האם איחוד של דירות מוביל לקבלת שתי דירות אחרי פינוי בינוי?
סכסוך שנמשך יותר מ-40 שנה הגיע לסיומו השבוע עם פסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופט ארז יקואל. המחלוקת עסקה בשאלה אם לתובעים, שחכרו נכס בשנות ה-70 מהחברה הציבורית עזרה ובצרון, מגיעות זכויות חכירה על שתי דירות נפרדות או דירה מאוחדת אחת בלבד. פסק הדין, שכולל מאות עמודים של ראיות ועדויות, הכריע לטובת התובעים.
ב-1979 חכרו התובעים שתי יחידות דיור בבניין בשכונת תל אביב. לטענתם, הם רכשו באמצעות הסכם חכירה בתחילה דירה אחת, ובתוך כמה חודשים חתמו על הסכם נוסף לרכישת הדירה הסמוכה (גם כן באמצעות חכירה). לטענת התובעים, הם חיברו את שתי הדירות לדירה אחת לצורך שימושם הפרטי, אך הדגישו שמבחינה משפטית מדובר בשתי דירות נפרדות.
לטענת עזרה ובצרון, במשך שנים שולם חשבון ארנונה אחד עבור הנכס צילום: ביזפורטל
מנגד, הנתבעת, עזרה ובצרון, טענה כי כבר בחתימת העסקה הראשונה, שתי היחידות אוחדו לנכס אחד, ולכן יש להתייחס אליהן כדירה אחת. הנתבעת טענה כי התובעים לא הציגו את הסכמי החכירה המקוריים שתמכו בטענותיהם, וכי במשך שנים שולם חשבון ארנונה אחד בלבד עבור הנכס.
"מדובר בזכויות כלכליות משמעותיות"
- ב-27 מ׳ שקל: מהדרין רוכשת שליטה בחברת התחדשות עירונית
- טירת הכרמל: במקום 48 דירות, שני מגדלים עם 280 דירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במוקד המחלוקת עמדה תוכנית פינוי-בינוי שמיועדת לבניין, שבה יש חשיבות למספר היחידות הרשומות על שם הדיירים. התובעים טענו כי אם זכויותיהם יירשמו כדירה אחת, הם ייפגעו מבחינת התמורות שיקבלו בפרויקט, למשל מספר הדירות החדשות או גודלן. "לא מדובר רק בשאלה משפטית טכנית, אלא בזכויות כלכליות משמעותיות שנפגעות בשל עמדת הנתבעת", הם טענו בבית המשפט.
במהלך המשפט הוצגו מסמכים רבים, כולל מזכרים פנימיים של הנתבעת מאותה התקופה, שבהם צוין כי התובעים קיבלו לחזקתם שתי דירות נפרדות. כך למשל, במזכר מ-1979 ששלחה הנתבעת לעיריית תל אביב, נכתב כי, "הנדון: דירות מס' 28-27... אנו מאשרים בזאת כי הדירות הועברו לחזקת התובעים בתאריכים נפרדים". בנוסף, מסמך נוסף, מ-1980, ציין מפורשות כי שתי היחידות הן "דירות בנות חדר אחד כל אחת".
עם זאת, הנתבעת הציגה מסמכים סותרים, כמו תשריט של הדירות המאוחדות ומסמכים שבהם הוגדר הנכס כדירה אחת. בתגובה, טענו התובעים כי האיחוד הפיזי אינו משנה את המעמד המשפטי של שתי היחידות הנפרדות.
- העסק של הבעל קרס, הנישואים התפרקו - והשופטת קבעה: גם האישה תישא בחובות
- שוכרים קיזזו ליקויים שגילו לטענתם - ואולצו להתפנות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
השופט יקואל הכריע לטובת התובעים. "מזכרים מזמן אמת שערכה הנתבעת, תשריט הבניין ותכנונו הכולל – מהווים ראיות חיצוניות מהימנות התומכות בגרסת התובעים שלא נסתרה", כתב השופט בפסק הדין שפרסם. הוא הוסיף כי יש להתייחס לדירות כמופרדות מבחינה משפטית, גם אם בפועל הן חוברו.
