הסביבה הגיאוגרפית המאוד קשה יחסית בה אנו חיים חייבה את ישראל לייצר מהיווסדה פתרונות יוצאי דופן שהעמידו אותה בחזית החתירה לפתרונות ירוקים.

אנו כישראלים תופסים את עצמנו כלא ירוקים מספיק, כלא עושים מספיק עבור הסביבה, אך האמת שונה בתכלית וישנם תחומי קיימות מרכזיים בהם אנו לא פחות מאלופי העולם. רמזים: בתחום החיסכון במים, בתחום טיהור מי קולחין, בתחום שתילת יערות ואפילו תופתעו מאד - בשיעור הירידה בזיהום האוויר מתחילת המאה.

עוד על אנרגיה:

>> "לישראל יש פוטנציאל להגיע ל-30% אנרגיות מתחדשות עד 2030".

>> האם מניות האנרגיה הנקייה בסכנה? לפי השווקים בארה"ב נראה שכן.

>> בעיית האנרגיה של הבינה המלאכותית.

>> משבר האקלים יגבה 38 טריליון דולר בשנה עד 2050. 

• משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
• אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

>> אתגר החשמל: האם ארה"ב הולכת בכיוון הנכון ומה צריך לעשות כדי להגשים את החזון.

אין מים אין חיים

חום הקיץ הכבד והבלתי פוסק גם כשבורחים לאירופה שכבר אינה קרירה ואפילו לצפון אמריקה, מזכיר לנו עד כמה עולמנו שביר ועד כמה אנו משנים אותו. הפתרון: קיימות. למושג זה קרוב ל־300 הגדרות שונות, אך בהגדרתה הצרה היא מצב בו פעילות אנושית מתנהלת בדרך השומרת על תפקוד המערכות האקולוגיות של כדור הארץ.

ב-2015 הסכימו 193 מדינות על 17 יעדי קיימות ביניהם מיגור העוני והרעב, שימוש בר־קיימא באוקיינוסים ושמירה על המגוון הביולוגי, אך לא קיים כסף אינסופי. אז מה הכי חשוב ודחוף? כאן הדעות כבר לא חלוקות: התחממות כדור הארץ וזיהום האוקיינוסים. לראש הרשימה עלתה בעיה חמורה מהן – המחסור במים. גופים בינלאומיים שונים מעריכים שכ-4 מיליארדי בני אדם, בכ-50% ממדינות העולם, סובלים ממחסור במים שנע בין בעייתי לקריטי. אם אין מים אז אין חיים, לא לנו ולא לסביבתנו. עד כדי כך פשוט ולא פילוסופי.

• השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027
• דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

ישראל עשתה יותר בנושא המים ותורמת להצלת האנושות

אנו אוהבים להלקות ולהאשים את עצמנו - בעיה פסיכולוגית/תרבותית יהודית/ישראלית. כמעט כל עם אחר על הכדור מטיל אשמה קודם כל באחרים. לא אצלנו. קודם כל אנחנו אשמים. כך, גם בתחום הקיימות. רבים מקרבנו מרגישים שישראל "ממש לא עושה מספיק" (במאמר מוסגר - לצורת חשיבה ביקורתית זו, בכל תחום, יתרונות אדירים כי היא דוחפת לשיפור ותיקון מתמידים אך גם חסרונות לא מעטים - כי ביקורת מייצרת אנטגוניזם והיא גם הרסנית לעיתים).

מכיוון שהידללות וזיהום מקורות המים הפכה לבעיית הקיימות מספר אחת של האנושות, ברור שישראל, שחתרה לפתרונות בתחום זה מיום היווסדה ונחשבת כאלופה העולמית הבלתי מעורערת, היא בהחלט מדינה שחותרת באופן מאסיבי לקיימות. והיא ירוקה לא רק בתחום המים.

העולם מאד צבוע

אחרים בעולם זועקים ירוק ואנו פשוט מביאים את הפתרונות לשולחן וגם מיישמים אצלנו ראשונים - כהוכחת היתכנות. מתי אי פעם גרטה תונברג אמרה מילה טובה על הפתרונות הישראליים בתחום המים, שמצילים את העולם?

ה-OECD כותב דו"חות טובים וצודקים אך רוב המדינות החברות בו - מזהמות את מי הים. ישראל נמנעת מכך - היא אלופת העולם בטיהור מי קולחין והשבתם בשיעור של 90%, לעומת ממוצע של 50% באירופה, למשל.

בכלל, העולם המערבי מאד צבוע כאשר מדובר בקיימות. הם אלופי העולם בלזעוק על אפקט החממה אבל הם גם צרכני האנרגיה הגדולים בעולם (ביחס לגודל האוכלוסיה) ולא מוכנים לוותר על כלום. לא מפתיע שארה"ב, בריטניה, נורווגיה, קנדה ואוסטרליה עומדות בחזית המעבר לאנרגיות מתחדשות אך עם זאת, מאז 2020 הן אחראיות בפועל ליותר משני שלישים מהרישיונות החדשים שהונפקו בעולם להפקת נפט וגז. כפי שאני טוען בהרבה טורים שלי - בסופו של יום קיים הבדל עצום בין דיבורים למעשים - זה הכל אינטרסים קרים.

