אדיר בן עמי
צילום: ביז

איום גרעיני וקריסה כלכלית: אלף ימי מלחמה באוקראינה

בעקבות שינוי הדוקטרינה הגרעינית הרוסית ואישור השימוש בטילים ארוכי טווח לאוקראינה, מניות חברות הנשק עולות בוול סטריט

אדיר בן עמי | (3)

בצעד דרמטי שמגביר את החשש ממלחמה גרעינית, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אישר היום שינוי משמעותי בדוקטרינה הגרעינית של מדינתו, המאפשר תגובה גרעינית גם למתקפות קונבנציונליות. בשווקים הפיננסיים נרשמה תגובה מיידית: מניות של ארבע יצרניות הנשק המובילות בארה"ב - לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן, ג'נרל דיינמיקס ו-L3Harris - עלו ב-0.6% בממוצע, בניגוד למגמה השלילית במדדים המובילים.

מאז הבחירות ב-5 בנובמבר, מניות הביטחון איבדו כ-3% מערכן, בעוד מדד S&P 500 רשם עלייה של יותר מאחוז. השוק מגיב בזהירות למינויו של אילון מאסק לתפקיד ראש המחלקה החדשה ליעילות ממשלתית. ההתנגדות המוצהרת של ספייס-אקס לחוזי "עלות פלוס" (הממשלה משלמת לקבלן את כל העלויות שהוציא בפרויקט בתוספת רווח מוסכם מראש, לרוב כאחוז קבוע מהעלויות). מעוררת חששות בקרב משקיעים.

ההחלטה הדרמטית של פוטין הגיעה בנקודת זמן קריטית - היום ה-1,000 למלחמה באוקראינה, כשקייב מתחילה להשתמש בטילי ATACMS האמריקניים לתקיפת מטרות בעומק רוסיה. הדוקטרינה החדשה מאפשרת לרוסיה להגיב בנשק גרעיני למתקפה קונבנציונלית אם זו בוצעה בשיתוף מעצמה גרעינית - איום מרומז כלפי המערב המסייע לאוקראינה.

   

דובר הקרמלין הדגיש שהמטרה היא להבהיר ל"אויבים פוטנציאליים" כי התגובה הרוסית תהיה "בלתי נמנעת", תוך שהוא מציין שכל פעולה בשיתוף מדינה גרעינית תיחשב כמתקפה משותפת.

 

רוסיה מגבירה קצב

המתיחות הגוברת משתקפת בשטח: רוסיה הגבירה את קצב התקיפות באוקראינה, עם 87 כטב"מים ששוגרו הלילה, כשבמתקפה במחוז סומי נהרגו שמונה אזרחים. נשיא אוקראינה זלנסקי טוען שההחלטה הרוסית מוכיחה את כוונותיו האמיתיות של פוטין להמשיך במלחמה ולא לחפש פתרון דיפלומטי.

על פי ניתוח צילומי לוויין של המכון הפיני Black Bird Group, קצב ההתקדמות הרוסית הולך וגובר: באוגוסט נכבשו 403 קמ"ר, בספטמבר 422 קמ"ר, באוקטובר 491 קמ"ר, ובנובמבר עד כה 363 קמ"ר. מנגד, השטח שבשליטת אוקראינה במחוז קורסק הצטמצם משמעותית - מ-1,200 קמ"ר בשיא לכ-500 קמ"ר כיום.

קיראו עוד ב"גלובל"

הברית המתהדקת בין רוסיה לצפון קוריאה תורמת גם היא למתיחות. זלנסקי הזהיר מאפשרות שפיונגיאנג תשלח עד 100,000 חיילים לתמיכה במוסקבה. עם זאת, למרות ההתקדמות הרוסית, המלחמה עדיין נושאת אופי של התשה, עם אבדות כבדות לשני הצדדים. הרמטכ"ל האוקראיני אולכסנדר סירסקי תיאר את המצב בחזית באופן דרמטי: "בתעלות הקפואות של דונייצק ובמדרגות הבוערות של חרסון, תחת אש פגזים, מטחים ותותחי נ"מ, אנחנו נלחמים עבור זכותנו לחיות."

