברה מעריכה כי הרווח המתואם למניה (EPS) יעמוד על 2.80 עד 3.00 דולר, מה שמגלם עלייה של 10% עד 18%.

החברה הבהירה כי התחזית לשנה הבאה לוקחת בחשבון השפעה שלילית של כמיליארד דולר בעקבות השינויים בתוכנית Medicare Part D בארה"ב, אשר נובעים מחוק הפחתת האינפלציה (Inflation Reduction Act). עם זאת, בפייזר מציינים כי צעדי התייעלות, הכוללים יישום מדיניות קפדנית לניהול עלויות וייצור, יסייעו להתמודד עם ההשפעות השליליות ולהבטיח יציבות כלכלית.

השקעה בתרופות חדשות: הפיתוח של "דנוגליפרון"

אחת מנקודות המפתח באסטרטגיית הצמיחה של פייזר היא ההתקדמות בפיתוח התרופה "דנוגליפרון", הנמצאת בשלב 2 של הניסויים הקליניים. מדובר בתרופה לירידה במשקל המשתייכת למשפחת האגוניסטים לקולטן GLP-1, אשר ניתנת דרך הפה. תרופות אלו פועלות על ידי הגברת הפרשת האינסולין, ויסות רמות הסוכר בדם ודיכוי תחושת הרעב.

תוצאות ראשוניות מהניסויים מעידות על יעילות בהפחתת משקל הגוף, אך בפייזר מדגישים כי מוקדם עדיין להכריז על "דנוגליפרון" כמתחרה מובילה בשוק התרופות לירידה במשקל. המתחרות הקיימות בשוק, כמו אוזמפיק ו-Wegovy, הפכו לפופולריות במיוחד והן כבר זוכות לביקוש גבוה בשוק הגלובלי.

התמודדות עם האתגרים הרגולטוריים

השינויים הרגולטוריים בארה"ב מהווים אתגר עבור חברות הפארמה הגדולות, כולל פייזר. חוק הפחתת האינפלציה הוביל לשינויים בתנאי ההחזרים על תרופות במסגרת Medicare, מה שמאלץ את החברה למצוא דרכים חדשות לייצוב ההכנסות ולהתמודדות עם פגיעה אפשרית ברווחיות. פייזר, מצידה, ממשיכה להתמקד בהתייעלות תפעולית ובאסטרטגיית צמיחה מבוססת חדשנות. החברה הצהירה כי שיפור תהליכי הייצור והתאמת מבנה ההוצאות יתרמו לשיפור שולי הרווח ויאפשרו לה לעמוד ביעדים השאפתניים שהציבה לשנת 2025.

תחזית הצמיחה של פייזר מציגה גישה שמרנית אך אופטימית. לצד ההתמודדות עם שינויים רגולטוריים ואתגרי שוק, החברה מתמקדת בהרחבת פורטפוליו התרופות שלה ובקידום תרופות חדשניות כדוגמת דנוגליפרון. אם תצליח החברה לעבור בהצלחה את שלבי הניסוי הבאים, היא עשויה לחזק את מעמדה בשוק התרופות לירידה במשקל – תחום הצומח בקצב מהיר ונחשב לאחד ממנועי הצמיחה העיקריים בתעשיית הפארמה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.