F35
צילום: לוקהיד מרטין

לוקהיד עקפה את הצפי בדוחות, אבל העתיד מעורפל

לוקהיד עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון הראשון, אך עדיין יש סימני שאלה שמרחפים מעל החברה: אילון מאסק תוקף את ה־F-35, החברה הפסידה את החוזה לפיתוח הדור הבא של מטוסי הקרב, והמשקיעים חוששים שטראמפ יקצץ בתקציב הביטחון

רוי שיינמן | (2)

הענקית הביטחונית האמריקאית לוקהיד מרטין Lockheed Martin Corp -0.54%   פרסמה תוצאות מרשימות לרבעון הראשון, אבל מאחורי המספרים מסתתרת מציאות מורכבת יותר. החברה הציגה הכנסות של 18 מיליארד דולר ורווח של 7.28 דולר למניה, מעל תחזיות האנליסטים שהיו להכנסות של 17.8 מיליארד דולר ורווח של 6.34 דולר למניה, אבל יש עוד סיכונים. זו לא רק התחרות, אלא גם השינויים בשדה הקרב, שינויי מדיניות תחת ממשל טראמפ החדש - ובעיקר, הטכנולוגיה שמשנה את כללי המשחק. לאור אי הוודאות הזו, לוקהיד אישררה את התחזית שלה לשנה כולה. בינתיים, המניה מגיבה בירידות של כ-2% במסחר בוול סטריט.


דוחות חזקים, אבל אי ודאות להמשך

המספרים של לוקהיד לרבעון הראשון של 2025 היו מרשימים: צמיחה של 4% בהכנסות, רווח תפעולי של 2.4 מיליארד דולר ורווח למניה שעקף ב-15% את התחזיות. גם קצב אספקת מטוסי F-35 עלה על התחזית, 47 מטוסים סופקו כבר ברבעון הראשון, מתוך יעד שנתי של 170-190. עם זאת, החברה בחרה שלא להעלות את תחזיותיה להמשך השנה, מה שמעיד על זהירות, אולי אפילו חשש.


הזהירות הזו נובעת בעיקר מאי הוודאות שיוצר ממשל ארה"ב החדש והעומד בראשה טראמפ. אחד הגורמים שמדאיגים את המשקיעים הוא מינויו של אילון מאסק לראש מחלקת "היעילות הממשלתית" (DOGE), ששם לעצמו למטרה לצמצם את הוצאות הממשל. התחום הביטחוני, ובמיוחד חוזים עתירי תקציב כמו זה של ה-F-35, עלול להפוך למטרה עיקרית עבור האיש העשיר בעולם.


החששות של המשקיעים מפגיעה פוטנציאלית של מאסק בלוקהיד מבוססים - בציוץ שהפך לוויראלי כינה מאסק את מפתחי מטוסי הקרב המאוישים "טיפשים", וטען שהעתיד נמצא ברחפנים אוטונומיים. לטענתו, מטוס כמו ה-F-35, שעלותו נושקת ל-100 מיליון דולר, מסורבל, יקר ובלתי יעיל. לדבריו, רחפנים יכולים לבצע את אותן המשימות בעלות נמוכה ובגמישות טקטית גבוהה יותר.


עם זאת, לא כולם מסכימים עם מאסק. אנליסטים ומומחים בתחום הביטחוני, כמו ריצ'רד אבולאפיה מ-AeroDynamic Advisory, טוענים כי עדיין יש למטוסי הקרב המאוישים תפקידים קריטיים, כמו יירוט, הפצצה והרתעה. גם הפנטגון וממשלות אחרות לא מוותרים על ה-F-35, וגם ישראל למשל ממשיכה להצטייד בו ואף השתמשה בו במבצעים האחרונים.


ה-F-35 מהווה את לב הפעילות של לוקהיד, כ-25% מהכנסות החברה. מדובר בתוכנית הגדולה ביותר בתקציב משרד ההגנה האמריקאי, עם עלות כוללת של כ-2 טריליון דולר. מאות מטוסים כבר נמסרו לצבאות ארה"ב ובעלות בריתה, והתחזוקה השוטפת מניבה הכנסות יציבות לעשורים קדימה. עם זאת, גם יש ביקורת סביב התכנית. עלויות התחזוקה הגבוהות, עיכובים בשדרוגים ושאלות על היעילות המבצעית שלה. אם מאסק יצליח לקדם שינויי מדיניות, יתכן שה-F-35 יהפוך מיתרון תחרותי לנטל עבור לוקהיד.


הפסדים כואבים למתחרות

לוקהיד חוותה לאחרונה אכזבה משמעותית כשהפסידה לבואינג את החוזה לפיתוח מטוס הקרב העתידי NGAD, שיחליף את ה-F-22. מדובר בפרויקט דגל של הממשל, עם טכנולוגיה פורצת שתהפוך את תפקיד הטייס לכמעט שולית. ההפסד, לצד האפשרות שגם בחוזה הבא (F/A-XX של הצי האמריקאי) תפסיד לנורת'רופ גרומן, מציב סימן שאלה על מעמדה העתידי של לוקהיד כמובילה טכנולוגית בתחום הביטחוני.

קיראו עוד ב"גלובל"


בנוסף, חוזים מרכזיים כמו ה-CCA, שזכו בו חברות קטנות וחדשניות כמו General Atomics ו-Anduril, מדגישים את הפער שנוצר בין השחקנים הגדולים לבין המציאות החדשה בשדה הקרב. אלו חברות שמסוגלות לפתח טכנולוגיה מתקדמת במהירות ובעלות נמוכה, בדיוק בהתאם לחזון שמאסק דוחף, והן מנצחות את החברות הוותיקות והכבדות כמו לוקהיד.