בהחלטתו, התייחס השופט גם לחריגות הבנייה בבניין, שבו נבנו 29 דירות במקום 28 שאושרו בתוכנית המקורית. לדבריו, "נחזה כי ניסיון הנתבעת להתעקש על רישום דירה אחת בלבד נועד להתאים את רישום הבניין לתוכנית המקורית, אך אין בכך כדי לגרוע מזכויותיהם של התובעים".
זכויות החכירה של התובעים יירשמו בשתי דירות נפרדות
בית המשפט הורה על רישום זכויות החכירה של התובעים בשתי דירות נפרדות, אך הדגיש כי המהלך יתבצע בהתאם לתנאים התכנוניים. "רישום זכויות במרשם המקרקעין ייעשה במנותק משאלת חוקיות הבנייה מבחינה תכנונית", ציין השופט יקואל. הוא גם הוסיף כי על הנתבעת לוודא שהרישום יבוצע בהתאם לכללים.
ההחלטה עשויה להעניק לתובעים יתרונות משמעותיים בפרויקט הפינוי-בינוי. במקום לקבל פיצוי עבור דירה אחת, ייתכן שהם יהיו זכאים לשתי יחידות דיור חדשות, או לתמורה כספית מוגדלת.
פסק הדין מסמן ניצחון חשוב לתובעים, אך גם מהווה תזכורת לחשיבות ניהול מסודר של רישומים והסכמים בנוגע לנכסים. "הוכח כי לתובעים זכות חכירה בשתי דירות בבניין", סיכם השופט, והורה לנתבעת לשלם להם גם הוצאות משפט בסכום כולל של 15 אלף שקל.
- 1.ישי 17/12/2024 22:22הגב לתגובה זואין ספק שהתובעים מבקשים תמורה מלאה לקיום המציאות אשר כל דירה נרכשה בתקופה אחרת, באשר לנוחות המשפחה, אוחדו לרווחת השוכנים בה. העוול נראה לא אחת כאשר מתקיים הליך של פינוי בינוי ולא ברור למה עו"ב קופצת על המציאה שהנה עכשיו תפסנו דג שמן ליתרת חשבון הבנק של החברה, תשתדלו להיות מוסריים ואנושיים למשפחות חלשות בדוגמא שכאן. עצוב מאוד שהייתם צריכים לגזול ממשפחה חלשה זו את לחמה לחיים מעט טובים יותר.
העסק של הבעל קרס, הנישואים התפרקו - והשופטת קבעה: גם האישה תישא בחובות
פסק דין חדש מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה עושה סדר באחת הסוגיות המורכבות ביותר ביחסים בין בני זוג - השיתוף בחובות. השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי כל עוד החובות נוצרו במסגרת ניהול עסק ששימש מקור פרנסה למשפחה ואִפשר את רמת חייה, אין להחריגם מהאיזון
הרכושי גם אם נצברו על שמו של אחד מבני הזוג בלבד
זה אחד מאותם מקרים שבהם סכסוך גירושים נהפך גם לדיון עקרוני על צדק ושוויון בין בני זוג. בני זוג מחיפה, הורים לשלושה ילדים - אחד מהם בעל נכות מלאה - מצאו את עצמם בלב מאבק משפטי לא רק על מזונות ומדור, אלא על השאלה מי יישא בחובות הכבדים של העסק המשפחתי שקרס. האשה טענה כי החובות שנצברו על שם בעלה נעשו מאחורי גבה, תוך הסתרת מידע ומניפולציות כספיות; מנגד, הבעל טען כי מדובר בחובות שנוצרו במהלך ניהול העסק ששימש את שניהם, ולפיכך הם חובות משותפים. השופטת לירון זרבל קדשאי הכריעה בפסק דין ארוך ומפורט כי האחריות לחובות מוטלת על שני בני הזוג גם יחד. לדבריה, לא הוכח כי החובות נבעו מהתנהלות חריגה או מהברחת כספים, אלא מתוך ניסיונות לגיטימיים להמשיך ולהפעיל עסק שהיה "מטה לחמה של המשפחה תקופה ממושכת ומקור עיקרי להכנסה שאִפשר את רמת החיים הגבוהה יחסית שהצדדים סיגלו לעצמם".
