ריוויאן מזנקת 50% עקב השקעה של מיליארד ד' מטעם פולסווגן במיזם משותף
חברת ריוויאן RIVIAN AUTOMOTIVE המייצרת טנדרים חשמליים מזנקת במסחר המאוחר בכ-50% לאחר שיצרנית הרכב הגרמנית פולסווגן VOLKSWAGEN A G ORD הודיעה על השקעה של מיליארד דולר במיזם משותף, עם אופציה להשקעה נוספת של עד 4 מיליארד דולר במקרה שהמיזם ירקום עור וגידים ויצא אל הפועל בצורה מוצלחת. יחד עם זאת, מטעם פולסווגן נמסר כי ההחלטה הסופית על המיזם טרם התקבלה וכפופה בעיקר לאישורים רגולטוריים.
ההשקעה ואולי בעיקר הבעת האמון מצד פולסווגן מעודדות את המשקיעים בחברת הרכב החשמלי שבדומה לשאר מניות הסקטור, סובלת ממונטום שלילי, ואיבדה כ-50% מתחילת השנה, ואלו מזניקים בחזרה את מניית החברה בכ-50% במסחר המאוחר.
פולסווגן תהפוך לבעלת מניות בריוויאן באמצעות אג"ח להמרה בשווי מיליארד דולר, בהתאם לאישורים רגולטורים, ולא לפני הראשון בדצמבר, כך נמסר מטעם החברה. 4 מיליארד דולר נוספים יושקעו עד שנת 2926, בבכפוף להתקדמות הפרויקט. הפרויקט המשותף נועד ליצור את ארכיטקטורת הדור הבא של מערכת הרכב החשמלי - המערכת שאחראית על מגוון הסנסורים והרכיבים החשמליים המשמשים לנהיגה אוטנומית ושאר תפקודי הרכב. שתי החברות יחזיקו 50% כל אחת במיזם המשותף.
מטעם ריוויאן נמסר ששתי החברות שואפות ליצור רכבים שיתבססו על המערכת הטכנולוגית שתווצר במיזם המשותף במחצית השניה של העשור. כל חברה תמשיך להפעיל את עסקיה בנפרד.
- דוחות מפתיעים ותנועות חריגות לאחר המסחר: רדיט, ליפט, ריוויאן ואפסטרט
- אמזון התחילה להשתמש ברכבים של ריוויאן; המניה עולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברות מקוות שהשותפות תביא לשוק הרככב את הטכנולוגיה של ריוויאן. לדברי מנכ"ל החברה רוברט סקיירינג, מנכ"ל ריוויאן, אמר כי המיזם "צפוי לעזור להבטיח את צרכי ההון של החברה להמשך צמיחה בת קיימא".
הדברים נאמרו לאור העובדה שלאחרונה נוצרו חששות סביב נושא ההון של החברה לאור תנאי השוק שמקשים על גיוס הון חדש, ושריפת המזומנים של החברה שעדיין רחוקה מרווחיות. המיזם אכן צפוי לסייע לחזק את מבנה ההון של החברה אבל לא לפתור את הבעיות התפעוליות איתן היא מתמודדת ששורפת כמיליארד דולר ברבעון, ולא מצליחה להגיע למספרי המכירות אליהם היא שואפת. לחברה כעת מזומנים בגובה 8 מיליארד דולר, והיא צפויה להוציא 9 מיליארד דולר עד שנת 2026.
ייתכן שחלק מהזינוק במחיר נובע גם מסוג של שורט סקוויז, לאור יתרות השורט הגדולות על החברה של בערך 19% מהמניות החופשיות.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
