איתן גרסטנפלד
צילום: משה בנימין

60% מתחת לסבב הקודם: הנפקת גאוזי היא תמרור אזהרה ללא מעט חברות ישראליות

יצרנית הזכוכית החכמה, שנכנסה לאחרונה לנאסד"ק ראתה איך השווי שלה יורד אל מתחת לזה שלפיו גייסה בשני הסבבים האחרונים; האם המקרה של גאוזי ישפיע על חברות ישראליות בינוניות שההנפקה קורצת להם?
איתן גרסטנפלד | (2)

המשקיע האגדי וורן באפט אמר פעם שבזמן הגאות כולם שוחים בהנאה אבל "רק כשמגיע שפל מגלים מי שחה ערום". בתקופה האחרונה חווות לא מעט חברות את אמרת השפר הזו על בשרן, כשהן נאלצות להתמודד עם המציאות בשווקים בתקופה שאחרי הגאות של תקופת הקורנה. מי שגייסו לפני שנתיים-שלוש בשווים גבוהים מאד, ניצבות עתה מול צורך בגיוס נוסף, בשוק שמעמיד בסימן שאלה את השווים המנופחים אליהן הגיעו ולעיתים גם את ההתנהלות שלהן עם הכסף שגייסו.

אחת מאותן חברות שנהנו מהכסף הזול שזרם לשווקים וחלחל לשוק הפרטי, היא יצרנית הזכוכית החכמה הישראלית גאוזי (Gauzy), שהונפקה לאחרונה בנאסד"ק. במהלך שנת 2020 גייסה החברה (סבב C) 17.8 מיליון דולר, במחיר של 15.3 דולר למניה. כעבור שנתיים, במהלך שנת 2022 גייסה החברה (סבב D) כ-51.6 מיליון דולר, במחיר של 31.1 דולר למניה.

את הסבב האחרון הובילה קרן אייבקס האמריקאית, המשקיעה בסטארט-אפים ישראלים, אשר מחזיקה כיום בכ-18.5% מהחברה. מלבד אייבקס השתתפו בסבבים קרנות ההון סיכון הישראליות אינפיניטי (7.3%), Olive Tree ( 7%) ו-Blue-Red  4.9%). משקיעה נוספת שהשתתפה באחד הסבבים היא חברת אייברי דניסון (Avery Dennison) האמריקאית, שהשקיעה בגאוזי באמצעות הפעילות בארץ, מפעל קוטלב בקיבוץ חניתה, אותו רכשה לפני כ-8 שנים.

מבט על ההנפקה ביחס לסבב הגיוס האחרון חושפים את ממדי האכזבה של המשקיעים בחברה. גאוזי החלה להיסחר לפני כשבועיים בנאסד"ק לאחר שהשלימה גיוס של 75 מיליון דולר לפי שווי של 319 מיליון דולר. עוד בטרם ההנפקה, האירוע הסתמן כאכזבה, שכן המחיר של המניה עמד על 17 דולר, הרף התחתון של המחירים אותו הציבה בשבוע קודם לכן. אלא שבחלוף קצת פחות משבועיים התבררו ממדי האכזבה, כאשר המניה ירדה בכ-31% למחיר של כ-11.7 דולר בלבד, המשקף לה שווי שוק של כ-223 מיליון דולר. כלומר, מניית החברה נסחרת בכ-62% מתחת למחיר שלה בסבב הגיוס האחרון, ואף מתחת לסבב הקודם.

בחברה בחרו לצאת להנפקה בין היתר בשל הצורך המיידי שלה במזומנים. נכון לסוף הרבעון הראשון של 2024, בקופת החברה מזומנים בהיקף של 2.4 מיליון דולר, כל זאת בזמן שהיא רושמת הפסדים כבדים. מדובר בניסיון השני של החברה להנפיק את מניותיה לאחר שלפני כשנתיים הגישה החברה ל-SEC תשקיף חסוי. על פי הדיווחים, לפני שבחרה להשהות את תוכניות ההנפקה תכננה החברה לגייס סכום של 150 מיליון דולר לפי שווי של 600 מיליון שקל.

הזכוכית חכמה - גם המשקיעים?

גאוזי, הוקמה בשנת 2010 על ידי שלושה יזמים אייל פסו (מנכ"ל), אדריאן לופר (סמנכ"ל טכנולוגיות) ודימיטרי דוברנקו (מהנדס ראשי). החברה פיתחה זכוכית חכמה, אשר שולטת באור ובצל באמצעות אמצעים כימיים.בכך מתאימות עצמן הזכוכיות המותקנות בכלי רכב ובניינים לכמות השמש הנתונה. בין לקוחות החברה ניתן למנות יצרניות הרכב הונדה, פורד מרצדס ו-BMW כמו גם יצרנית המטוסים בואינג.

