הרכבת הקלה בתל אביב
צילום: באדיבות עיריית תל אביב
דו"ח המבקר

מבקר המדינה: כך זינקה עלות הקו האדום בת"א ב-75% - איך לעזאזל?

העלות המקורית הוערכה ב-10.7 מיליארד שקל ובפועל הפרויקט עלה ל-18.7 מיליארד. איפה האחראים על המחדל? הכסף הזה הוא של כל אזרחי ישראל והוא הלך לפח
דור עצמון | (3)

דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום סוקר בין היתר גם את פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן שנאמד בכ-48.1 מיליארד שקל. בפתח דבריו מותח המבקר ביקורת על כך שיותר מ-20 שנה ממועד הקמת חברת נת"ע, לא נחתם הסכם המסגרת בין משרדי התחבורה והאוצר לבינה. זאת, אף שהממשלה הורתה בהחלטותיה מהשנים 2010 ו-2016 לפעול לחתימה על הסכם.

עלות פרויקט הקו האדום לבדו הורך בשנת 2010 בכ-10.7 מיליארד שקל, אך העלות קפצה ב-75% ללא פחות מ-18.71 מיליארד שקל. אז נכון, העלות שצוינה ב-2010 היא רק בגדר הערכה וכמובן שהיה צפוי שתגדל, אך השאלה האם סטייה של 75% היא סבירה? העלות אמנם מתפרסת על פני למעלה מעשור אך צריך לזכור שההערכה הראשונית משמשת כקו מנחה לתקצוב שנגזר מתקציב הממשלה וסטייה כה חריגה עשויה להשפיע על תקצוב שאר המשרדים או לגרום להשתמש ברזרבות שעלולות להגדיל את הגירעון.

המבקר אמנם טוען כי בין היתר הסיבות להתייקרויות הפרויקט הן תקצוב בלתי צפוי מראש בחסר ואי-הכללת עלויות באומדן העלות בעיקר בשלבים המוקדמים של הפרויקט; אי-הצמדה לסלי תשומות; מכלולים שלא נכללו באומדן הפרויקט, מכלולים שלא תומחרו ומכלולים שתומחרו בחסר והביאו להסטות בין הסעיפים התקציביים השונים. אז מי אשם? האוצר שלא ידע להעריך נכון? הקבלנים שלכאורה האכילו את המדינה בהערכות שגויות בכוונה? כנראה שכולם אשמים.

בנוסף עלה כי זמן הקמת קו הרק"ל העילי הסגול במטרופולין תל אביב צפוי להיות ארוך במידה רבה מזמן ההקמה של רוב הקווים שנבדקו עם מאפיינים דומים במדינות אחרות: כ-3.7 חודשים לק"מ בקו הסגול בישראל (סה"כ כ-8 שנים) לעומת כ-2.5 חודשים לק"מ בממוצע במדינות אחרות (כ-48% יותר מהממוצע בקווים במדינות אחרות).

האבסורד שמרחף מעל לפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן הוא שאף שכל אחד מקווי הרק"ל עובר בשטחן של רשויות רבות במטרופולין וקשרי התחבורה ביניהן הדוקים, אין במטרופולין רשות תחבורה מטרופולינית ואף אין בה מִנהלת פרויקט רק"ל שתרכז את כל אשר קשור לפרויקט. הקמתן של רשויות תחבורה מטרופוליניות חשובה לקידום ראייה כוללת בעניין מתן פתרונות תחבורתיים, למתן מענה יעיל לצרכים כוללים ומקומיים, לביצוע תיאומים בין רשויות מקומיות וליצירת שיתופי פעולה לצורך קידום מיזמים הקשורים לתחבורה הציבורית. לשם שינוי השכילה המדינה להבין את חשיבות הקמת רשות שכזו בכל הקשור לפרויקט המטרו שעומד כרגע על הפרק.

עסקים רבים סובלים מעבודות ההקמה של הרכבת הקלה אך מסתבר שישנו אי-שיוויון בין בעלי העסקים בתל אביב לבעלי העסקים בשאר הרשויות. עסקים הסמוכים למקטע התת-קרקעי של הקו האדום בתחום רמת גן ובני ברק אינם נהנים מקרן דומה לזו שהקימה עיריית תל אביב בשיתוף משרד האוצר, ואינם יכולים לקבל סיוע שלו זכאים עסקים בתל אביב, וזאת אף שחלק מתקציב הקרן הוא תקציב מדינה המוקצה על ידי משרד האוצר.

מדינת ישראל השכילה להבין את חשיבות הפתרונות התחבורתיים ובראשם התחבורה הציבורית אך נראה כי טרם השכילה לבצע את הפרויקטים באופן יעיל, הן תכנונית, תקציבית, רגולטורית וחברתית. פרויקט המטרו - לכשיוקם - מוערך בסכום של 150-170 מיליארד שקל - פי 3 מעלות הרכבת הקלה בגוש דן! ההערכות מדברות על פתיחה בשנת 2040 במידה ו"הכל ילך חלק" והעבודות יתחילו מיידית. נותר לקוות שיציבות שלטונית בישראל תביא עימה יציבות בפרויקטים וקידום שלהן על מנת לחלץ את האזרחים מהפקק ומרעש הדחפורים ואולי גם להביא לפיצוי הולם לבעלי העסקים.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יש רא לי 23/11/2022 18:11
    הגב לתגובה זו
    פשוט יקחו את הכסף ולא יהיה פרויקט אז לא תהיה חריגה.
  • 2.
    ביבי ישראל כ"ץ ושאר החברים ישבו שם שנים (ל"ת)
    אפק 23/11/2022 17:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנחנו עם של קומבינות וגנבים שאלה מטומטמת (ל"ת)
    23/11/2022 16:04
    הגב לתגובה זו
הביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולסהביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולס

ניתוח - מעל 200,000 חשמליות נמכרו בישראל. BYD וטסלה מובילות

208,810 מכוניות חשמליות נמכרו בישראל מאז שנת 2011. עד שנת 2019 ההנעה החשמלית היתה קוריוז זניח. שנת 2020 בישרה ש'קורה משהו בשוק', ובשנת 2021 נפרץ הסכר. BYD, טסלה, ג'ילי, MG ויונדאי מובילות במספרים המוחלטים. מרצדס מובילה בפרימיום. 