המצב הסתבך גם בים הבלטי, עם גילוי שני מקרים של ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים בין מדינות אירופה, מה שמגביר את החשש מ"לוחמה היברידית" רוסית. שרי החוץ של המעצמות האירופיות הזהירו מפני הסלמה בפעולות הרוסיות נגד נאט"ו והאיחוד האירופי, מה שעשוי להוביל להגדלת תקציבי הביטחון ביבשת.

 

הפערים בין הצדדים

בעמדת הפתיחה למשא ומתן, מוסקבה מציבה תנאים נחרצים: שמירת השליטה על כל השטחים הכבושים, כולל חצי האי קרים - המהווים יחד כ-20% משטח אוקראינה - וויתור מוחלט של קייב על שאיפותיה להצטרף לנאט"ו. לאחר חודשים של עמדה נוקשה, נשיא אוקראינה משנה כיוון: בצל ניצחונו של טראמפ בבחירות, זלנסקי מצהיר על נכונות לפתרון דיפלומטי ב-2025. עם זאת, הוא מתעקש על ערבויות ביטחוניות משמעותיות ומדגיש את סירובו לוותר על ריבונות ארצו.

בנאום בפרלמנט האוקראיני, זלנסקי הציג את המערכה כנקודת מפנה היסטורית שתקבע את גורל המדינה. הוא קרא לאחדות לאומית והדגיש כי המאבק הגיע לשלב קריטי שיכריע את גורל המלחמה.

שני הצדדים מנסים לשפר עמדות טרם המשא ומתן ומכאן הגיע אישורו של ביידן לאוקראינה, חודשיים לפני סיום כהונתו, להשתמש בטילי ATACMS לתקיפת יעדים עמוק בשטח רוסיה - צעד שנמנע ממנו עד כה מחשש להסלמה. 

 

המצב הכלכלי באוקראינה ממשיך להידרדר

התמ"ג באוקראינה עומד על 78% מרמתו טרום המלחמה, והפגיעה בענפי התעשייה המרכזיים משפיעה על חוזי הרכש העתידיים. החששות מתגברים גם לקראת המעבר בבית הלבן: הבטחתו של טראמפ לסיים את המלחמה במהירות מעוררת דאגה בקרב משקיעים.

לפי נתוני האו"ם, קרוב ל-12,000 אזרחים באוקראינה איבדו את חייהם מאז תחילת המלחמה, אך ההערכות בקייב מצביעות על מספר גבוה משמעותית. המשבר ההומניטרי הוביל לגל פליטים חסר תקדים, עם למעלה משישה מיליון אוקראינים שנאלצו לעזוב את מולדתם. ההשפעה על המרקם הדמוגרפי והכלכלי של המדינה היא דרמטית: האוכלוסייה הצטמצמה בכ-25%, והכלכלה מתקשה להתאושש. הפגיעה הקשה ביותר נרשמת בתעשיות הליבה של המדינה - הפלדה והחקלאות.

  

   אזרחים באוקראינה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמונחטאפ 21/11/2024 20:05
    הגב לתגובה זו
    כפרוקסי של הממשל הדמוקרטי שבעצם גרם לפתיחת המלחמה לאחר שאישר לאוקראינה להצטרף לנאטו בניגוד להסכם פרוק הנשק הגרעיני שהיה בשטח אוקראינה עם נפילת ברית המועצות
  • החיים 21/11/2024 21:11
    הגב לתגובה זו
    רק אדיוט חושב שויתור על עצמאות של מדינה ותושביה זה פתרון למדינה שמותקפת עלידי דיקטטורה כוחנית ומופרעת אני אומר תודה כל יום לאוקראינה על מלחמתה האמיצה בצורר הרוסי ימח שמו וזכרו
  • איגור 23/11/2024 23:23
    שבהם רוב האוכלוסיה הוא ממילא רוסי, ובויתור על הצטרפות לנאטו. אם זלנסקי היה מסכים לכך לפני 3 שנים, אסון המלחמה היה נמנע.
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

יפן בנק מרכזי
צילום: טוויטר

הבנק המרכזי יתחיל למכור מניות - לקראת שינוי מגמה ביפן?