להערכת החברה, היא פועלת בשוק של 44 מיליארד דולר ב־2023, אשר צפוי לשלש את עצמו עד שנת 2028 לכ-124 מיליארד דולר. לפני כשלוש שנים נכנסה החברה גם לתחום ה־ADAS (מערכות עזר מתקדמות לנהגים), וה־APAS (מערכות עזר מתקדמות לנוסעים) בעקבות רכישת חברת ויז'ן סיסטמס. מלבד הקרנות הישראליות שהשקיעו בגאוזי, מייסדיה אייל פסו ואדריאן לופר מחזיקים גם הם בנתח משמעותי של 4.5% ו-1.8% מהחברה (בהתאמה).

על פי התשקיף, הכנסות החברה בשנת 2023 עמדו על 77.9 מיליון דולר, עליה של כ-59% ביחס לכ-49 מיליון דולר בשנת 2022. עם זאת, בשורה התחתונה ההפסד הנקי של החברה המשי להעמיק ועמד על 79.3 מיליון דולר, לעומת כ-37.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מגמה זו, נמשכה גם ברבעון הראשון של 2024 אותו סיימה החברה עם הכנסות של 24.7 מיליון דולר (צמיחה של 42%), לצד הפסד מעמיק של 18.5 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מנכ"ל החברה מסביר על הטכנולוגיה. קרדיט רשות החדשנות

החברות הישראליות שמתחממות על הקווים

שנתיים קשות מאד עברו על שוק ההנפקות הראשוניות בארצות הברית. לאחר שנת שיא במהלך 2021, האינפלציה הגואה ועליית הריבית דחקו את המשקיעים מנכסים טכנולוגיים, והביאו ל"תקופת יובש" בכל הקשור להשקעות בטכנולוגיה הן בשווקים הציבוריים והן הפרטיים. אלא שלאחרונה, החל טפטוף של חברות טכנולוגיות המבקשות לרשום את מניותיהן למסחר. בין החברות הללו ניתן למצוא את פלטפורמת הפורומים הפופולארית רדיט REDDIT סטארט-אפ השבבים אסטרה לאבס, של היזם הישראלי אביגדור וילנץ וחברת אבטחת המידע רובריק. כל השלושה השלימו הנפקה מוצלחת, שלוותה גם בצמיחה במחיר המניה. עם זאת, בזמן האחרון ההתלהבות מהן מעט שכחה והן התייצבו, במה שמעלה את השאלה האם השוק באמת מוכן לגל ההנפקות הבא?

בין כה וכה, ההתחממות של השוק פתחה את התאבון לשורה של חברות ישראליות, אשר מבקשות לרשום את מניותיהן למסחר מעבר לים. בחודשים האחרונים הערכנו, כי על פי מה שמבסתמן בשנים הקרובות צפויות הנפקות של מעל 20 חברות ישראליות, כאשר מתוכן 6 חברות צפויות לההודיע על המהלך בטווח הקרוב של עד שנה-שנתיים. שתי החברות החברה שנמצאות בשלבים המתקדמים ביותר, הן ספקית פלטפורמת האבטחה לענן קייטו נטוורקס של שלמה קרמר, וחברת הסייבר הישראלית אמריקאית סניק לפי שווי של מעל 7 מיליארד דולר. מי שהקים את סניק, שמוצר האבטחה שלה שזוכה לפופולריות מגן על תוכנות שמבוססות על קוד פתוח, הם יוצאי יחידה 8200 - דני גרנדר, גיא פודחרני ואסף חפץ.

חברה נוספת שעשויה לרשום את מניותיה למסחר כבר בטווח הקרוב היא פלטפורמת ניהול הנסיעות וההוצאות הישראלית-אמריקאית נאוון (Navan), לשעבר טריפאקשנס, אשר מנהליה מצהירים חדשות לבקרים כי היא נערכת לקראת הנפקה ראשונית בסוף השנה. אליה ניתן לצרף את חברת eToro המפעילה פלטפורמת מסחר בניירות ערך ומטבעות קריפטו וכבר תקופה ארוכה חולמת על הנפקה לפי שווי שלא יפחת מ-3.5 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מניית הזכוכית 21/06/2024 07:32
    הגב לתגובה זו
    SGO מהמאה ה 16,אולם המראות בוורסאי,ועדיין בתשואה לא רעה
  • 1.
    ציטוט 21/06/2024 07:30
    הגב לתגובה זו
    החלק השני ,החלק הראשון "בהנאה" זו המצאת הכותב!
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.