יואב פולס |

ענף הרכב המקומי התנהל על מי מנוחות לאורך שנים רבות עם מנועי בנזין ודיזל, ואי שם גם היברידיות. בתחילת העשור השני של שנות ה – 2000 הגיחו לשוק המקומי מכוניות מוזרות ללא מנוע בעירה פנימית ונפתח עידן החשמליות בשוק המקומי.

מאז ועד עתה למעלה מ 200,000 כלי רכב חשמליים עלו על כבישי ישראל. המספר אמנם לא מרשים מול כ 4.0 מיליון כלי רכב בישראל, אולם בשנים האחרונות כלי הרכב החשמליים הלכו ותפסו נפח משמעותי מכלל מכירות כלי הרכב החדשים, אירוע שגרם לנו לפנות לידיד המדור מר צבי תמרי ולבקש ממנו נתונים מתוך מאגרי המידע של משרד התחבורה.

את ההיסטוריה המודרנית של כלי הרכב החשמליים בישראל ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות.

תקופה ראשונה

תקופה ראשונה בין השנים 2011-2016 לה ניתן לקרוא 'בטר פלייס וחברים' שלצד דגמי הרנו פלואנס ZE נרשמו בארץ מכוניות חשמליות בודדות והמספרים היו בספרה אחת או שתי ספרות, ולא קרוב ל 100.


שנהכמות
2011        5
2012        45
2013        60
2014        19
2015        0
2016        5



משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "נצעיד את ישראל לעשרת המדינות המובילות בבטיחות בדרכים"

משרד התחבורה השיק את התוכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, עם יעד שאפתני להפחתת מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור

רן קידר |

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בראשות שרת התחבורה מירי רגב, ובהובלת מנכ"ל המשרד, משה בן זקן, פתח את שבוע הבטיחות בדרכים 2025 בכנס חירום לאומי ראשון מסוגו בישראל. גולת הכותרת של הכנס, שאורגן בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), היא התכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, שנועדה לשנות מן היסוד את מגמת הבטיחות בכבישי ישראל. 

על פי משרד התחבורה, ההישג הנדרש הוא צמצום מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור וב-25% כבר בתוך חמש שנים. במשרד התחבורה וברלב"ד משוכנעים כי מדובר ביעד ריאלי, הניתן להשגה באמצעות שילוב בין תשתיות מתקדמות, אכיפה חכמה, חינוך והסברה. מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן, פתח את הכנס ואמר: "היום אנחנו מסמנים שלב חדש של מעבר מדיבור לעשייה. אנחנו כאן לא רק כי לדבר על שינוי אלא כדי להוביל שינוי". בן זקן הדגיש כי מדובר ברגע משמעותי במאבק הלאומי בתאונות הדרכים: "זהו כנס היסטורי שבו לראשונה מתכנסים סביב שולחן אחד כל הגורמים העוסקים בבטיחות בדרכים במטרה אחת משותפת - להציל חיים". 

המנכ"ל הצהיר כי מדינת ישראל מתייחסת לנושא כיעד לאומי מהמעלה הראשונה: "מדינת ישראל רואה בבטיחות בדרכים מטרה לאומית ממדרגה ראשונה", אמר, והוסיף כי "לא מדובר בעוד תחום עבודה אלא במחויבות לחיים עצמם." בכנס השתתפו בכירים ממשרדי הממשלה, משטרת ישראל, הרשויות המקומיות, נציגי האקדמיה, חברות התחבורה הציבורית, גופי טכנולוגיה בתחום התחבורה החכמה וארגוני מתנדבים הפועלים למען בטיחות בדרכים. 

הנחת היסוד של כלל גורמי המקצוע שהשתתפו בכנס הייתה כי טעויות אנוש בכביש הן בלתי נמנעות, אך התוצאה שלהן אינה גזירת גורל, וניתן למנוע אותה באמצעות שילוב של תשתיות בטוחות, אכיפה יעילה, חינוך, הדרכה וטכנולוגיות מתקדמות. המנכ"ל בן זקן סיכם את דבריו באמירה ברורה וחדה: "כל מוות על הכביש הוא מוות מיותר. המשוואה פשוטה: אכיפה פלוס ענישה שווה הרתעה שמצילה חיים". 

בסיום דבריו הציב בן זקן יעד שאפתני במיוחד: "המטרה היא להביא את ישראל להיות בין 10 המדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים" והדגיש כי מדובר ביעד שהוא בהחלט בר השגה. לדברי גורמים במשרד, התכנית החדשה כוללת השקעה חסרת תקדים בתשתיות בטיחות, שדרוג צירי תחבורה אדומים, הגברת האכיפה המשטרתית נגד עבירות מסכנות חיים, קידום תחבורה ציבורית בטוחה ונגישה, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי מוקדם של סיכונים בכבישים.