ארנק דיגיטלי הבנק הבינלאומי
צילום: יח"צ

הישראלים אוהבים ארנקים דיגיטליים - מוציאים 100 מיליון שקל ביום

שנתיים אחרי שהושקו בישראל, ההוצאות זינקו ל-3.2 מיליארד שקל בחודש. הנתונים בחודש מאי מצביעים על עליה של פי 2.7 בהוצאות בארנקים דיגיטליים, לעומת מאי 2022, בו סך ההוצאות עמדו על 1.182 מיליארד שקל
איציק יצחקי |

רק לפני שנתיים נכנסו הארנקים הדיגיטליים הבינלאומיים לישראל והשימוש כבר צומח לשיא חדש: ההוצאות בארנקים זינקו פי 25 והגיעו במאי 2023 ל-3.242 מיליארד שקל, לעומת 149.236 מיליון שקל במאי 2021. סכום ההוצאות הממוצע היומי בארנקים דיגיטליים חצה במאי לראשונה את ה-100 מיליון שקל ועמד על 104.572 מיליון שקל - עליה של 5.2% לעומת אפריל שבו סכום ההוצאות היומי עמד על 99.375 מיליון שקל.   לפי נתוני חברת שבא (שירותי בנק אוטומטיים), המפתחת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, נמשכת מגמת הצמיחה בהוצאות ובשימוש של הציבור בישראל בארנקים הדיגיטליים. הנתונים בחודש מאי מצביעים על עליה של פי 2.7 בהוצאות בארנקים דיגיטליים, לעומת מאי 2022, בו סך ההוצאות עמדו על 1.182 מיליארד שקל.

לפני שנתיים, במהלך מאי 2021, נכנס לראשונה לשימוש בישראל הארנק הדיגיטלי Apple Pay וסכום ההוצאות הכולל בארנקים דיגיטליים באותו החודש הסתכם ב-149.236 מיליון שקל, כך שבפרק זמן של 24 חודשים זינקו ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים בישראל פי 25. היקף ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים במהלך חודש מאי 2023 היווה 7.92% מסך ההוצאות בכרטיסי אשראי במהלך החודש.

העלייה בסכום ההוצאות היומי באמצעות ארנקים דיגיטליים במרץ לעומת אפריל 2023 הסתכמה ב-5.2%. במאי הגיעה ההוצאה היומית הממוצעת בארנקים דיגיטליים לסכום של 104.572 מיליון שקל לעומת 99.375 מיליון שקל באפריל השנה. מאז כניסת הארנק של Google לשימוש בישראל, בדצמבר 2021, צמחו ההוצאות באמצעות הארנקים הדיגיטליים פי 5.5, מ-593.69 מיליון שקל ל-3.242 מיליארד שקל בחודש האחרון.

נתח ההוצאות בארנקים דיגיטליים בעסקאות פיזיות (רכישות בבתי העסק עצמם)  עמד בחודש מאי 2022 על שיעור של 19.1%. במהלך מאי 2023 עמדו ההוצאות בעסקאות פיזיות על סכום של 16.997 מיליארד שקל. בחודש מאי גם נשמר היקף ההוצאות והשימוש של הציבור הישראלי בעסקאות חכמות. סך ההוצאות בעסקאות באמצעות מערכת ה-EMV הגיעו ל-92.5% מההוצאות בכרטיסי אשראי והסתכמו ב-37.874 מיליארד שקל מתוך סך הוצאות של 40.950 מיליארד שקל. 64.2% מההוצאות הפיזיות בכרטיסי אשראי, הרכישות בבתי העסק עצמם, התבצעו במרץ באמצעות עסקאות חכמות (עסקאות קונטקטלס ועסקאות בארנקים דיגיטליים ושעונים חכמים) שסכום ההוצאה בהן עמד בנובמבר על 10.908 מיליארד שקל.

סמנכ"לית פיתוח עסקי, שיווק ומכירות בשבא, טלי הולנברג: "הצמיחה המהירה בהיקפי השימוש וההוצאות של הציבור הישראלי באמצעות ארנקים דיגיטליים היא חלק מרכזי מההסטה של תשלומים ממזומן וצ'קים לכרטיסי אשראי. נוחות וזמינות השימוש בארנקים הדיגיטליים גורמים לכך שמעגל הישראלים שמבצע רכישות באמצעות הטלפון הנייד או השעון החכם הולך ומתרחב מדי חודש. אנחנו צופים שהיקפי הפעילות בארנקים הדיגיטליים ימשיכו לזנק גם בחודשים הבאים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.