המיקום השתנה, אבל הארנק הדיגיטלי מתחיל להצדיק את שמו

הישראלים ממשיכים לאמץ בקצב מואץ את הארנקים הדיגיטליים, כך עולה מנתוני שב״א (שירותי בנק אוטומטיים) ששירותי בנק אוטו -0.97%  שפורסמו השבוע. בחצי השנה הראשונה של 2025, ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים זינקו בכ-42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגיעו לסך של כ־43 מיליארד שקל.

נתונים אלה מגלים שינויי עומק בהרגלי הצריכה ומראה כי הארנקים הדיגיטליים, זאת אומרת אפליקציות תשלום כמו אפל פיי, גוגל פיי, ביט ושות', מהווים כעת 38.2% מכלל הרכישות בעסקאות פיזיות, ו־15.9% מכלל השימוש בכרטיסי אשראי בישראל. היקף ההוצאה היומית הממוצעת עומד על כ־237.8 מיליון שקל. 

רוב ההוצאות הדיגיטליות הן על מזון 

יותר ממחצית (52.7%) מההוצאות הדיגיטליות בישראל נעשות בענפי המזון: רשתות השיווק אחראיות לכ־10.6 מיליארד שקל, מסעדות ובתי קפה לכ־7.7 מיליארד שקל, מכולות ופיצוציות כ־3.2 מיליארד שקל ומעדניות, קצביות, מאפיות וחנויות בוטיק עם עוד כ-1.2 מיליארד שקל.

לצד זאת, גם ענפים כמו הלבשה והנעלה (10.1% מההוצאות) וחשמל ואלקטרוניקה (6.5%) זוכים לגידול משמעותי בשימוש בארנקים דיגיטליים – תוצאה של נוחות, זמינות ומבצעים ייעודיים לאפליקציות תשלום.

• השימוש בארנקים דיגיטליים צובר תאוצה; למי זה מתאים?
• הביטקוין ב-45 אלף דולר - איך גם אתם יכולים להחזיק במטבע הדיגיטלי

ענף ההלבשה וההנעלה הגיע להיקף הוצאות של כ־4.4 מיליארד שקל, ומתוכו נרשם גידול משמעותי של כ-10.1% מההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים, ואילו ענף החשמל והאלקטרוניקה רשם סך הוצאות של כ־2.8 מיליארד שקל עם גידול של 6.5% בשימוש הארנקים הדיגיטליים. 

בתחום פארמה ובתי מרקחת נרשמו הוצאות של כ־2.2 מיליארד שקל. ענף הדלק עמד על 1.8 מיליארד שקל מוצרי טקסטיל וכלי בית על כ־1.4 מיליארד שקל, תחום הצעצועים, הספרים וציוד משרדי עם כ־1 מיליארד שקל והוצאות בענף התיירות (מלונות ואטרקציות) הגיעו לכ־844 מיליון שקל. 

בתי המרקחת הפרטיים בלבד (לא כולל רשתות) רשמו הוצאות של 387 מיליון שקל, רשתות הפארם עמדו על כ־1.8מיליארד שקל, ואילו חנויות נוחות בתחנות דלק רשמו כ־494 מיליון שקל. בענף מוצרי החשמל הביתיים בלבד (לא כולל אלקטרוניקה) נרשמו כ־1.6 מיליארד שקל. סך כולל ההוצאות לפי ענפים מצטבר למיליארדי שקלים רבים,  וממחיש היטב את ההיקף הגובר של שימוש בארנקים דיגיטליים בכל תחומי הצריכה המרכזיים.

• כמה רואי חשבון הוסמכו ומי האוניברסיטה הכי מצליחה?
• למה אחד המוזיקאים הגדולים בישראל צריך תרומות?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

למרות הגבלות ביטחוניות שהשפיעו על הפעילות הכלכלית בחודשים האחרונים, נראה שהציבור לא ויתר על רכישות, אלא רק עבר לפורמט קל ומהיר יותר. סמנכ"לית שבא, טלי הולנברג מציינת כי "ההוצאות והשימוש של הציבור הישראלי בארנקים דיגטליים נמצאים בצמיחה מואצת. מדובר בעלייה גבוהה בהיקף ההוצאות, למרות שהעלייה בהוצאות בעסקאות פיזיות היתה מינורית מאוד. כלל ענפי המזון מהווים יחד יותר ממחצית מסך ההוצאות בארנקים דיגיטליים. בנוסף, אנו רואים גידול בהיקפי ההוצאות בארנקים דיגיטליים ברמה היומית וכן מעבר להוצאות באמצעותם בענפי צריכה נוספים במשק כמו הלבשה והנעלה, חשמל ואלקטרוניקה, פארמה ועוד".

 המעבר לארנק דיגיטלי מוזיל עלויות לעסקים, מקצר תורים ומאפשר גישה נוחה למידע צרכני, מה שמהווה יתרון נוסף בתקופה של אי־ודאות וירידה בהוצאה הממוצעת למשק בית, ואם למישהו היה ספק, הנתונים מבהירים: התשלום הדיגיטלי כבר אינו תופעה שולית, אלא נתח הולך וגדל ממבנה הצריכה הישראלי. השאלה שנותרה היא כיצד יגיבו בנקים, רשתות וספקי אשראי למגמה הזו, והאם נתח השוק הדיגיטלי ימשיך לכרסם בכספומט ובקופה הרגילה.