אדיר בן עמי
צילום: ביז

איום גרעיני וקריסה כלכלית: אלף ימי מלחמה באוקראינה

בעקבות שינוי הדוקטרינה הגרעינית הרוסית ואישור השימוש בטילים ארוכי טווח לאוקראינה, מניות חברות הנשק עולות בוול סטריט

אדיר בן עמי | (3)

בצעד דרמטי שמגביר את החשש ממלחמה גרעינית, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אישר היום שינוי משמעותי בדוקטרינה הגרעינית של מדינתו, המאפשר תגובה גרעינית גם למתקפות קונבנציונליות. בשווקים הפיננסיים נרשמה תגובה מיידית: מניות של ארבע יצרניות הנשק המובילות בארה"ב - לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן, ג'נרל דיינמיקס ו-L3Harris - עלו ב-0.6% בממוצע, בניגוד למגמה השלילית במדדים המובילים.

מאז הבחירות ב-5 בנובמבר, מניות הביטחון איבדו כ-3% מערכן, בעוד מדד S&P 500 רשם עלייה של יותר מאחוז. השוק מגיב בזהירות למינויו של אילון מאסק לתפקיד ראש המחלקה החדשה ליעילות ממשלתית. ההתנגדות המוצהרת של ספייס-אקס לחוזי "עלות פלוס" (הממשלה משלמת לקבלן את כל העלויות שהוציא בפרויקט בתוספת רווח מוסכם מראש, לרוב כאחוז קבוע מהעלויות). מעוררת חששות בקרב משקיעים.

ההחלטה הדרמטית של פוטין הגיעה בנקודת זמן קריטית - היום ה-1,000 למלחמה באוקראינה, כשקייב מתחילה להשתמש בטילי ATACMS האמריקניים לתקיפת מטרות בעומק רוסיה. הדוקטרינה החדשה מאפשרת לרוסיה להגיב בנשק גרעיני למתקפה קונבנציונלית אם זו בוצעה בשיתוף מעצמה גרעינית - איום מרומז כלפי המערב המסייע לאוקראינה.

   

דובר הקרמלין הדגיש שהמטרה היא להבהיר ל"אויבים פוטנציאליים" כי התגובה הרוסית תהיה "בלתי נמנעת", תוך שהוא מציין שכל פעולה בשיתוף מדינה גרעינית תיחשב כמתקפה משותפת.

 

רוסיה מגבירה קצב

המתיחות הגוברת משתקפת בשטח: רוסיה הגבירה את קצב התקיפות באוקראינה, עם 87 כטב"מים ששוגרו הלילה, כשבמתקפה במחוז סומי נהרגו שמונה אזרחים. נשיא אוקראינה זלנסקי טוען שההחלטה הרוסית מוכיחה את כוונותיו האמיתיות של פוטין להמשיך במלחמה ולא לחפש פתרון דיפלומטי.

על פי ניתוח צילומי לוויין של המכון הפיני Black Bird Group, קצב ההתקדמות הרוסית הולך וגובר: באוגוסט נכבשו 403 קמ"ר, בספטמבר 422 קמ"ר, באוקטובר 491 קמ"ר, ובנובמבר עד כה 363 קמ"ר. מנגד, השטח שבשליטת אוקראינה במחוז קורסק הצטמצם משמעותית - מ-1,200 קמ"ר בשיא לכ-500 קמ"ר כיום.

קיראו עוד ב"גלובל"

הברית המתהדקת בין רוסיה לצפון קוריאה תורמת גם היא למתיחות. זלנסקי הזהיר מאפשרות שפיונגיאנג תשלח עד 100,000 חיילים לתמיכה במוסקבה. עם זאת, למרות ההתקדמות הרוסית, המלחמה עדיין נושאת אופי של התשה, עם אבדות כבדות לשני הצדדים. הרמטכ"ל האוקראיני אולכסנדר סירסקי תיאר את המצב בחזית באופן דרמטי: "בתעלות הקפואות של דונייצק ובמדרגות הבוערות של חרסון, תחת אש פגזים, מטחים ותותחי נ"מ, אנחנו נלחמים עבור זכותנו לחיות."

