רחוב וול סטריט
צילום: Chenyu Guan unsplash

תחזיות החברות או הריבית הגבוהה: מה יקבע את הכיוון של וול סטריט?

מצד אחד, הנהלות החברות בטוחות יותר לגבי התחזיות, מצד שני ריבית של 6%-5% תהפוך את המניות ללא אטרקטיביות
תומר אמן | (3)

מספר החברות ב-S&P שלא עמדו בתחזיות שלהן היה נמוך מהצפוי. דיברו על רבעון קשה, חלש, רע. אז הוא היה חלש, אבל לא קטסטרופה. במקביל, על פי סקר חברות שערכה חברת המחקר 22V, מתברר שכעת ההנהלות בטוחות יותר לגבי התחזיות הנמוכות יותר. 

החולשה והנמכת התחזיות מתבטאטת במכפיל הרווח העתידי - החברות נסחרות במכפיל 18 על הרווחים לעומת מכפיל רווח של 15 לפני כשנה. העלייה במכפיל מגיעה כמובן בהמשך לירידה ברווחים הצפויים ודווקא הביטחון שמפגינות ההנהלות בכך שהן תעמודנה בתחזיות בהמשך, עשוי להיות סוג של נקודת אור למשקיעים במניות.

מכפיל רווח של 18 הוא ממש לא רע, אבל במידה והבנק הפדרלי יבחר להמשיך לעלות את הריבית, החברות לא תוכלנה להרוויח כפי שהן מצפות, כי עלויות המימון יעלו. אבל בכמה הן כבר יכולות לעלות? אחרי הכל, הריבית כבר עלתה לממדים משמעותיים וגם הפסימיים מדברים על כך שאנחנו קרובים לסוף הסייקל. תהיה עוד העלאה אולי שתי העלאות, אולי יותר, אבל עלייה מ-4% לריבית של 5% וגם 5.5% זה כבר לא כמו באפקט שנוצר מעלייה מאזור האפס ל-4%. 

כלומר, בתוך המערבולת של המצב והריבית העולה, יש גם חצי כוס מלא. מסתבר שזה גם נבדק מול מנהלי החברות. אלו כבר לא חוששים מפספוס ברבעונים הקרובים. הם מרגישים יותר בטוחים בתוצאות שלהן. זו בשורה משמחת, כי התחושה של המנהלים שהם כבר מקבלים סוג של הסתכלות קדימה, הם כבר חושבים שהם שולטים במצב, להבדיל ממה שהיה ברבעונים הקודמים. אולי זה בגלל שגם כך, הם ספגו ירידה בפעילות והם סבורים שזה סוג של רצפה, או דשדוש, אולי כי הם מתייעלים. 

מאז סוף 2021, חברות רבות החלו לחשוש מהמיתון שעתיד להגיע. מרביתן ראו כיצד האינפלציה ברחבי העולם מתחילה לעלות ולהגיע לשיאים שלא נראו כבר עשרות שנים. בעקבות כך, העלו הבנקים המרכזיים את הריבית במדינות רבות, כולל בארצות הברית, בריטניה, הולנד, האיחוד האירופי וכמובן – ישראל.

 

קשיים נוספים תקפו את החברות הללו, לרבות שיבושים בשרשרות האספקה שהובילה מגפת הקורונה, ועצם העובדה כי כלכלנים רבים התריעו ממיתון שאולי יגיע ואולי לא יגיע, ומהגישה של הלקוחות שלהם – בין אם לקוחות פרטיים או חברות גדולות, להיערך להאטה-מיתון.

במקביל, גם שכר העובדים עלה משמעותית בשנה החולפת, דבר שפוגע ברווחי החברות ובמקביל גם מאיץ את האינפלציה - השכר מתגלגל להעלאת ביקושים.

