האינפלציה בארה"ב הפתיעה מעט לטובה: 4.9% בחודש אפריל (ירידה מ-5% בחודש שעבר) לעומת צפי הכלכלנים ל-5%. מדד המחירים לצרכן רשם עליה של 0.4% בחודש אפריל, בהתאם לצפי.

גם אינפלציית הליבה (בנטרול מזון ואנרגיה) הגיבה בהתאם לצפי ורשמה ירדה קלה ל-5.5%, לעומת 5.6% בחודש הקודם. מדד הליבה עלה גם הוא ב-0.4% בחודש האחרון.

נתון מעודד מעט: מחירי השכירות ושירותי הדיור עלו ב-0.4% בחודש אפריל ורשמו את העלייה האיטית ביותר מזה כשנתיים. עדיין מדובר בעליה של 8.1% בשנה, אבל אם זה יימשך גם בחודשים הבאים - צפויה התמתנות בעליית מחירי השכירות

החוזים העתידיים עולים כעת עד 0.9% בהובלת אלה על הנאסד"ק. מדובר כמובן בחדשות טובות, אם כי ההפתעה היא רק מעט לטובה, ב-0.1 נקודות אחוז ביחס לתחזיות. האינפלציה עדיין גבוהה משמעותית מהיעד של הפד': אינפלציה שנתית של 2% בממוצע. אז הפד' בכיוון הנכון, אבל ייקח עוד זמן להחזיר אותה לתחום היעד.

נתוני האינפלציה לחודש אפריל לא הושפעו כמובן מהעלאת הריבית האחרונה שבוצעה בתחילת חודש מאי על ידי הפד'. הבנק המרכזי האמריקאי העלה את הריבית לפני שבוע פעם נוספת ב-0.25% וזו עומדת כעת על רמה של 5%-5.25%. בהודעת הפד' אחרי פרסום החלטת הריבית הושמטה השורה הקבועה על כך שייתכן והריבית תמשיך לעלות ובפועל השוק הבין את הרמז ומעריך שהפד' סיים את מהלך העלאות הריבית הנוכחי שלו. הריבית בארה"ב היא ברמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2007, לפני משבר הסאב-פריים.

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, בשוק מעריכים שהריבית תחזור לרדת עוד לפני סוף השנה הקרובה ומנגד - בפד' לא חושבים כך ומנסים בתקופה האחרונה שוב ושוב לשדר לשוק שזה לא הולך לקרות. הבעיה היחידה היא שבעשר הפעמים בשנה האחרונה שהפד' העלה את הריבית - השוק צדק ולא הפד'. הפד העלה את הריבית בהתאם לתחזיות בשוק ויצר קצת חוסר אמון בתחזיות שלו, שלאורך כל השנה האחרונה פשוט לא היו נכונות והעריכו ריבית נמוכה משמעותית מזו שבפועל. 

האינפלציה בארה"ב, חודש אפריל 2023

תמיד כמובן יכולות להיות הפתעות. נתוני שוק התעסוקה החזקים שפורסמו ביום שישי האחרון משאירים לפד' עדיין מרחב תמרון להפתיע להמשך העלאות ריבית, אם הוא יחפוץ בכל. נתוני האינפלציה כעת הם טובים אמנם מעט מהתחזית אך לא בצורה משמעותית. 

• נובו נורדיסק מקבלת אישור בארה״ב לגלולת ווגובי להפחתת משקל
• סטרטג׳י מגייסת מאות מיליונים - אבל מפסיקה לרכוש ביטקוין
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

גם הבנק המרכזי של אירופה העלה את הריבית בשבוע שעבר בעוד 0.25%, אבל בניגוד לפד - כאן ממש לא נראה שזה סוף התהליך: "תחזית האינפלציה ממשיכה להיות גבוהה מדי" אמרו ב-ECB וכלכלנים מעריכים שבאירופה הריבית צפויה להמשיך לעלות לפחות עוד פעמיים. האינפלציה שם גבוהה יותר ועדיין לא ירדה מתחת ל-8%.

תגובות:

יונתן כץ מלידר שוקי הון: "למרות שהאינפלציה באפריל בארה"ב תאמה את הציפיות המוקדמות, מדובר בהתמתנות מאד איטית בסביבת האינפלציה. למרות ההתמתנות, מחירי השירותים עלו ב-0.4% וב-6.8% שנה אחורה (התמתנות מ-7.1% לפני חודש), למרות שמחירי השכירות (בחוזים מתחדשים) המשיכו לעלות ב-0.5% באפריל ו-8.1% שנה אחורה (האצה מ-8.0% במרץ). חשוב לציין שמחירי המוצרים (Goods) עלה ב-2.0% שנה אחורה, האצה מ-1.5% לפני חודש, זאת על רקע התייקרות של 4.4% במחירי מכוניות יד שנייה (בחודש אפריל לעומת מרץ). מדובר בשינוי מגמה לעומת החודשים הקודמים. מחירי המזון נותרו יציבים, גם במרץ וגם באפריל והקצב השנתי ירד ל- 7.7% מ- 8.5%. כנראה שישראל (5.3% עלייה במחירי המזון) הולכת להדביק את הפער בחודשים הקרובים.

"לסיכום, מדובר בקצב התמתנות מאד איטי, כאשר מחירי שירותים ממשיכים לעלות, והעלייה המחודשת במחירי המוצרים מדאיגה. סביבת האינפלציה נותרה דביקה מאד ורחוקה מיעד האינפלציה של הפד"

יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי בחדר המסחר של מזרחי טפחות: "חשוב לזכור כי האטה בקצב ההתמתנות של האינפלציה בארה"ב נרשמת על רקע עלייה של קרוב ל-8% במחירי הנפט בארה"ב, במהלך אפריל, בעקבות החלטת ארגון OPEC לקצץ את מכסות התפוקה של חברות הארגון, בתחילת החודש. במובן זה, התייצבות מחירי הנפט הנוכחיים בסביבת 73 דולר לחבית, צפויה לדחוק כלפי מטה גם את הסעיף הזה, בחודש הבא.

"במקביל, אינפלציית הליבה בארה"ב, קרי ללא סעיפי המזון והאנרגיה התנודתיים, מתמתנת לרמת 5.5%. שיפור, אבל לא הבשורה שציפינו לה. אם נסתכל על השנה האחרונה, רובה של האינפלציה בארה"ב ממשיכה להגיע ממוצרים שהם, בסופו של דבר, בני קיימא: בתים/ מכוניות. באופן פרדוקסלי, ככל שהצרכן משלם את עלות ההון למוצרים האלה, ולא את מחיריהם, לדוג' בחוזה שכירות או ליסינג, הרי שהעלאות הריבית בהם חייבות לבוא לידי ביטוי בתשלום החודשי של הצרכן. ומכאן, במדד המחירים. במובן זה, העלאת הריבית תומכת במידה מה במחירים בזמן הקצר. אבל היא כלי הכרחי לצמצום הביקוש.