ביטוח
צילום: קנבה

כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?

מנתוני הלמ"ס עולה כי תוחלת החיים בישראל עולה בין 10-11 שנה כל 50 שנה, מה שמביא לכך שחברות הביטוח צריכות לשלם קצבאות למשך זמן רב יותר; בכמה יקטן הרווח של החברות ברבעון השני ומה ההשפעה על יחס כושר הפירעון שלהן?
רוי שיינמן | (4)

תוחלת החיים עולה וזה משפיע על מקבלי הקצבאות וחברות הביטוח. מנתוני הלמ"ס לשנת 2020 עולה כי ב-50 השנה עד לאותה שנה תוחלת החיים בישראל עלתה בממוצע בבין 10-11 שנה. זה משפיע על השורה התחתונה של חברות הביטוח שצריכות לשלם קצבאות למשך זמן רב יותר, ולאחר פרסום חוזר עדכון מערך ההנחות הדמוגרפי עדכנו חברות הביטוח על ההשפעה הצפויה עליהן בדוחות הרבעון השני.

 

הרווח יקטן בעשרות מיליוני שקלים ברבעון השני

בשבוע שעבר דיווחו מספר חברות על ההשפעה הצפויה של העלייה בתוחלת החיים על דוחות הרבעון השני. מגדל  מגדל ביטוח 2.17% למשל דיווחה כי היא צופה קיטון של בין 250-350 מיליון שקל ברווח הכולל (אחרי מס) ברבעון השני של השנה. לצד זאת כלל עדכנה כי היא צופה הגדלת הפרשה לעתודות ביטוח בסך מוערך של כ-70-100 מיליון שקל ברבעון השני.

הערכות רשות שוק ההון היא שהשינויים בשיעורי התמותה לפנסיונרים ושאירים צפויים להגדיל את התחייבויות חברות הביטוח במאזן האקטוארי בין 0.3% ל-0.5%, שמהווה שינוי בסך ההתחייבויות הקרן של בין 0.02% ל-0.05% בהתאם למבנה של הקרן.

הראל  הראל השקעות -1.54% דיווחה כי היא צופה קיטון של בין 70-80 מיליון שקל ברווח ברבעון השני, כאשר יחס כושר הפירעון שלה צפוי לקטון בין 1%-2%. יחס כושר הפירעון של הראל ביטוח ליום 31 בדצמבר 2023 עמד על 168% עם הוראות הפריסה בתקופת המעבר.

הכשרה ציינה כי להערכתה ברבעון השני תרשום גידול בהפרשה לעתודות הביטוח בסכום מוערך של בין 5-10 מיליון שקל מה שיקטין את הרווח הכולל בסכום של בין 3-7 מיליון שקל. בנוסף, יחס כושר הפירעון של החברה צפוי לקטון בין 2%-4%.

בדוחות הפניקס  הפניקס 1.96% גם כן צפויה השפעה - החברה דיווחה כי השפעה על הרווח לאחר מס ברבעון השני צפוי לקטון בין 80-130 מיליון שקל, כאשר יחס כושר הפירעון יקטן בין 2%-4%. כלל  כלל עסקי ביטוח 0.51% צופה קיטון של בין 70-100 מיליון שקל ברווח ברבעון השני.

 

הקצבאות בפועל קטנות, אז למה הרווח של חברות הביטוח קטן?

לפי מסמך של רשות שוק ההון, העלייה בתוחלת החיים תפחית החל מהשנה הבאה את הקצבה בממוצע בכ-0.5%. כלומר, אם חוסך מקבל 10,000 שקל בחודש, הוא יקבל מעתה 50 שקלים פחות. זה יהיה רלוונטי רק למי שיפרוש בשנה הבאה, ולא למי שפורש השנה. יש כאן כמובן השפעה גם על פוליסות ביטוח החיים החדשות (אלה שנרכשו אחרי 2013), שבהן לא נקבע מקדם. כלומר, גובה הקצבה יקטן בכ-1% בממוצע.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משקיע 28/07/2024 13:01
    הגב לתגובה זו
    כלל היא חברה רקובה עם הנהלה בינונית שדואגת רק לעצמה ולוועד העובדים הרקוב.הדריקטוריון מורכב מבובות על חוט שמעניין אותם רק השכר.שומר נפשו ירחק מחברה זו(ראה ערך הסנה)
  • 3.
    תוחלת 28/07/2024 10:41
    הגב לתגובה זו
    אכן משתפרת בגיל הפנסיה למי שבריא יחסית ולמי שהיגיע לגיל הזה ולא נשר בדרך
  • 2.
    מי צריך ביטוח 28/07/2024 10:38
    הגב לתגובה זו
    בגיל צעיר?
  • 1.
    כמה שיותר אנשים ירצחו ככה זה טוב לביבי ולחברות הביטוח (ל"ת)
    Ron DeSantis 28/07/2024 10:28
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.