חניה
צילום: איציק יצחקי

האורחים כבר משלמים ביוקר, אבל כמה תעלה בקרוב חניה לתושבי ת"א?

אחרי העלאת התעריף למבקרים ל-12 שקל לשעה, עיריית תל אביב עשתה צעד שייקר את מחיר החניה גם לתושבי העיר. כמה תעלה שעת חניה ומי אשם במצב הזה?
איציק יצחקי |

העיר תל אביב לא אוהבת אורחים שמחפשים חניה. השנה העלתה עיריית תל אביב את תעריפי החניה למבקרים ל-12 שקל לשעה, מה שגרם גם לראש עיריית רמת גן להתעורר: מחיר החניה לאורחים עלה ל-11.88 שקל. 

בעוד שחניה בכחול לבן עבור אורחים הפכה לתשלום מנופח, שבאופן פרדוקסלי יהיה לעתים יקר יותר מתשלום יומי או שעתי בחניון, גם תושבי העיר קיבלו אתמול מכה לא קלה בכנף: החל מינואר 2025, נמסר להם, הם יידרשו לשלם עבור חניית שאינה באזור מגוריהם, זאת בניגוד לעבר, אז יכלו לחנות בכל מקום אם היה להם תו. בעירייה טוענים כי המצב הנוכחי גורם לכך שמשקי בית רושמים מספר רכבים ומחנים אותם לטווח ארוך בחניה בכחול לבן, מה שיוצר עומס וחוסר תחלופה.

העירייה מתכננת להגדיל את מספר מקומות החניה, כך שיהיו יותר מקומות שבהם תושבים יוכלו לחנות בחינם. לא בטוח שזה הפתרון בתל אביב - שבה הביקוש לחניה גובר במאות אחוזים על ההיצע ולא בטוח שהוא יוכל לפגוש אותו גם אם יפתחו חניונים בודדים שלמים. בעירייה מוסיפים כי הם רוצים לגרום לציבור הנהגים לא לנסוע ברכב, אלא בתחבורה ציבורית. לא בטוח שזה ישים - רבים ממהרים לעבודה בבוקר והדבר עשוי להפוך את אורח החיים שלהם לבלתי נסבל. מצד שני, היא מספקת סל של פתרונות: רכבת קלה, תחבורה נגישה והיא מגלגלת את הכדור למדינה. היא טוענת כי חוק ההסדרים של 2021 אוסר על רשויות מקומיות שם יותר מ-40 אלף תושבים לפטור תושבים מאגרת חניה, אלא אם הם גרים שם. בקיצור, המדינה אשמה.

אז איך זה יעבוד? לפי ההודעה, תושבים שיש להם תו חניה וחונים מחוץ לאזור החניה יזכו להנחה של 30% מתעריף מבקר. הם ישלמו 8.70 שקל במקום 12.40 שקל, או 4.90 שקל במקום 7 שקל אם יחנו מחוץ למרכז העיר.

לדברי העירייה, היא תכפיל את מספר אזורי החניה: במקום 7 אזורי חניה כאלה, יוגדרו 14 אזורים והיא תגביל את מספר תווי החניה לכל משק בית לשמניים בלבד. כמו כן, היא לא תיתן את התו בחינם ותגבה 500 שקל לאדם על תו חניה שני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.