 

אז מה עושים? מתייעלים - מבטלים גיוסים, מפטרים עובדים. מבטלים פרויקטים לא נחוצים, משדרים חולשה בעסקים, וזה מתבטא גם בהנמכת ציפיות. אז אולי זו הסיבה - זו הסיבה שהנהלות החברות מרגישות שאפשר לעמוד בציפיות. הציפיות כנראה לא בשמיים.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

במקביל גם הורדת הציפיות בדוחות האנליסטים ירדה לעומת רבעונים קודמים. הסיבה היא הביטחון שמפגינות ההנהלות, לעומת המצב בעבר. וכך, למרות ההאטה-מיתון, המניות עלו בחודשים האחרונים. מדד ה-S&P עלה ב-14% בשלושה וחצי חודשים מאז השפל של אוקטובר. 

יותר ביטחון של ההנהלות וגם יותר ביטחון של האנליסטים בתוצאות הצפויות זה חשוב לשוק המניות, אבל כדי להמשיך ולעלות, הוא צריך יתרון על שוק האג"ח. במכפיל רווח של 18 שמבטא תשואה של כ-5.2% עם סיכון כמובן (וגם סיכוי ומתישהו חזרה לצמיחה ברווחים), זה עדיין לא מפתה מול אגרות חוב לא מסוכנות של ארה"ב במח"מ קצר עם תשואה של 4.5% ובקרוב יותר.  

 הסיכון הגדול ביותר של שוק המניות זו הריבית, לא הרווחים של החברות. הריבית, אומרים כלכלנים עשויה להגיע ל-6% וזה כבר יהפוך את אגרות החוב להרבה יותר אטרקטיביות מהמניות. ולכן, גם הירידת מדרגה שהיתה ברווחי החברות, גם ההתייעלות שלהן, גם הביטחון היחסי של הנהלות ואנליסטים בביצועים העתידיים, לא יכולים לעמוד בתשואה של 6% באגרות החוב. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    א 21/02/2023 13:15
    הגב לתגובה זו
    הדפיסו המון כסף בתקופת הקורונה בכל העולם. זה גורם לאינפליציה, מעלים ריבית להוריד אינפלציה. בנתיים יש עליות מחירים. העלאת ריבית גורמת להאטה במשק. ככה זה, לכל קורונה יש מוצאי קורונה.
  • 2.
    סיכום יפה של המצב (ל"ת)
    הקורא 21/02/2023 03:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    השוודי 20/02/2023 14:35
    הגב לתגובה זו
    אל תקשיבו לביביסטים , חייבים להפיל את הכלכלה הישראלית , חייבים להשקיע רק במניות הייטק אירופאיות , להשקיע באירו ודולר ולהפיל את השקל
טיוטה. קרדיט: רשתות חברתיותטיוטה. קרדיט: רשתות חברתיות

טויוטה: ירידה במכירות אחרי 11 חודשים של עליות, הלחץ מסין מתגבר

ירידה שנתית ראשונה במכירות מאז תחילת השנה, האטה בייצור וזהירות גוברת מצד ההנהלה; השוק הסיני מאבד מומנטום ואילו גם אירופה ואסיה 

רן קידר |
נושאים בכתבה טויוטה

ענקית הרכב, טויוטה מוטור, סיימה את חודש נובמבר 2025 עם נתונים שמסמנים תפנית שלילית לאחר כמעט שנה של צמיחה רציפה. יצרנית הרכב היפנית דיווחה על ירידה של 1.9% במכירות הגלובליות המאוחדות, הכוללות גם את דייהטסו והינו (Hino), לרמה של 965,919 כלי רכב. מדובר בירידה השנתית הראשונה של החברה זה 11 חודשים, נתון שמדגיש את התגברות הלחצים בענף הרכב העולמי ואת השפעתה המכרעת של סין על התוצאות.

ההאטה במכירות לוותה גם בירידה חדה יותר בצד ההיצע: הייצור העולמי של הקבוצה ירד ב-3.4% לעומת נובמבר אשתקד והסתכם ב-934,001 כלי רכב. הפער בין הירידה במכירות לירידה בייצור משקף גישה זהירה יותר מצד טויוטה, שמעדיפה להתאים את קצב הייצור לסביבה של ביקושים מתמתנים ואי-ודאות רגולטורית וכלכלית.