ישראל ירוקה בהרבה ממה שחשבתם

נושא המים הוא דוגמא נהדרת לתפיסות מוטעות שלנו את עצמנו בתחומים ירוקים. דוגמה נוספת? תשאלו כל ישראלי היכן יש יותר הצטברות של פסולת תעשייתית, בישראל או באירופה? הפתעה - ברוב מדינות אירופה מצטברת יותר פסולת תעשייתית. דוגמה שלישית? המהלך הפרו-אקטיבי ביותר למלחמה באפקט החממה הוא (אולי מלבד מעבר לרכבים חשמליים) – נטיעת עצים. מסתבר שישראל, ביחס לגודלה, נוטעת הרבה יותר עצים מכל מדינה מערבית אחרת – ובפער ניכר. האחרות בעיקר נוטעות עץ על כל עץ שהן כורתות.

דוגמה רביעית? אין מדינה שמזרימה פחות מי שפכים ומים אפורים למאגרי מים או לים, כי ישראל אלופת העולם בהשבת מי קולחין. דוגמה חמישית: מי המדינה שהצליחה להוריד את זיהום האוויר שלה מהר יותר מאשר כמעט כל מדינה אחרת מתחילת המאה ה-21? שוב ישראל. זה קרה כמובן בעקבות הנס הכלכלי והסביבתי של גילוי מאגרי הגז הטבעי הענקיים. שימוש בגז טבעי במקום פחם הביא לא רק לצניחה אדירה במחירי החשמל אלא גם לירידה משמעותית ביותר בזיהום האוויר.

זיהום אוויר

לפני 20 שנה תחנת הכוח אשכול באשדוד הוסבה לייצור חשמל באמצעות גז טבעי, במקום במזוט. עד אז 90% מהחשמל שלנו מקורו היה בפחם ו-10% ממזוט. משקלם ירד דרמטית ועומד ב-2024 על כ-17% בלבד (עדיין יותר מדי וזאת בעיקר משיקולי יתירות).

יש שיצקצקו בלשון שגם גז טבעי מייצר זיהום. נכון. אך זיהום אוויר מגז טבעי הוא בעל נזקים בריאותיים הנמוכים בכ-90% מאשר בייצור חשמל שמקורו בפחם (ממקורותיו השונים):

ועדיין, אנרגיה סולארית, כמובן, מזהמת באופן אפסי. 97% מהאנרגיה המתחדשת שלנו מקורה סולארי, אך הפקת אנרגיות מתחדשות אצלנו נמוכה מאד, כ-12% בלבד. חובה להגדיל שיעור זה כי זיהום האוויר בישראל אמנם יציב ביחס לגידול האוכלוסיה והדרישה לחשמל, אך כבר אינו במגמת ירידה:

זה נכון גם כלכלית -  סולארי כבר זול יותר מהפקת גז טבעי. אך יש גם בעיות: הפקתו אפשרית רק בשעות היום ואגירת החשמל ללילה היא בעיה קרדינאלית שטרם נמצא לה פתרון טכנולוגי מספק.

תחומי קיימות בהם אנו מצויים בפיגור

תחומי קיימות שאנו מפגרים בהם כוללים ניקיון - ישראל מלוכלכת יחסית הן בסביבה האורבאנית והן ברחבי הטבע, וודאי כאשר משווים לכל מדינה אירופאית. גם הזיהום התחבורתי, בעיקר בגוש דן, אינו מביא לנו כתרים. ישראל טומנת שיעורים גבוהים של כ-70% מהפסולת שלה בקרקע, מזהמת אותה ומפגרת הרבה אחרי רוב מדינות ה-OECD שטומנות בממוצע רק כ-30% (היתר ממוחזר). אנו גם לא עומדים ביעדי האנרגיה המתחדשת לייצור חשמל - 25% בשנת 2025, כאשר כעת ברור שנגיע רק לכ-14%.

מחסור במים? עודף מים!

זוכרים את הפרסומת הטראומטית של הבחורה שפניה מתקלפים תחת הכותרת "ישראל מתייבשת"? אז קצת חדשות טובות: עונת הגשמים 2023/24 היתה גשומה מהממוצע באופן משמעותי בצפון הארץ ובמרכזה - ירדו למעלה מ-120%. יתרה מזו, זו עונת הגשם השלישית בשש השנים האחרונות שגשומה מהממוצע במידה ניכרת, כשהיתר - סביב הממוצע. לפחות בכל הקשור למשקעים השינויים הגלובליים (עד כה) פעלו באופן מפתיע – דווקא לטובתנו.

בכל מקרה אנו כבר לא בתקופת חוני המעגל ומי גשמים הנאגרים במי תהום ובכנרת מהווים רק כ-30% מהצריכה שלנו. היתר מגיע ממקורות שאנו "מייצרים" כאשר אנו אף נהנים מעודפי מים, בשיעור 10% עד 15% מתצרוכתנו, מה שמאפשר לנו לייצא אפילו מים לירדן (שהפכה למאוד תלויה בנו בתחום זה). סך תצרוכת המים השנתית של ישראל היא כ-2,500 מלמ"ק כאשר כ-70% "מיוצרים": 30% מהתפלה, 21% ממיחזור מי קולחין, 11% מקידוחי מים מליחים ו-8% מאיסוף מי שיטפונות.

