הכוונות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה טובות, אבל בשנה האחרונה עולים, ביתר שאת, העיוותים והכשלים במדידה וחוסר הרצינות והרלבנטיות של הנתונים שלה. זה אפילו מצחיק, אבל אז נזכרים שזה משפיע על כולנו ומפסיקים לצחוק.

הגוף החשוב הזה שמנוהל על ידי פרופ' ירון פלוס, מספק נתונים לא רלבנטיים על מדד המחירים לצרכן ומשפיע על כל המשק, על הריבית בבנק, על ההצמדה על הלוואות, על התשואה בפיקדונות, על השווקים הפיננסים, מניות, אגרות חוב, על החלטות של הנגיד, על שוק הדירות ומחירי הדירות. אין מקום שלא מושפע מהמדידה של פלוס, והצגנו חלק מהעיוותים מספר פעמים (בעיקר בתחום הנדל"ן - חוסר היכולת של הלמ"ס במשך תקופה ארוכה למדוד הנחות מימוניות ומבצעים של קבלנים). 

      פרופ' ירון פלוס - עומד בראש הלמ"ס

מחירי הטיסות ירדו ב-17% - חבל שזו לא הטיסה שלכם

• "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
• וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדובר לכאורה בנתון שולי, עם משקל נמוך במדד המחירים לצרכן. אבל שימו לב - בחודש  אוגוסט מחירי הטיסות עלו ב-22% והשפיעו על המדד ב-0.45%, ובחודש ספטמבר, כך פורסם אתמול, ירדו מחירי הטיסות ב-17% והורידו את המדד ב-0.4%. אלמלא השינוי במחירי הטיסות, המדד היה עולה ב-0.2% ולא יורד ב-0.2%. הכלכלנים ציפו ל-0% עד 0.1%. שימו לב עד כמה הטיסות משפיעות על מדד המחירים לצרכן, אבל מה שבטוח כבר קפץ לכם זה - מה זה השטויות האלו?

מחירי הטיסות לא ירדו ב-17% בספטמבר. ההיפך. בספטמבר ישראל יצאה למבצע הביפרים, מכשירי הקשר, חיסלה את כל צמרת חיזבאללה ואת חסן נסראללה. המצב גם מול איראן הסלים, ולמרות ש"מניית הביטחון הלאומי" זינקה, השמיים נסגרו מבחינת רוב חברות התעופה הזרות. הישראלים היו בלי כרטיסים או עם כרטיסים יקרים במיוחד. 

כל אחד ואחת שחיפשו טיסה יודעים זאת, בלמ"ס לא רואים את השטח. בלמ"ס עדכנו לפני כשנה שהם משנים את המדידה, אנחנו לא יודעים איך, כמה ולמה, גם הכלכלנים אומרים לנו שהם לא יודעים מה בדיוק שינתה הלמ"ס. ככל הנראה הם לוקחים בחשבון את המחירים של מועד הטיסה ולא בהכרח של מועד ההזמנה. כלומר דמיינו את המצב הבא - אתם מזמינים במאי וטסים בספטמבר. אז יש סיכוי טוב שהמחירים בהזמנה במאי לספטמבר היו נמוכים ביחס לספטמבר, אם כי הרוב מעדיפים להזמין יחסית סמוך לטיסה, הרי אי אפשר לקבוע מראש. החיים כאן משתנים מדי יום. 

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

השאלה היא למה לא להתייחס לתאריך ההזמנה ולא לתאריך הטיסה. הרי אם הזמנתי בספטמבר כרטיס טיסה שעלה 500 דולר בעוד שבספטמבר אשתקד הכרטיס הזה עלה בהזמנה 400 דולר, יש עלייה של 100 דולר, 25%. כדי למדוד שינוי, צריך למדוד אותו בחודש בו מתבצעות העסקאות. אבל זה עניין מתודי, יש גם תמיכה לגישה של מדידה ביום ביצוע הפעולה. 

הרווחים עולים - אז המחירים צונחים? ישראלים בנתב"ג (יהודית גרעין-כל, אתר פיקיויקי)

את זה עוד אפשר להבין, אבל זה לא מסביר את הירידה במחירי הטיסות, אחרי זינוק בחודש אוגוסט. ניסינו לחפש ולקבל תשובה - עד לפני שנה, ממש לפני תחילת המלחמה, הלמ"ס הייתה פונה לחברות התעופה, לוקחת נתונים ומשקללת אותם.