הגורם הסיני 

עיקר הפגיעה נרשמה, שוב, בשוק הסיני. מכירות טויוטה בסין צנחו ב-12.1% לעומת השנה שעברה והסתכמו ב-154,465 כלי רכב. בחברה ציינו כמה גורמים מצטברים שהובילו לירידה: הפסקת תוכניות סובסידיה לרכב חשמלי ולרכב חסכוני בדלק באזורים נרחבים, דחיית החלטות רכישה מצד לקוחות על רקע חוסר ודאות סביב מדיניות ממשלתית חדשה, וכן תהליכי מעבר בין דגמים, כולל שינויים בדגמי מפתח כמו ה-RAV4.

הנתונים מסין ממחישים עד כמה השוק, שהיה מנוע צמיחה מרכזי עבור יצרניות רכב זרות, הפך לגורם סיכון. מעבר לתחרות הגוברת מצד יצרנים מקומיים, הפחתת התמיכה הממשלתית והסביבה הפוליטית המורכבת מקשים על שמירת היקפי המכירות. עבור טויוטה, שמחזיקה נוכחות רחבה במדינה, מדובר באתגר אסטרטגי ארוך טווח.

מגמה מעורבת בשאר העולם

בזמן שסין הכבידה, השוק היפני סיפק נקודת אור מתונה. המכירות ביפן עלו ב-1.5% והגיעו ל-177,130 כלי רכב, הודות לביקוש מקומי יציב יחסית. עם זאת, מחוץ ליפן נרשמה ירידה של 2.6% במכירות, לרמה של 788,789 יחידות, נתון שממחיש כי ההאטה אינה מוגבלת לסין בלבד.

ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה

מה האינפלציה בטורקיה ומה הצפי לשנה הבאה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינפלציה טורקיה

טורקיה מתכננת להעלות מסים באופן יחסית מתון על מגוון מוצרים ושירותים מרכזיים, כולל דלק, כחלק מהמאמץ הממשלתי לסייע לבנק המרכזי להחזיר את האינפלציה למסלול ירידה. המהלך נועד ליצור עקביות בין המדיניות הפיסקלית למוניטרית -כלומר, בין פעולות הממשלה בתחום המיסוי והמחירים לבין מטרות הבנק המרכזי דרך הריבית וכלים נוספים.

התוכנית היא לעדכן היטלים ומחירים מפוקחים בקצב שמתאים ליעד האינפלציה של הבנק המרכזי לשנה הבאה, העומד על 16%. זוהי גישה חדשה יחסית המתרחקת מהצמדה אוטומטית למדדים מבוססי אינפלציה. אולם זהו גם צעד רגיש מבחינה פוליטית וכלכלית, שכן שינויים במסים עקיפים משפיעים במהירות על מחירים בסופר, בתחבורה ובשרשרת האספקה.

דלק במרכז: השפעה מכרעת על כל המשק

דלק הוא מרכיב קריטי באינפלציה, משום שהוא נוגע כמעט לכל עלות במשק, החל מהובלה ולוגיסטיקה ועד למחירי מוצרים בסיסיים. כל שינוי במסים על בנזין וסולר זוכה לתשומת לב רבה ומשפיע על הציפיות לאינפלציה.

בטורקיה, מסי הצריכה על בנזין וסולר מתעדכנים בדרך כלל פעמיים בשנה לפי אינפלציית היצרן המצטברת בששת החודשים הקודמים. כעת, הכיוון הוא לעדכן את המסים בקצב מתון יותר כדי להפחית את הלחץ המחירי. כבר בתחילת 2025 נרשמה העלאה במסים נמוכה יותר מהנוסחה המקובלת, במטרה לצמצם את הלחץ על המחירים. זה מעיד על כך שמשרד האוצר הטורקי מנסה להציג קו עקבי של ריסון, גם אם בצעדים הדרגתיים.

המהלך לא מוגבל רק לדלק; הוא כולל גם התאמות במחירים מפוקחים כמו טבק, אלכוהול, אנרגיה ולעיתים גם שירותים ציבוריים. בטורקיה, שינויים במחירים המפוקחים יכולים להשפיע במהירות על קצב האינפלציה, בין אם בהקפאה או בעדכון חד.