לא רק בגלל ה-AI: הקשר בין המאזן של הפד' לעליות במדדי המניות השנה
לאחר שנת 2022 הקשה, שנת 2023 מתגלה להיות כשנה מוצלחת ביותר עבור המשקיעים בוול סטריט - ה-S&P 500 עלה מתחילת השנה בכ-15% ומדד הנאסד"ק קפץ עד כה ב-31%. הזינוק בעיקר הובל על ידי מניות הטכנולוגיה, בראשן אנבידה NVIDIA COR , מטא META PLATFORMS וטסלה TESLA INC , אשר עלו מתחילת השנה ב-192%, ב-136% וב-111%. למרות שרבים משייכים את הזינוק במדדי המניות לפריצה של הבינה המלאכותית לתודעה החברתית, יש גורם משמעותי לא פחות לעליות - גודל המאזן של הבנק המרכזי של ארה"ב.
ישנה קורלציה (מתאם) בין מצב המאזן של הפדרל ריזרב לבין ביצועי שוק המניות, מה שיכול לעזור לנו להבין את המצב הנוכחי בוול סטריט. מה אם כן הוא המאזן של הפד' ולמה הוא כל כך חשוב?
בדומה למאזן של חברות ציבוריות, גם לבנק המרכזי בארה"ב יש מאזן ובו ניתן לראות את סך הנכסים של הבנק. מרבית הנכסים שהבנק מחזיק הם אגרות חוב של ממשלת ארה"ב, והסיבה לכך היא שהממשלה משתמשת בבנק המרכזי בכדי לממן את הוצאותיה אשר היא לא יכולה למממן באמצעות המסים שהיא אוספת מאזרחיה. היות ולבנק המרכזי יש מונופול על הכסף (דולרים) הוא יכול לקנות כמה אגרות חוב שהוא רואה לנכון, ובעזרת כלי זה הוא יכול להשפיע על גורמים מהותיים בכלכלה, למשל כמו גובה הריביות לטווח ארוך (הריבית על משכנתאות כדוגמא).
אם הפד' יחליט לקנות הרבה אג"ח, הוא בעצם יוביל לעלייה בביקוש לאג"ח הממשלתיות, מה שיוריד את התשואה עליהן - אותה תשואה ממנה נגזרות אותן הריביות לטווח ארוך (מעל 10 שנים). העניין הוא שככל שהפד' יקנה יותר אג"ח כך גדל הסיכוי שהאינפלציה תעלה, הרי הממשלה בסופו של דבר מבזבזת את הכסף שהיא לווה מהבנק המרכזי, וככל שהיא מבזבזת יותר היא מפעילה יותר לחץ על המחירים של מוצרים ושירותים לעלות, בין אם זה בצורה ישירה או בצורה עקיפה (למשל על ידי מתן קצבאות/סובסידיות).
- פנסיה במסלול S&P 500 - ההגנה שלא מדברים עליה
- "ה-S&P 500 יגיע ל-7,000 בסוף שנה"; מה התחזית ל-2026?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר הבנק המרכזי בוחר לקנות אג"ח ממשלתיות, הוא בעצם מגדיל את היצע הכסף במשק - מה שנקרא הקלה כמותית. מנגד, הבנק יכול גם למכור את הנכסים אותם הוא מחזיק במאזן, מה שיקטין את היצע הכסף בשוק ויעלה את הריבית על האגרות חוב - מהלך זה נקרא הידוק כמותי.
מה כל זה קשור לשוק המניות?
שוק האג"ח ושוק המניות פועלים לרוב בסוג של מתאם מסוים, ויש לכך היגיון. אם התשואה על האג"ח מאוד נמוכה כעת (התשואה על נכס שנחשב חסר סיכון) משקיעים יחפשו תשואה במקום אחר - שוק המניות. מצד שני, אם התשואה על אגרות החוב מספקת 4%-5% לשנה-שנתיים, משקיעים רבים יעדיפו להחשף פחות לסיכון בטווח קצר של מניות ויעבירו להשקיע בצורה משמעותית יותר באג"ח. כאשר משקיעים רבים עוברים להשקיע באג"ח על חשבון המניות בתיק שלהם העניין מוביל לירידה בשווי המניות וכתוצאה מכך המדדים ירדו גם כן.
בשני הגרפים הבאים ניתן לראות את גודל המאזן של הפד' ואת ביצועי מדד ה-S&P 500 מאז אמצע שנת 2018. כפי שניתן לראות, שוק המניות נמצא לרוב בעלייה בזמן שהמאזן של הפד' עולה גם הוא, כאשר המאזן יורד ביצועי מדדי המניות נפגעים (עם דיליי מסויים לכאן או לכאן).
- המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד
- מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מאז 2020 המצב בא לידי בצורה הרבה יותר ברורה - בעקבות הקורונה ממשלת ארה"ב נאלצה להגדיל בכמות ניכרת את ההוצאות שלה בכדי לשמור על יציבות הכלכלה ולשם כך היא נעזרה בבנק המרכזי. הפד' קנה כמות גדולה מאוד של אג"ח בצורה מאוד מהירה, כשלאחר מכן ה-S&P 500 זינקו במשך כשנה וחצי לשיאים חדשים.
בסופו של דבר, ההגדלה המהירה של המאזן (רכישת האג"ח) הובילה לאינפלציה ברחבי ארה"ב וכחלק מהמאבק שלו באותה אינפלציה, הפד' החל לצמצמם את המאזן שלו (הקלה כמותית) - בערך באותה נקודת הזמן בה הגיעו מדד המניות המוביל לשיא. ככל שהמשיך הפד' לצמצם את המאזן שלו כך הירידה ב-S&P 500 המשיכה, אך סביב תחילת השנה הנוכחית המצב השתנה.
בתחילת חודש מרץ החל משבר הבנקאות בארה"ב עם קריסתו של SVB. הפדרל ריזרב, אשר היה בתהליך של צמצום המאזן שלו, נאלץ שוב לשנות כיוון בחדות ולחזור לקנות אג"ח. הגידול במאזן הפד' (כ-400 מיליארד דולר בשבועיים) נועד לעזור לחלץ את לקוחות סיליקון ואלי בנק ביחד עם לקוחותיהם של בנקים נוספים כמו FRC או סיגנצ'ור בנק.
מאז אותו גידול במאזן של הפד' הנאסד"ק רשם עלייה של 25% וה-S&P 500 רשם את הרוב המכריע של העליות שלו השנה. כאמור, רבים נוהגים לייחס את העליות השנה להופעת ה-AI, אך נראה כי למאזן הבנק המרכזי בארה"ב יש חלק לא קטן בעניין.
המאזן של הפד עומד כעת על כ-8.39 טריליון דולר, רחוק בכמה עשרות מיליארדי דולרים מהיכן שהיה לפני משבר SVB ויש להתייחס למצב בכל הנוגע לציפיות מביצועי המניות להמשך. כפי שניתן לראות בגרפים, להשפעה של השינויים במאזן הפד' לוקח זמן "להגיע" אל המניות ויכול להיות שאנחנו עדיין חווים את הזינוק שלאחר המשבר בחודש מרץ.
מדוע שהפד' ימשיך לצמצם את המאזן? הסיבה העיקרית היא כמובן האינפלציה. לפי הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר, האינפלציה בארה"ב אמנם ממשיכה להאט בקצב מרשים - 4% בראייה שנתית לפי חודש מאי, אך היא עדיין רחוקה מהיעד של 2%. חברי הפד' למודי נסיון מהאינפלציה הדו ספרתית בתחילת שנות השמונים, אשר הגיעה לאחר שהבנק המרכזי החל להוריד את הריבית לפני "שחיסל לחלוטין" את האינפלציה.
- 6.מעניין. (ל"ת)הקורא 23/06/2023 12:25הגב לתגובה זו
- 5.אסי 20/06/2023 09:37הגב לתגובה זוועדיין אין הסבר לכך שבחודשים האחרונים המדדים עולים בזמן שמאזן הפד מצטמצם.
- 4.Sassi6 20/06/2023 02:02הגב לתגובה זוומה אצלנו? לנו יש שעיר לעזאזל, ביום אדום של ירידות שומעים ברדיו בחדשות ...בעקבות הצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומה שומעים ביום ירוק של עליות? ...בעקבות העליות בוול סטריט הבורסה הראתה מגמות חיוביות
- 3.רו"ח 19/06/2023 23:58הגב לתגובה זוכתיבה עניינית וקריאה נכונה של המצב.
- 2.אבנר 19/06/2023 22:57הגב לתגובה זוראשית, הפד לא יעלה ריבית יותר. שנית, אנו לפני המשך עליות שערים בארהב, לפני הקריסה הגדולה.
- 1.אתמול היה “EV” היום זה ״AI״ עד שימצאו את הטרנד הבא. (ל"ת)דר דרייק 19/06/2023 22:23הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד
לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות
מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.
כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות
מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.
מקסוול
גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.
התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.
- השקט לפני הסערה? רמת התנודתיות בשווקים האמריקאיים בשפל
- מדריך מסחר באופציות - תנודתיות; למה זה כל כך חשוב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק אוף אמריקה מזהירים
אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".