בני הזוג נישאו ב-2009 וניהלו חיים שנראו כלפי חוץ רגילים. היא עבדה כמורה, והוא הפעיל עסק פרטי, שבשלב מסוים הוסב לחברה בע"מ. לפי עדות האשה, היא לא היתה מעורבת בניהול העסק, לא ידעה על חובותיו ואף הופתעה לגלות מהיקפם רק כשחבר של בעלה סיפר לה על "מיליון שקלים חוב שהסתיר ממנה". היא תיארה מערכת יחסים שבה הבעל שלט בכלכלה המשפחתית באופן בלעדי, בעוד שהיא נשאה בעיקר הנטל של גידול הילדים. הבעל, לעומת זאת, טען אחרת. לדבריו, העסק נפתח ב-2014 בהסכמה מלאה של שניהם, וההחלטות המרכזיות התקבלו במשותף. הוא הדגיש כי גם האשה נהנתה מפירות העסק - קיבלה משכורת חודשית מהחברה, השתמשה בחשבון העסקי והיתה שותפה להחלטות על שיפוצים, משכנתאות והלוואות. "שני הצדדים משכו כספים כדי לעמוד ברמת החיים שסגלו לעצמם", העיד.
האשה ניסתה לשכנע את בית המשפט כי מדובר בחובות אישיים של הבעל, שנוצרו מתוך חוסר תום לב ומניפולציות. לדבריה, הוא הסתיר ממנה חובות, משך כספים מהחברה, ביטל כרטיסי אשראי והפסיק להעביר משכורת לחשבון המשותף. היא טענה כי חלק מהכספים שימשו להימורים, כי העסק נמכר מאחורי גבה לחברו של הבעל, וכי הוא פעל "ללא כל שיתוף פעולה ותוך הפרת אמון מוחלטת". היא ביקשה מבית המשפט להחריג את החובות מהאיזון הרכושי ולטעון כי מדובר בהתנהלות אישית שאין לה קשר למשפחה.
"האשה עצמה רשמה את ההמחאות עבור העסקה"
הבעל הציג גרסה שונה בתכלית. הוא סיפר כי האשה ידעה היטב על המתרחש בעסק, השתתפה בהחלטות ואף טיפלה בשיווק ובאתר האינטרנט. לדבריו, השם של החברה שנרשמה ב-2019 כלל את ראשי התיבות של שמותיהם המשותפים - עדות לשותפות המלאה. הוא הדגיש כי הגדלת המשכנתא שנעשתה ב-2018, בסכום כולל של 400 אלף שקל, נועדה להציל את העסק מקריסה, והאשה היתה שותפה מלאה להחלטה וחתומה בעצמה על ההלוואה. גם רכישת שעון הרולקס המדוברת, שהאשה הציגה כהוכחה לפזרנות, התבררה כמעשה שנעשה בידיעתה. "האשה עצמה רשמה את ההמחאות עבור העסקה", ציינה השופטת בהחלטתה, וקבעה כי לא ניתן להציג זאת כהוצאה שנעשתה מאחורי גבה.
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
- האם בן הזוג שהורחק בצו יקבל דמי שימוש עבור הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנקודה המרכזית בפסק הדין נוגעת לשאלת השיתוף בחובות. השופטת הסבירה כי בדין הישראלי קיימת "חזקה כי חובות שנצברו במהלך חיי הנישואין הם חובות משותפים, אלא אם הוכח אחרת". היא ציטטה את דברי בית המשפט העליון בעניין אבנרי נ' אבנרי: "אין לדרוש מאת אחד מבני הזוג יותר מאשר להוכיח כי חייב כספים... חזקה על החובות שהם חובות משותפים עד שיבוא הצד הטוען אחרת ויוכיח כי מדובר בהוצאות שאין לראותן כחובות משותפים".
אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.
