לאחר החשיפה בשבוע שעבר על הפסיקה המסתמנת של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לפסול לראשונה חוק יסוד ולפסול את החוק לצמצום עילת הסבירות ברוב צפוי של 8 שופטים כנגד 7, ולאחר פרסום יוזמת ח"כ דרעי על חקיקת חוק שתאפשר דחיה של פרסום פסק הדין גם לשופטים שפרשו מעבר ל-3 חודשים, בית המשפט העליון צפוי לפרסם הערב את פסק הדין בנושא ביטול חוק היסוד לצמצום עילת הסבירות.

ההקדמה בפרסום פסק הדין צפויה הערב בעקבות לחץ כבד שמפעילים הנשיאה לשעבר חיות וממלא מקום הנשיא השופט פוגלמן על יתר שופטי העליון חברי ההרכב וזאת בעקבות ההדלפה של עיקרי פסק הדין בשבוע שעבר. נכון לעכשיו פסק הדין עדיין לא הושלם.

לפי הטיוטה של פסק הדין אותה פרסם עמיתי עמית סגל, השופטים שצפויים לתמוך בפסילת החוק הם אסתר חיות, יצחק עמית, ענת ברון, עופר גרוסקופף, עוזי פוגלמן, דפנה ברק ארז, חאלד כבוב ורות רונן. מנגד השופטים יחיאל כשר, אלכס שטיין, יוסף אלרון, נעם סולברג, יעל וילנר, גילה כנפי שטייניץ ודוד מינץ צפויים להתנגד לפסילת החוק.

לאחר שהשרים גדעון סער, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הודיעו כי הם מתנגדים ליוזמה, אמר שר הפנים משה ארבל כי ״הצעת החוק לא מבקשת בשום שלב למנוע מבית המשפט להחליט לפרסם את פסק הדין גם כעת. היא רק מאפשרת לו. בכדי לא להכריע בעת לחימה ולאפשר התמקדות במאחד ולא במפריד. אני קורא לחבריי הממהרים להגיב להתבונן שנית ולא לפסול על הסף. ירצה בית המשפט יתן את פסק הדין כעת, ירצה לדחות - ידחה. זו הצעה מאפשרת ולא מחייבת. רק יחד ננצח״.

• סייעה להתאבדות - זה העונש שהטיל עליה בית המשפט
• קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כזכור זהו פסק הדין האחרון של הנשיאה לשעבר אסתר חיות אשר יכולה לפרסם פסקי דין רק עד שלושה חודשים מיום פרישתה, ולכן תאריך פרסום פסק הדין המיועד היה בתחילה לעוד כשבועיים.

החוק לצמצום עילת הסבירות אושר בכנסת ברוב של 64 ללא מתנגדים לאחר שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה על החוק. התיקון לחוק יסוד השפיטה קובע כי בית המשפט לא יוכל להשתמש בעילת הסבירות על מנת לפסול החלטות מנהליות של הממשלה או של שרים.

 

 פגיעה בשלטון החוק

כזכור גם לשכת עורכי הדין עתרה כנגד החוק וטענה כי "התיקון המדובר הוא במוצהר חלק מתוכנית שמטרתה לשנות מן היסוד את שיטת המשטר בישראל, וקיים חשש מבוסס שיישומו יגרום לנזקים בלתי הפיכים – פגיעה קשה בשלטון החוק, פגיעה חריפה בעקרון הפרדת הרשויות, מתן פטור לשרים מחובתם לקיים את הדין, מתן חסינות לרשות המבצעת מפני ביקורת שיפוטית בשלל נושאים".

• מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
• צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית

בנוסף נטען כי כמו כן החוק גורם להחלשת שומרי הסף האמונים על השמירה על שלטון החוק". בלשכה גם טענו בעתירה כי  "את פועלו של החוק יש להבין גם על רקע העובדה שבקריאה ראשונה עבר כבר תיקון נוסף לחוק יסוד: השפיטה, המיועד לשנות כליל את שיטת בחירת השופטים בישראל ולהקנות לקואליציה הפוליטית שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים".

בעתירה נכתב כי "החוק לביטול הסבירות מיועד לאפשר לממשלה למנות שרים כרצונה, גם אם אלו חטאו בשחיתות, שהרי הממשלה מחוקקת לעצמה, באמצעות הרוב הקואליציוני שבשליטתה, פטור מביקורת לפי מגבלות הסבירות.