הישראלים אוהבים ארנקים דיגיטליים - מוציאים 100 מיליון שקל ביום
רק לפני שנתיים נכנסו הארנקים הדיגיטליים הבינלאומיים לישראל והשימוש כבר צומח לשיא חדש: ההוצאות בארנקים זינקו פי 25 והגיעו במאי 2023 ל-3.242 מיליארד שקל, לעומת 149.236 מיליון שקל במאי 2021. סכום ההוצאות הממוצע היומי בארנקים דיגיטליים חצה במאי לראשונה את ה-100 מיליון שקל ועמד על 104.572 מיליון שקל - עליה של 5.2% לעומת אפריל שבו סכום ההוצאות היומי עמד על 99.375 מיליון שקל. לפי נתוני חברת שבא (שירותי בנק אוטומטיים), המפתחת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, נמשכת מגמת הצמיחה בהוצאות ובשימוש של הציבור בישראל בארנקים הדיגיטליים. הנתונים בחודש מאי מצביעים על עליה של פי 2.7 בהוצאות בארנקים דיגיטליים, לעומת מאי 2022, בו סך ההוצאות עמדו על 1.182 מיליארד שקל.
לפני שנתיים, במהלך מאי 2021, נכנס לראשונה לשימוש בישראל הארנק הדיגיטלי Apple Pay וסכום ההוצאות הכולל בארנקים דיגיטליים באותו החודש הסתכם ב-149.236 מיליון שקל, כך שבפרק זמן של 24 חודשים זינקו ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים בישראל פי 25. היקף ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים במהלך חודש מאי 2023 היווה 7.92% מסך ההוצאות בכרטיסי אשראי במהלך החודש.
העלייה בסכום ההוצאות היומי באמצעות ארנקים דיגיטליים במרץ לעומת אפריל 2023 הסתכמה ב-5.2%. במאי הגיעה ההוצאה היומית הממוצעת בארנקים דיגיטליים לסכום של 104.572 מיליון שקל לעומת 99.375 מיליון שקל באפריל השנה. מאז כניסת הארנק של Google לשימוש בישראל, בדצמבר 2021, צמחו ההוצאות באמצעות הארנקים הדיגיטליים פי 5.5, מ-593.69 מיליון שקל ל-3.242 מיליארד שקל בחודש האחרון.
נתח ההוצאות בארנקים דיגיטליים בעסקאות פיזיות (רכישות בבתי העסק עצמם) עמד בחודש מאי 2022 על שיעור של 19.1%. במהלך מאי 2023 עמדו ההוצאות בעסקאות פיזיות על סכום של 16.997 מיליארד שקל. בחודש מאי גם נשמר היקף ההוצאות והשימוש של הציבור הישראלי בעסקאות חכמות. סך ההוצאות בעסקאות באמצעות מערכת ה-EMV הגיעו ל-92.5% מההוצאות בכרטיסי אשראי והסתכמו ב-37.874 מיליארד שקל מתוך סך הוצאות של 40.950 מיליארד שקל. 64.2% מההוצאות הפיזיות בכרטיסי אשראי, הרכישות בבתי העסק עצמם, התבצעו במרץ באמצעות עסקאות חכמות (עסקאות קונטקטלס ועסקאות בארנקים דיגיטליים ושעונים חכמים) שסכום ההוצאה בהן עמד בנובמבר על 10.908 מיליארד שקל.
- המיקום השתנה, אבל הארנק הדיגיטלי מתחיל להצדיק את שמו
- השימוש בארנקים דיגיטליים צובר תאוצה; למי זה מתאים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סמנכ"לית פיתוח עסקי, שיווק ומכירות בשבא, טלי הולנברג: "הצמיחה המהירה בהיקפי השימוש וההוצאות של הציבור הישראלי באמצעות ארנקים דיגיטליים היא חלק מרכזי מההסטה של תשלומים ממזומן וצ'קים לכרטיסי אשראי. נוחות וזמינות השימוש בארנקים הדיגיטליים גורמים לכך שמעגל הישראלים שמבצע רכישות באמצעות הטלפון הנייד או השעון החכם הולך ומתרחב מדי חודש. אנחנו צופים שהיקפי הפעילות בארנקים הדיגיטליים ימשיכו לזנק גם בחודשים הבאים".
תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת
השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות
מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:
מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.
מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.
בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס. דוגמה נוספת הינה הפקדה של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