בלמ"ס טענו כי הנתונים שעוברים אליהם ממחשבי החברות לא כוללים את נתוני ההזמנות אונליין ולכן הם עברו לחשב את מחירי הטיסות באמצעות נתונים מהרשת ובמקביל הם כאמור מתייחסים לטיסות בפועל ולא להזמנות. אבל האמת היא שאף אחד כאמור לא יודע מה המתודולוגיה. 

אל על - רווחי הענק שלה מבטאים עלייה של עשרות אחוזים במחירי הטיסות

אל על יודעת שהתדמית חשובה והחליטה להקפיא מחירי טיסות לארבעה יעדים. 

•  טיסת הלוך-חזור ללרנקה נמכרת ב-199 דולר.
• טיסת הלוך-חזור לאתונה נמכרת ב-299 דולר.
• טיסת הלוך-חזור לוינה נמכרת ב-349 דולר.
• טיסת הלוך-חזור לדובאי נמכרת ב-349 דולר.

רוב הטיסות האלו התמלאו מיד, כשלרנקה ואתונה מובילות כמובן, אלא שהן לא התמלאו רק לכאלו שרוצים לנפוש ביוון וקפריסין. הם הפכו להיות גשר לטיסות למקומות אחרים בעולם, כי אין טיסות. הסוגייה הזו חשובה כי כשמודדים מחירי טיסות צריך לתת משקל לכל יעד טיסה. אם למשל טסים בחודש מסוים ללרנקה ויוון בהיקף גדול יותר מאשר בחודש קודם, אז ברור שאופטית יהיו ירידות במחירי הטיסה. אבל זה רק בגלל שמיוון ממשיכים לטוס ללונדון, ארה"ב וכו'. זה לא באמת אומר שההוצאה על הטיסות ירדה! 

האם הלמ"ס המכובדת נפלה בטעות הזו? קשה להאמין, אבל אחרי שראינו את הטעויות במקומות אחרים הכל אפשרי. 

עניין נוסף - איך הלמ"ס מתייחסת לטיסות בחינם (למילואימניקים), לטיסות בנקודות, ושאלה מאוד חשובה איך היא בכלל מגדירה ומחשבת את השינוי של הסעיף הזה במדד - כהוצאה ממוצעת למשפחה ביחס לחודש קודם או כממוצע מחירי הטיסות (באופן תיאורטי גם אם לא טסו). יש לזה חשיבות גדולה מאוד ונמחיש - נניח שמחירי הטיסות עלו פי 10 ולכן אנשים לא טסו. האם העלייה הזו תתבטא במדד ואם כן לפי איזה משקל? הרי זו עלייה תיאורטית כי היא לא השפיעה עלינו. מצד שני היא כן מבטאת עליית מחירים. ולזה כאמור צריך להוסיף את טיסות הביניים.

נתונים חריגים. מחירי הטיסות ושאר הסקטורים (למ"ס)

יש עוד הרבה שאלות על חישוב הסעיף הזה, מה שבטוח שהוא יוצר תנודתיות במדד המחירים ליצרן - בחודש אוגוסט הוא הפתיע לרעה בכ-0.45% ובספטמבר הפתיע לטובה ב-0.4%, מה שברור שהוא גם לא מחובר לשטח.

וגם אם "נסלח" על טעות של חודש, או חודשיים, העיוות הוא רחב וממושך - מתחילת השנה עלו מחירי הטיסה על פי הלמ"ס ב-5.1%. זה לא מתחבר למציאות בשטח. המחירים עלו משמעותית יותר.   

ומעניין מה יהיה באוקטובר - האם מחירי הטיסות ימשיכו לרדת? חברות התעופה המשיכו לעצור את הטיסות לכאן, היקף הטיסות ירד דרמטית, ואלו שנותרו יקרות מאוד. המגמה של אמצע ספטמבר נמשכה. אבל קשה מאוד להעריך. אנחנו פשוט לא יודעים, מה המשקולות, איך מחשבים את הסעיף הכל כך חשוב הזה. אנחנו רק יודעים שהוא מעוות את המציאות.