אחרי שנים של תמיכה ישירה בשוק המניות, הבנק המרכזי ביפן מפתיע ומאותת על סיום עידן ההרחבות, ברקע שיאים היסטוריים במדדים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה יפן בנק מרכזי

הבנק המרכזי של יפן הותיר היום את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.5%, בהתאם לציפיות בשוק, אך במקביל להודעה על הריבית הייתה הודעה שעלולה להרעיד את שוק המניות הפורח ביפן. הבנק המרכזי הכריז שיתחיל למכור בהדרגה את החזקות הענק שלו בקרנות סל (ETF) ובקרנות נדל"ן (J-REITs), שהצטברו לאורך שנות ההקלה הכמותית. על פי נוסח ההודעה, המכירות יתחילו בתחילת 2026, בקצב של כ-330 מיליארד ין בשווי חשבונאי בשנה, השווים כ-600–700 מיליארד ין בשווי שוק. מדובר בצעד סמלי אך דרמטי, שמעביר מסר שעידן התמיכה הבלתי מוגבלת בשוקי ההון היפניים מתקרב לסיומו.

השיאים ביפן

ההחלטה מגיעה על רקע מה שנראה עד כה כרנסנס יפני. מי שעוקב אחר סקירות הבוקר כאן בביזפורטל וודאי ראה את הכותרות על המדד היפני שרשם עליות נאות ושבר שיאים השנה. מדד הניקיי 225 זינק בכ-26% מתחילת השנה הפיסקלית, רשם שיאים שלא נראו מאז שנות ה-80, ונהנה מזרימת הון זרה (ותודה לבאפט), ברקע היחלשות הין ושיפור חד ברווחיות החברות המקומיות. אך האיתות החדש של הבנק, יחד עם העובדה ששני חברי מועצה הצביעו בעד העלאת ריבית כבר כעת, לראשונה מאז כניסת הנגיד קזואו אואדה, עשויה לשנות את התמונה. השווקים מתמחרים כעת סיכוי של יותר מ-50% להעלאת ריבית כבר בישיבה הבאה בסוף אוקטובר, לאחר שלושה סבבי העלאות ב-2024 והשהיה מאז תחילת השנה.

רווחי עתק על הנייר

על פי נתוני הבנק, שווי ההחזקות בקרנות סל עומד כיום על כ-75 טריליון ין בשווי שוק, לעומת כ-37 טריליון ין בלבד בשווי חשבונאי, כלומר הרווח על הנייר הוא יותר מ-100%. במילים אחרות, ה-BOJ מחזיק רווחים צבורים של עשרות טריליוני ין, תוצאה של קניית נכסים לאורך עשור של רמות מחירים נמוכות, בזמן שהבורסה היפנית זינקה לשיאים היסטוריים. עם זאת, עצם הרווחים האדירים הללו הם גם הסיבה לחשש בשווקים, כאשר כל מכירה, אפילו בהיקף קטן, עלולה להיתפס כסימן ליציאה מסיבית ולהצית לחץ מכירות רוחבי, במיוחד כשהבנק נתפס כ"שחקן ענק" שהיה עד היום רשת הביטחון של השוק.

פרדיגמה חדשה?

עם ההודעה מחקו המדדים את העליות וסגרו בירידה של כ-0.6%, תשואות האג"ח הממשלתיות ל-2 ו-10 שנים עלו, והין התחזק זמנית. המשמעות למשקיעים היא שינוי פרדיגמה: משוק שורי שהוזן על ידי נזילות מצד הבנק המרכזי, יפן עוברת לשוק שיתבסס יותר על יסודות כלכליים ורווחיות החברות, אך עם פחות רשת ביטחון מצד הבנק המרכזי. אם תגיע העלאת ריבית כבר באוקטובר, היא תסמן את הסיום הרשמי של עידן ההרחבות שהזין את שוק ההון היפני לשיאים בשנה האחרונה. האם מדובר רק בהאטה זמנית בראלי, או בתחילתה של תפנית בשוק ההון היפני?