תקציבי הביטחון - הזדמנות לטווח קצר, איום לטווח הארוך

אחת התקוות של לוקהיד והמשקיעים שלה היא הסביבה הגיאופוליטית המתוחה: מלחמת רוסיה-אוקראינה, המתיחות באסיה והעימותים במזרח התיכון דוחפים מדינות רבות להגדיל את תקציבי הביטחון. ארה"ב צפויה להעביר השנה תקציב הגנה גדול במיוחד, שיכלול גם רכש של מטוסי F-35 ומערכות הגנה נוספות מלוקהיד, וכל זה מגיע לצד הגדלה משמעותית של תקציבי הביטחון גם בקרב מדינות אירופה, על רקע צמצום התמיכה הצפוי של ארה"ב בברית נאט"ו.


אך בטווח הארוך, גם התקציבים הללו עומדים תחת לחץ. ממשל טראמפ החדש מבטיח לקצץ בהוצאות הממשלה ב-2 טריליון דולר. לוקהיד בינתיים נהנית מהרוח הגבית הגלובלית, אבל היא גם תלויה מאוד בהחלטות שיתקבלו בוושינגטון.


לוקהיד נסחרת כיום במכפיל רווח עתידי של כ-16, תמחור שנחשב נמוך יחסית לממוצע הענפי ולפוטנציאל ההכנסות העתידי. הקונסנזוס של האנליסטים מצביע על מחיר יעד ממוצע של 522.7 דולר - אפסייד של כ-10.5% על המחיר הנוכחי. מצד שני, התחרות הגוברת, השינויים הטכנולוגיים, והעובדה שהפסידה שני חוזים אסטרטגיים תוך שנה, מעיבים על התחזיות. בינתיים המניה ירדה מתחילת השנה ב-5.7% ובשנה האחרונה ב-1.2% והיא נסחרת לפי שווי של כ-108.9 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לקהילה תייצר עוד מטוסי B2 וF35 וטילים לצבא האמריקאי בארץ טראמפ. (ל"ת)
    ליטאי 22/04/2025 17:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שורט ESLT 22/04/2025 17:36
    הגב לתגובה זו
    תבינו עד כמה אלביט מערכות יקרה. לוקהיד מרטין נסחרת במכפיל של חצי ממנה. מדהים.
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותאגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיות

למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?

מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה איטליה

איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.

מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח,  מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.

ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו. 

ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים. 


השקעה בנדל"ן באיטליה

למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.

המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.

פורשה מקאן. צילום יצרןפורשה מקאן. צילום יצרן

פורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון

השקעות ענק במכוניות חשמליות שלא מצאו קונים, ירידה חדה במכירות בסין ומכסים בארה"ב הפכו את רווחי פורשה להפסדים היסטוריים. החברה מתכננת פיטורים נרחבים ושיקום ארוך טווח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פורשה

פורשה עושה היסטוריה, אבל לא מהסוג שהיא רצתה. החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן דיווחה השבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט.


המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.


אסטרטגיה שנכשלה

הסיבה העיקרית לנפילה היא האסטרטגיה שנכשלה. פורשה השקיעה סכומי עתק במעבר לרכב חשמלי, אך שוק הלקוחות שלה בחר בכיוון אחר. במקום להתלהב ממכוניות חשמליות, הצרכנים המשיכו להעדיף את מנועי הבנזין הקלאסיים, המזוהים עם הצליל, העוצמה והחווייה המזוהה עם המותג. בחודש שעבר הודיעה החברה על ביטול מוחלט של פרויקט רכב השטח החשמלי החדש, תוך רישום הפסד של 1.8 מיליארד יורו. במקביל, היא חזרה להשקיע בפיתוח דגמי בנזין והיבריד, מהלך שמשקף הודאה פומבית בכישלון האסטרטגיה החשמלית שבה הושקעו שנים של פיתוח ומיליארדי אירו.


סמנכ״ל הכספים, יוכן ברקנר, ניסה להציג את המהלך כחלק מתהליך ארגוני מתוכנן, וטען כי החברה מקריבה רווחים קצרי טווח לטובת חיזוק עתידי. אלא שבפועל קשה לראות בכך מהלך מתוכנן, יותר ניסיון מאוחר לתקן החלטה שגויה.


בעיה משמעותית נוספת היא סין, השוק שנחשב למנוע הצמיחה של פורשה בעשור האחרון. המכירות במדינה ירדו ב־26% מתחילת השנה, ירידה שמעידה על שינוי עמוק בהעדפות הצרכנים הסינים. פורשה, שבעבר הייתה סמל סטטוס מבוקש, מתקשה כעת לשמר את מעמדה מול מותגים מקומיים חדשים שמציעים חדשנות דומה במחיר נמוך בהרבה. גם בארצות הברית מצטברות בעיות. מכסים גבוהים שהוטלו במסגרת מדיניות סחר חדשה העלו משמעותית את עלות היבוא, ופורשה, שאין לה מפעל ייצור מקומי, סופגת את מלוא הפגיעה. ההשלכה הישירה היא הוצאות של מאות מיליוני יורו בשנה ופגיעה חדה ברווחיות.