מה שילוב הסקטורים החזקים עכשיו ואיזה סקטור אולי מפתיע בחולשתו?
היום נתחיל ישר עם הגרף של ה - S&P500. נשתדל להסתכל למציאות בעיניים. מה רואים עליו?
1. התמיכה האופקית ב-3800 עבדה ולכן יש לה משמעות להמשך.
2. המדד רוקד סביב הממוצע ל - 200 יום, מה שמאפיין את המגמה האופקית אותה הגדרנו בשבוע שעבר.
3. עכשיו שימו לב ל - RSI (האינדיקטור התחתון שסימנתי עליו מלבן סגול). אתם רואים שתקופה מסוימת הוא נע רק מעל רמת ה - 50 ועכשיו הוא נע רק מתחת ל - 50. עובדה זו מאשרת את סיומו של הגל העולה הנוכחי ורמת ה - 50 היא עכשיו גם איזה שהוא סמן עבורנו. חציה מחודשת שלה למעלה תהיה סימן שורי.
שאר האינדיקטורים נראים בסדר לאזור תמיכה כך שאנחנו נשארים עם הגדרת המגמה כאופקית כל עוד המדד מעל 3800.
נעבור לנאסד״ק 100. רואים בפירוש שיש לו חיים משלו והוא ממשיך להתחזק בהשוואה ל - S&P500 ולמעשה מתקן חולשה יחסית מהעבר. זה מה שמחזיק את השוק ומאשר את ההערכות שהובאו כאן בשבוע שעבר. אבל, יום המסחר האחרון מיצר קצת דאגה ביחס למדד לאור תבנית שיווי המשקל. שימו לב לקו שהוספתי בין 12250 ל - 12500. נראה שחציה שלו למטה תהיה סימן מדאיג נוסף.
שורה תחתונה: קצת קשה ליצר שורה תחתונה מהנ״ל אבל אם בכל זאת ננסה אזי הגדרת המגמה היא מגמה אופקית, 3800 זו רמת המבחן המשמעותית (S&P500) וישנם כמה סימנים מדאיגים ביחס אליה. אפשר אולי להמתין עם ניצול הזדמנויות עד שנראה מה קורה עם הסימנים האלו.
מכירת מניות אנרגיה
דיברנו על התאמות של התיק. בדרך כלל אנחנו עוסקים כאן בשאלה מה לקנות אבל השאלה מה למכור לא פחות חשובה.
תסתכלו על XLE, גרף קרן הסל למניות האנרגיה. שברה רמת תמיכה אופקית. התמקמה משמעותית מתחת לממוצע ל - 200 יום (בהשוואה ל - S&P500 לדוגמה), חלשה בהשוואה ל - S&P500 ועומדת למבחן תמיכה אחרון מעל רמת פיבונאצ׳י תחתונה. המשמעות היא שהחזקתה לא תורמת לתיק ולכן כמהלך של התאמות / ניהול סיכונים אפשר לצמצם אחזקות מהסקטור. מה זה אומר על אינפלציה, המלחמה באוקראינה וכו׳ וכו׳? משאיר לכם לנחש.
- הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
- הנאסדק עלה 0.4% וסגר בשיא חדש; טסלה עלתה 7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעניין בהקשר הזה להסתכל על OXY, אחזקת אנרגיה של וורן באפט. מכפיל פנטסטי של 4.6. ובכל זאת, ירדה יפה מהשיא ובסכנת ירידה כמו כל הסקטור. מהלך מתחת ל - 55 יהיה סימן מכר למרות המכפיל ובאפט.
עובדה זו קצת מחזירה אותנו לדיון שלנו על ניתוח טכני ותחזיות. גרפים משקפים מחשבות על העתיד. כאשר אתם מגבשים דעה על השוק על בסיס עובדות ידועות או חששות מאירועים דומים לכאלו שקרו בעבר יש סיכוי גבוה שהיא לא תהיה מסונכרנת עם השוק. לכן, מניה כמו OXY, שיש לה סיבות כלכליות להיחשב כמעניינת, וכך גם מניות אחרות, יכולה בכל זאת לרדת (OXY ירדה מ - 75 לכמעט 55 דולר) למרות הנתונים הכלכליים. במקרה של OXY ניתן להסביר זאת גם די בקלות בשל רמת ההתנגדות שהיא נתקלה בה.
מעניין לראות שהסקורים הראשיים שכן חזקים עכשיו מול ה-S&P500 הם אלו שנחשבים הגנתיים: תקשורת, בריאות, תשתיות וצרכנות קבועה ביחד עם הטכנולוגיה. עוד דוגמה ליכולת של השוק ליצר סיפורים משלו.
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
הזהב מפגין את אצילותו
הזהב חזר לתפקידו ה״מסורתי״ להיות מפלט - מקלט למצב של חששות פיננסיים ומממש את המגמה העולה שצוינה כאן זה מכבר. תוכלו לראות על הגרף של GLD, אחת מקרנות הסל שעוקבות אחרי הזהב, את פריצת השיא האחרון וההתחזקות בהשוואה למדד. סימן חיובי להמשך.
בשבוע שעבר רשמתי כמה מעניות מעניינות לרבות RBLX. אליה אני רוצה להוסיף היום את PATH (מתייחס לשתיהן כדוגמה למניות טכנולוגיה חבוטות שמתעוררות). המניה קפצה בשבוע שעבר אל רמת התנגדות אז לא נראה שכדאי למהר לרכוש אותה עכשיו. אבל, תיקון לכיוון הממוצע הנע וסימני תמיכה יהיו ראויים להסב את תשומת ליבנו. RBLX עצמה מתקדמת יפה מאוד, סגרה פער מחיר יורד וממשיכה להיות מעניינת.
נסיים עם שאלה של שרון שנשאלה כאן בתגובות ביחס למניית טבע. בסך הכל המניה די מדשדשת ועל פניו לא כל כך מעניינת. אבל, אם אתם חושבים עליה מחשבות כלכליות טובות תוכלו להבחין בסימן חיובי קל של התעגלות. ניסיון רכש מעל 8 דולר הוא הגיוני.
בהצלחה
כותב המאמר הינו זיו סגל ([email protected]) העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 4.מתן 22/03/2023 21:59הגב לתגובה זובסופו של יום אין באמת צורך בכל ההסברים והסיפורים שאנחנו ממציאים על הגרף. כי בסופו של יום כל הסיפורים האלה פוגעים ביכולת שלנו לראות את המציאות כמו שהיא באמת. יותר עדיף פשוט להסתכל על הגרף ולפועל אך ורק לפי המידע שיש לנו בהווה.
- 3.תודה על הניתוח של טבע (ל"ת)שרון 22/03/2023 16:23הגב לתגובה זו
- 2.ל 20/03/2023 12:38הגב לתגובה זובהתייחסותך למניית RACE שהיא לדעתי יוצאת דופן בכל היבט ולא מהיום,MIND YOU
- 1.כגן 20/03/2023 12:08הגב לתגובה זויש תעודות סל ישראליות.
- ו 20/03/2023 13:00הגב לתגובה זואיך היא נקראת?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