התפלה ואיגום

לאורך החוף הוקמו שישה מתקני התפלה שחלקם מהגדולים והמשוכללים בעולם (שורק 2 מתווסף כעת ומתקן שביעי יתחיל להיבנות ב-2027). בנוסף, נבנו כ-250 מאגרים וסכרים לאיגום מי שיטפונות ומניעת הבזבוז של מי גשמים הזורמים לים.

מתקן התפלה פלמחים; קרדיט: רשות המים

הביוב כבר מזמן לא זורם לים - שיאנית העולם בהשבת מי קולחין

שפכים שאינם מטופלים או מטופלים באיכות נמוכה מזהמים את מי התהום, הנחלים והים. בישראל מיוצרים מדי שנה כ-530 מיליון מ"ק שפכים. אנו ממחזרים כמעט את כל המים המזוהמים והאפורים שלנו ומי הקולחין המטוהרים משמשים לאחר מכן להשקיה חקלאית. טיהור השפכים מתבצע באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, חלקן פטנטים ישראליים, בכ-150 מתקנים הממוקמים ברחבי הארץ.

אמנם פעם בכמה זמן מתרחשת מהומה במקומותינו לאחר שביוב נשפך לים, אך בתחום זה ישראל היא ליגה בפני עצמה, 90% ממי הקולחין מטוהרים, לעומת ממוצע של כ-50% באירופה והרבה פחות מכך ביתר העולם - רוב הפסולת התעשייתית ומי הביוב פשוט מוזרמים לנחלים, לנהרות, לאגמים ולים.

פתרונות לחיסכון בהשקיה

ישראל ידועה בפתרונותיה לחיסכון במים באמצעות פטנטים להשקיה בטפטוף ופתרונות של השקיה ממוחשבת וחכמה. 80% מהשטחים החקלאיים בישראל משתמשים בפתרונות אלו, זאת לעומת שימוש של כ-5% בלבד מהחקלאות בעולם שנעזרת בפתרונות השקייה חכמים.

איבוד מים בצנרות – אלופת עולם גם כאן

חלק מהמים בעולם הולכים לאיבוד בגלל דליפות בהיקפים ניכרים במערכות הובלת מים עירוניות ובינ-עירוניות. מפתיע לדעת שעיר מודרנית דוגמת ניו יורק מאבדת כ-30% מהמים העוברים בצנרת העירונית, שיקגו כ-25%, כאשר בערים מרכזיות במזרח התיכון ודרום מזרח אסיה שיעורים אלו יכולים להגיע עד כדי 50% ואפילו 60%!

גם בתחום זה ישראל היא יוצאת דופן ובעלת השיא העולמי. מכשירים מיוחדים לאיתור נזילות וחורים בצנרת הביאו לכך שפחת המים בערים עומד בממוצע על כ-10% בלבד והפחת הכולל של ישראל הוא 3% בלבד! חלק מההסבר נעוץ גם בכך שצנרת המים ברוב הערים בישראל חדשה יחסית.

כפי שצוין, ישראל גם ירוקה בתחומים נוספים ומפתיעים:

זיהום תעשייתי נמוך - בזכות ההייטק

ישראל נמוכה מאד בסקאלות של יצירת פסולת תעשייתית. ההסבר לכך הוא שמזה 30 שנה כלכלתנו עוברת מתעשייה כבדה להייטק. מפעלי תעשייה חדשים הנבנים מחויבים לתקנות ירוקות מחמירות והמפעלים הוותיקים והמזהמים כבר נסגרו ברובם.

אלופת העולם בשתילת יערות ביחס לגודלה

נטיעת עצים היא דרך עיקרית למתן את אפקט החממה. עץ אחד סופח במהלך חייו בממוצע כמעט שני טונות פחמן דו-חמצני - מקביל לנסיעה של כ-20,000 ק"מ במכונית המשפחתית.

השריפות בצפון הארץ בעקבות הטילים והרקטות של חיזבאללה והצורך בשתילה מאסיבית מחדש של עצים, מחדדים את העובדה שלפני 100 שנה ויותר, השטח עליו הוקמה מדינת ישראל היה ברובו שממה וביצות, כמעט ללא צמחייה ומעט מאד יערות. קק"ל, במהלך אדיר ורב שנים הנמשך עד היום ומקבל משמעות מחודשת על רקע המלחמה, שתלה מעל 240 מיליוני עצים, על פני 1.5 מיליון דונם, מתוכם 900 אלף דונם המוגדרים כשמורות. ביחס לגודלה, מדובר בשיא עולמי ובכך הפכה ישראל גם למדינה הכמעט יחידה בעולם שמספר העצים בה כיום גבוה יותר, למעשה כנראה פי 20, ממספרם לפני 100 שנה.