מטוס לוקהיד מרטין
צילום: לוקהיד מרטין

מי החברה שמספקת לנו מערכות צבאיות בהיקף הגדול ביותר ואיך יראו הדוחות שלה?

לוקהיד מרטין מספקת לצה"ל את ה-F-35 ומערכות נוספות והיא אחת מענקיות הביטחון הגדולות בעולם; המניה זינקה 33% לפני פרסום הדוחות - מה צפוי היום בדוחות ומה העתיד של לוקהיד?  
צלי אהרון | (4)

לוקהיד מרטין היא אחת מספקיות מערכות הביטחון והנשק הגדולות בעולם. המניה שלה זינקה מסוף יוני ב-33% לשווי של 147 מיליארד דולר. זה גם בשל ההצטיידות של משרד הביטחון וצה"ל - לוקהיד היא ספקית הביטחון הגדולה של ישראל, כשבמקביל לוקהיד ותחום הביטחון בכלל נהנה ממשברים ומוקדי חיכוך במספר מקומת בעולם, לרבות רוסיה-אוקראינה, סין-טיוואן, צפון קוריאה-דרום קוריאה. העולם מתחמם וחברות הביטחון מקבלות הזמנות.

  לוקהיד מרטין - המניה זינקה ב-33% בארבעה חודשים

 

ספקית מערכות הביטחון הגדולה לישראל

מניות הביטחון זינקו מסוף יוני בכ-20%, גם אלביט מערכות, החברה הישראלית המובילה בתחום זינקה בחודשים האלו בכ-20%, וזה אחרי שדווקא במחצית הראשונה של השנה המניה ירדה בשל חשש שמדינות זרות שמתנגדות ללחימה של ישראל בעזה, יקפיאו-ידחו הזמנות. בינתיים העסקים מולם כרגיל ואלביט כמו יתר התעשייה הביטחונית מגדילה מכירות לשוק המקומי ומצליחה במקביל לשרת את הלקוחות בחו"ל.

אלביט, רפאל והתעשייה האווירית מספקות מערכות בתחומים מגוונים ורבים לצה"ל ומערכות הביטחון, אבל לא בהיקפים של לוקהיד מרטין.    

כתבות קשורות:

מטוס הקרב העתידי - האם הוא יהיה אוטונומי, מי מובילה במירוץ ומה המשמעות לישראל?

איך ישראל תתגבר על מערכות ההגנה של איראן ומה מיוחד ב-F-35?

 

לוקהיד מרטין מספקת לצה"ל מגוון רחב של מערכות, ביניהן מטוסי ה F-35, שמציעים עליונות אווירית ומשמשים לתקיפה בטווחים ארוכים. בנוסף, החברה מספקת טכנולוגיות מתקדמות בתחום טילים, כולל טילים מדויקים ומערכות להגנה אווירית. היא עוסקת בשדרוגים של מערכות קיימות ומספקת פתרונות מודיעין מתקדמים, שמסייעים בניתוח נתונים ובקבלת החלטות מבצעיות. עם מכ"מים מהשורה הראשונה שמספקים מידע בזמן אמת לצד מגוון של מערכות, לוקהיד מרטין משחקת תפקיד מרכזי בשמירה על ישראל וביכולת ההתקפה שלה.

 

מה יהיה בדוחות של לוקהיד?

לוקהיד מרטין שתפרסם דוחות כספיים היום צפויה לדווח על רווח של 6.5 דולר למניה על מחזור מכירות של 17.4 מיליארד דולר. המשקיעים יחפשו לראות גידול בצבר ההזמנות, לרבות גידול בצבר F-35 שחלקו מיועד לצה"ל. לוקהיד מעורבת בפרויקטים סודיים רבים בעיקר עם ממשלת ארה"ב וממשלות המערב, ויהיה מעניין לראות את ההתפתחות בפרויקטים האלו, מבחינת צבר והבשלת המו"פ. 

קיראו עוד ב"גלובל"

עדכון התחזיות לשנת 2024 צפוי להיות מוקד העניין, כאשר קצב המכירות השנתי עומד על כ-71 מיליארד דולר והרווח הצפוי עומד על 26.4 דולר. מכפיל הרווח לשנת 2024 עומד על 23, ובהינתן הרווח החזוי לשנת 2025 - 28.5 דולר, מכפיל הרווח העתידי מסתכם בכ-21. ההכנסות בשנה הבאה יסתכמו להערכת האנליסטים ב-74 מיליארד דולר.