המצב הסתבך גם בים הבלטי, עם גילוי שני מקרים של ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים בין מדינות אירופה, מה שמגביר את החשש מ"לוחמה היברידית" רוסית. שרי החוץ של המעצמות האירופיות הזהירו מפני הסלמה בפעולות הרוסיות נגד נאט"ו והאיחוד האירופי, מה שעשוי להוביל להגדלת תקציבי הביטחון ביבשת.

 

הפערים בין הצדדים

בעמדת הפתיחה למשא ומתן, מוסקבה מציבה תנאים נחרצים: שמירת השליטה על כל השטחים הכבושים, כולל חצי האי קרים - המהווים יחד כ-20% משטח אוקראינה - וויתור מוחלט של קייב על שאיפותיה להצטרף לנאט"ו. לאחר חודשים של עמדה נוקשה, נשיא אוקראינה משנה כיוון: בצל ניצחונו של טראמפ בבחירות, זלנסקי מצהיר על נכונות לפתרון דיפלומטי ב-2025. עם זאת, הוא מתעקש על ערבויות ביטחוניות משמעותיות ומדגיש את סירובו לוותר על ריבונות ארצו.

בנאום בפרלמנט האוקראיני, זלנסקי הציג את המערכה כנקודת מפנה היסטורית שתקבע את גורל המדינה. הוא קרא לאחדות לאומית והדגיש כי המאבק הגיע לשלב קריטי שיכריע את גורל המלחמה.

שני הצדדים מנסים לשפר עמדות טרם המשא ומתן ומכאן הגיע אישורו של ביידן לאוקראינה, חודשיים לפני סיום כהונתו, להשתמש בטילי ATACMS לתקיפת יעדים עמוק בשטח רוסיה - צעד שנמנע ממנו עד כה מחשש להסלמה. 

 

המצב הכלכלי באוקראינה ממשיך להידרדר

התמ"ג באוקראינה עומד על 78% מרמתו טרום המלחמה, והפגיעה בענפי התעשייה המרכזיים משפיעה על חוזי הרכש העתידיים. החששות מתגברים גם לקראת המעבר בבית הלבן: הבטחתו של טראמפ לסיים את המלחמה במהירות מעוררת דאגה בקרב משקיעים.

לפי נתוני האו"ם, קרוב ל-12,000 אזרחים באוקראינה איבדו את חייהם מאז תחילת המלחמה, אך ההערכות בקייב מצביעות על מספר גבוה משמעותית. המשבר ההומניטרי הוביל לגל פליטים חסר תקדים, עם למעלה משישה מיליון אוקראינים שנאלצו לעזוב את מולדתם. ההשפעה על המרקם הדמוגרפי והכלכלי של המדינה היא דרמטית: האוכלוסייה הצטמצמה בכ-25%, והכלכלה מתקשה להתאושש. הפגיעה הקשה ביותר נרשמת בתעשיות הליבה של המדינה - הפלדה והחקלאות.

  

   אזרחים באוקראינה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמונחטאפ 21/11/2024 20:05
    הגב לתגובה זו
    כפרוקסי של הממשל הדמוקרטי שבעצם גרם לפתיחת המלחמה לאחר שאישר לאוקראינה להצטרף לנאטו בניגוד להסכם פרוק הנשק הגרעיני שהיה בשטח אוקראינה עם נפילת ברית המועצות
  • החיים 21/11/2024 21:11
    הגב לתגובה זו
    רק אדיוט חושב שויתור על עצמאות של מדינה ותושביה זה פתרון למדינה שמותקפת עלידי דיקטטורה כוחנית ומופרעת אני אומר תודה כל יום לאוקראינה על מלחמתה האמיצה בצורר הרוסי ימח שמו וזכרו
  • איגור 23/11/2024 23:23
    שבהם רוב האוכלוסיה הוא ממילא רוסי, ובויתור על הצטרפות לנאטו. אם זלנסקי היה מסכים לכך לפני 3 שנים, אסון המלחמה היה נמנע.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.

"סגור את הדבר הארור הזה" 

דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל. 

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.