מייק ווילסון מורגן סטנלי
צילום: טוויטר

האסטרטג הראשי של מורגן סטנלי מזהיר - לא נכנסנו לשוק שורי

מדד הנאסד"ק אמנם עלה מתחילת השנה ביותר מ-21% אך יכול להיות שמדובר ב"מלכודת"; במורגן סטנלי אומרים כי המצב דומה לראלי בקיץ האחרון בשוק המניות
מתן קובי | (6)

כפי שזה נראה, גם על פי התנסחויות הפד' וגם על פי הצפי בשוק, הבנק המרכזי קרוב מאוד לסיים את מחזור העלאות הריבית שלו, לאחר רצף חד של העלאות בשנה האחרונה. הציפייה לקראת הפסקת העלאות, אשר עבור משקיעים רבים גם מסמנת את הקרבה של הורדת הריבית, ביחד עם "טרנד" הבינה המלאכותית שהחל בתחילת השנה, העלו את מדד הנאסד"ק מתחילת השנה ב-21.5% ומדד ה-S&P 500 עלה בתקופה זו ב-10%. העליות החדות הללו, בעיקר במניות הטכנולוגיה, הובילו משקיעים רבים להאמין כי הרע כבר מאחורינו וכי אנחנו כבר בעיצומו של שוק שורי חדש, במורגן סטנלי חושבים אחרת.

מייק ווילסון, האסטרטג הראשי של בנק ההשקעות לשוק האמריקאי, שלח היום מכתב ללקוחותיו בו הזהיר מפני הפיתוי הנוכחי לכניסה למניות. "תנועת המחירים בשבוע שעבר הראתה סימנים של 'קניית פאניקה' על ידי משקיעים שפוחדים שיפספסו את השוק השורי הבא. אנחנו מאמינים כי המצב יתגלה כראלי לא אמיתי, כמו זה שהיה בקיץ האחרון" כתב. 

באמצע חודש יוני החלה עלייה של במדדי המניות בוול סטריט, אשר תודלקו מההערכה (שהתבררה כנכונה) כי האינפלציה בארה"ב הגיעה לשיאה (9.1%). גם אז המשקיעים כבר "ראו את האור בקצה המנהרה" והחליטו לתמחר את המניות לאור אמונה זו - הנאסד"ק עלה בכ-24% והיה נראה כי אכן המניות יצאו מהמשבר אל עבר שוק דובי חדש. בסופו של דבר המשקיעים הבינו כי המלחמה עם האינפלציה עוד ארוכה, בעיקר הודות ליו"ר הפד', ג'רום פאוול, אשר דאג להזכיר לכולם את העניין תוך כדי שהוא ממשיך להעלות את הריבית בחדות. מהשיא של חודשי הקיץ, הנאסד"ק ירד ב-22% בתוך פחות משלושה חודשים, ה-S&P 500 איבד 17%.

כאמור, ווילסון מזכיר לנו את אותם חודשי הקיץ ומוסיף ואומר כי "תמחורי המניות לא אטרקטיביים, ולא מדובר רק על 10 או ה-20 המניות המובילות. מכפיל הרווח העתידי החציוני למניות ה-S&P 500 עומד כעת כל 18.3 (ברמות הגבוהות ביותר מאז אמצע שנות ה-90)". ווילסון טוען כי הוא התחיל להזהיר מ"מיתון הכנסות" ברווחי החברות כבר לפני שנה ומאז ספג ביקורת רבה, בדיוק כמו היום. על אף הביקורת, ווילסון מדגיש: "אנחנו נשארים בטוחים מאוד במודל שלנו לאור הדיוק שלו לאורך זמן וגם לאחרונה. המודל שלנו צופה תוצאה הרבה יותר נוראה מזו הרווחת בשוק".

לפני כחודשיים, לאחר קריסתו של SVB, אמר ווילסון כי הוא מאמין כי "ככה בדיוק נראה הסוף של שוק דובי". האסטרטג אמר אז כי למרות האופטימיות הוא צופה כי החלק הקשה עוד לפנינו והמכתב היום, ביחד עם מצב המניות, מראה שעוד לא הגענו ליעד הנורא. בחודש שעבר הוסיף:  "המידע כרגע אומר לנו כי מחזור העסקים ממשיך להאט ושציפיות הרווחים ל-2023 עדיין גבוהות מדי. היסטורית, כשקצב צמיחת הרווחים שלילי כל כך כמו שהוא היום, הפד' כבר מוריד את הריבית, הפעם הפד' מוגבל על ידי הריבית, מה שהופך את המצב הנוכחי לאנומליה היסטורית". 

את מכתבו הנוכחי סיכם האסטרטג כך: "בעוד הרבה מניות וסקטורים מתומחרים בחסר, המדדים העיקריים מתומחרים לקראת תוצאות טובות בכמה חזיתות בזמן שאנחנו חושבים שהסיכונים גבוהים ואף גוברים משלל סיבות". בין הסיבות לכך שבמורגן סטנלי מאמינים שהסיכונים עוד קיימים - האמונה של משקיעים כי מצב הבנקים לא יחמיר ויהפוך לסיסטמי, ההנחה שהמלחמה באוקראינה והמצב בטיוואן לא יחמירו ושכוח הצרכן אכן סופסוף נחלש (מה שימנע את עליית המחירים והמשך העלאות הריבית.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    AAA+ 22/05/2023 21:16
    הגב לתגובה זו
    שיא השיאים היה בדצמבר 21, עברה כשנה וחצי מאז. גם כשנחזור לשיא במהלך שלושת חודשים הבאים, גם אז השוק יהיה בביצועי חסר. קרוב לשנתיים שדורכים במקום, זה כשלעצמו הקנס על האינפלציה, ריבית וכו... עד אוקטובר השנה צפו לשיא חדש. ושלא יעבדו עליכם!
  • 4.
    צחי 22/05/2023 20:56
    הגב לתגובה זו
    הכלבים נובחים השיירה דוהרת ודוהרת קדימה
  • 3.
    מלכודת דבש בסיום הגל תכינו בלוני חמצן (קורס צלילה) (ל"ת)
    קשקש 22/05/2023 20:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    סוחר ותיק 22/05/2023 20:25
    הגב לתגובה זו
    מתחילת השנה ראיתי כאן לפחות איזה 20, בינתיים השורטיסטים נמחקים והשוק ממשיך למעלה.
  • זאת חברה רצינית. 22/05/2023 21:29
    הגב לתגובה זו
    הם מתייחסים ללקוחות שלהם ברצינות ובכובד ראש. המצב לדעתי הינו 50:50. יש סיכוי לנפילה חזקה, אולם גם להמשך העליות. בדרך כלל בקיץ המניות נחלשות, ומתעוררות שוב בספטבר - אוקטובר. ימים יגידו. הכל פתוח.
  • 1.
    עשו קופה,מכרו,עכשיו מחפשים להוריד ולקנות בזול. (ל"ת)
    יוסף 22/05/2023 20:21
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.