מדובר בגידול אבסולוטי מרשים, אבל באחוזים מדובר על גידול צנוע במכירות של כ-4.2% וברווח כ-7%. לכן, לוקהד נחשבת יותר מניית ערך ממניית צמיחה, ומכפילי הרווח יחסית שמרנים, אם כי היא קפצה ברמת מכפילי הרווח בחצי השנה האחרונה מכ-16 לרמה הנוכחית.

  זינקה ב-33% מיוני, מכפיל רווח של כ-22

 

ההזדמנויות והסיכונים של לוקהיד

המשקיעים דרוכים לקראת פרסום הדוחות ורואים את זה במסחר באופציות שהיה בימים האחרונים תנודתי במיוחד והוא מבטא הערכות לתנודתיות של כ-3% בעקבות הדוחות.

האנליסטים המכסים את החברה מדגישים את חשיבות המשלוחים של מטוסי ה F-35, אשר מהווים חלק מרכזי בפעילות העסקית של לוקהיד. עם עלייה במסירות של הגרסאות החדשות, החברה עשויה להציג שיפור ברווחיות בתחום האווירונאוטיקה, שאחראי לכ-40% מסך המכירות. התייחסות להצלחה של תוכניות פיתוח חדשות והשפעתן על צמיחת החברה בעתיד גם עשויה להוסיף ערך. 

 

מלחמה ושלום

בעוד שלוקהיד מרטין מתמודדת עם הזדמנויות בשוק הגלובלי על רקע אזורי חיכוך רבים העתיד שלה נשאר לוט בערפל. ראשית, מערכות ביטחון ונשק משמשים בעשורים האחרונים בעיקר כהרתעה ולא כשימוש בעת מלחמה. אולי תהיה לחימה והתחממות כפי שאנחנו חווים בכמה זירות הסלמה במלחמות הנוכחיות, אבל הסיכון הגדול לפעילות של חברת ביטחון הוא - שלום עולמי. זה לא נראה באופק, אבל "שלום קר" הוא מתכונת מנצחת בעשורים האחרונים.

מנגד, כמובן שלחימה בזירה נוספת, תחריף את ההתחממות העולמית. מעבר לעניין המרכזי הזה, לוקהיד עצמה נמצאת בעולם תחרותי מאוד עם מתחרות כמו נורת'רופ גרומן, ג'נרל דינמיק, בואינג ושורה של חברות נוספות. 

התחרות הזו שוחקת את הרווחיות לאורך זמן, אבל נראה שאם קיים סיכון בטווח הקרוב, הוא דווקא בשל העליות של החודשים האחרונים. המניה כאמור זינקה ב-33% והיא עלתה לתמחור גבוה היסטורי של מכפיל רווח 21-22. על הרקע הזה, הציפיות ממנה עולות. דוח שהוא רק בטווח עלול לאכזב את המשקיעים. 

האנליסטים ראו את העלייה במניה, וחלקם מסייגים את ההמלצות. בחודש האחרון, הורידו מספר אנליסטים את ההמלצה על רקע עליית המניה, אם כי הם ממליצים לטווח הארוך. 

לקראת הדוחות היום, חשוב לזכור כי לוקהיד פספסה את תחזיות ההכנסות של וול סטריט רק פעם אחת בשנים האחרונות, כשבממוצע היא עולה על הציפיות ב--3.7%.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    התרסקה בדו"ח 23/10/2024 13:45
    הגב לתגובה זו
    עוד המלצה פחחחח
  • 3.
    הביביסט 22/10/2024 19:47
    הגב לתגובה זו
    ישראל קונה מלוקהיד בגלל כספי הסיוע ואילו לחברות ישראליות הכסף בא מתקציב משרד בבטחון.
  • 2.
    nav 22/10/2024 12:58
    הגב לתגובה זו
    f-35 צעצוע יקר ולא נחוץ בכמויות גדולות F15 יעיל יותר ואפשר להכניס בו מערכות של F35
  • 1.
    אלביט חברה טובה , מנייה גרועה (ל"ת)
    אפללו 22/10/2024 11:55
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.