מיקרון
צילום: אתר החברה

מיקרון בדוח חלש אבל צופה שיפור חד במחצית השנייה של 2023

הירידה בביקוש למחשבים, טלפונים חכמים וסמארטפונים, פגעה בתוצאותיה אך יצרנית השבבים צופה שיפור חד במחצית השנייה של שנת 2023; במקביל מיקרון הודיעה על תוכניות לקצץ ב-10% בכוח אדם
דור עצמון |
נושאים בכתבה מיקרון שבבים

חברת מיקרון טכנולוג'י  MICRON TECHNOLOGY פרסמה אמש את דוחותיה הכספיים לרבעון שהסתיים ב-1 בדצמבר. הרבעון הקשה של יצרנית השבבים משקף ירידה בביקוש ומלאי גבוה בשווקי קצה מרכזיים, כולל מחשבים אישיים, סמארטפונים ושרתים. בעוד שהחולשה במגזרים הללו ידועה, מיקרון סיפקה בכל זאת תחזית מפוכחת לרבעונים הבאים, והפחיתה עלויות בזמן שהיא ממתינה לשיפור בתנאים המאקרו-כלכליים.

"ככל שהרבעון התקדם, סביבת השוק באופן כללי הידרדרה, והיינו צריכים לעבוד קשה כדי לספק את התוצאות שעשינו", אמרה סומיט סאדנה, מנהלת העסקים הראשית של מיקרון. "חוסר האיזון בין ההיצע לביקוש היה די מאתגר". בין שאר הצעדים בתגובה לשוק המוחלש ולמלאי העודף של לקוחות, הודיעה מיקרון על תוכניות לקצץ ב-10% בכוח אדם, וקיצצה גם את התחזית שלה להוצאות ההון.

סאדנה מציינת כי החל משנת 2020 ועד תחילת 2022, שילוב של ביקוש חזק למחשבים אישיים, מכשירי טלפון ושרתים, בשילוב עם מחסור נרחב בחלקים, הובילו לקוחות לאחסן מלאי - אך הדינמיקה הזו עברה כעת, עם שילוב של שוק חלש יותר ודחיפה של לקוחות מיקרון לצמצום הביקוש. התוצאה: עודף היצע משמעותי, וצניחה במכירות. מיקרון רשמה ברבעון הכנסות של 4.09 מיליארד דולר, ירידה של 47% בהשוואה לרבעון המקביל, המשקפת ביקוש רך יותר ברוב שווקי הקצה של החברה, ונפלה לקצה התחתון של טווח התחזיות של החברה של 4.25 מיליארד דולר.מיקרון רשמה הפסד מתואם של 39 מיליון דולר (4 סנט למניה). הקונצנזוס בוול סטריט צפה להכנסות של 4.1 מיליארד דולר והפסד של סנט למניה.

מיקרון אמרה כי לאחר הוצאות הון של 2.47 מיליארד דולר, לחברה תזרים מזומנים שלילי של 1.53 מיליארד דולר. מיקרון רכשה בחזרה מניות של 425 מיליון דולר ברבעון, וסיימה את התקופה עם 1.8 מיליארד דולר במזומן נטו. מנכ"ל מיקרון, סנג'אי מרוטרה, אמר כי החברה צופה ששיפור מלאי הלקוחות יביא להכנסות גבוהות יותר במחצית השנייה הפיסקלית, עם "רווחיות חזקה ברגע שנעבור את השפל הזה". ברבעון השני הפיסקאלי, מיקרון רואה הכנסות של 3.8 מיליארד דולר, עם הפסד מתואם של 62 סנט. צפ הקונצנזוס עומד על 3.8 מיליארד דולר והפסד של 30 סנט.

במצגת לשיחת המשקיעים של החברה, אמר מרוטרה כי החברה "מבצעת קיצוצים משמעותיים" הן בהוצאות ההון והן בהוצאות התפעול, בתגובה לסביבת הביקוש הרכה יותר. אבל הוא גם אמר שמיקרון רואה את ירידת מלאי הלקוחות, ושרובם אמורים להיות ב"רמות בריאות יחסית" עד אמצע שנת 2023. מיקרון אמרה כי היא צופה כעת הוצאות הון כוללות לשנת 2023 של 7-7.5 מיליארד דולר, ירידה מהתחזית הקודמת של 8 מיליארד דולר, ומתחת לרמה של 12 מיליארד דולר בשנת הכספים 2022.

נתון חדש אחד הוא שמיקרון צופה כעת שההוצאה הפיסקלית של 2024 על חומרה תהיה מתחת לרמות הפיסקאליות של 2023. החברה גם אמרה שהיא מאטה את קצב ההתקדמות כדי להתיישר עם "תחזית הביקוש החדשה והצמיחה הנדרשת בהיצע". לא פחות מכך, מיקרון אמרה כי היא נוקטת בצעדים להפחתת עלויות, לרבות השעיית בונוסים, קיצוץ בשכר הבכירים של 5% עד 20%, והפחתה של 10% במספר העובדים. לחברה היו 48,000 עובדים נכון לסוף 2022.

מיקרון אמרה שהחברה צופה שהביקוש למרכזי נתונים ב-2023 יהיה "הרבה מתחת" למגמות היסטוריות עקב הפחתת מלאי אצל לקוחות מפתח, והוסיפה שהביקוש הסופי אמור להתחזק ברגע שהתנאים הכלכליים ישתפרו. סאדנה מוסיפה שהחברה צופה שייקח לחלק מלקוחות מרכז הנתונים לפחות כמה רבעונים כדי להביא את המלאי לרמות נורמליות יותר. מיקרון אמרה גם כי הכנסות הרכב ברבעון האחרון עלו בכ-30%; החברה אמרה כי בעוד שהסביבה המקרו-כלכלית יוצרת אי-ודאות מסוימת, היא צופה "צמיחה איתנה" במגזר בשנת הכספים 2023.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.