מניות הנדל"ן המניב נופלות - הנה הסיבה

אלוני חץ במינוס 8%, עזריאלי בירידה של מעל 5% ומליסרון בירידה של 3.4% - העלאת הריבית במשק, כשהמשמעות היא עלייה צפויה בשיעורי ההיוון ולכן ירידה דרמטית בשווי הנכסים = ירידה ביכולת של החברות הללו לייצר תשואה
נתנאל אריאל | (18)

מניות ענקיות הנדל"ן המניב יורדות היום בשיעור חד. עזריאלי עזריאלי קבוצה 0% , אלוני חץ אלוני חץ 0% , מליסרון מליסרון 0% יורדות בין 3.4% ל-8% - אלוני חץ סופגת את הירידה החדה מכולן בשל היותה חשופה גם לשוק הבריטי המקרטע ולשוק האמריקאי (להרחבה על הדוחות של אלוני חץ לחצו כאן). אבל כולן סופגות בגלל שהמשקיעים מפנימים שהגענו לקצה. 

הגענו לקצה היכולת של רואי החשבון לסבול ולספוג את השקרים הקטנים שבדוחות הכספיים (אגב, רואי חשבון - חשוב להבין את הבעייתיות של המקצוע ואת העובדה שהמספרים בדוחות מוטים - רואי חשבון במקרים רבים מפשלים). דוחות חברות הנדל"ן נשענים בעיקר על נכסים ואלו נשענים על הערכות שווי. הערכות השווי בדוחות מתייחסים לשיעורי היוון נמוכים.

שיעורי היוון נמוכים על שום מה? על שום ההנחה שהמצב של המשק הישראלי טוב, על שום חוסר ההתייחסות לשיעורי ההיוון שעומדים וחייבים לעלות בגלל עליית הריבית. ברגע ששיעורי ההיוון יעלו, תירשם ירידה דרמטית בשווי הנכסים. זה אולי נתון חשבונאי בלבד, אבל הוא מחביא נתון כלכלי - את היכולת של החברות האלו לייצר תשואה.

חכו לדוחות השנתיים - שם ייתכן שהשיערוכים כלפי מטה יהיו משמעותיים יותר

רואי החשבון, נזכיר, מבקרים את הדוחות השנתיים וסוקרים את הדוחות הרבעוניים. הסקירה הרבעונית היא מהירה, זריזה, יחסית מלמעלה. האחריות של רואי חשבון בסקירה מראש מוגבלת ובהתאמה ההשקעה שלהם בזמן מוגבלת. בדוחות שנתיים זה סיפור אחר. שם האחריות של רואי החשבון גדולה ובהתאמה ההשקעה גדולה יותר. בדוח השנתי הוא כבר לא "סוקר" הוא מבקר. בודק את כל הסעיפים, עורך מדגם של סבירות, פונה ללקוחות, ספקים, מברר אישורי יתרות, עורך ספירת מלאי ועוד מהלכי ביקורת רבים. האחריות שלו בביקורת גדולה מאוד, אבל גם בסקירה הוא אחראי על המספרים. אז אפשר לצפות שבדוחות השנתיים השיערוכים כלפי מטה יבואו לידי ביטוי בצורה מדויקת יותר.

קצת תיאוריה - ערך הנכס מבטא את התזרימים העתידיים שלו (שכר הדירה מהיום ועד אינסוף). אבל כדי להביא את הכספים האלו להיום-להווה צריך להוון אותם, לתת משקל למחיר הכסף - קוראים לזה שיעור היוון: 100 שקל שתקבלו בעוד שנה, שווים רק לשם המחשה 95 היום. אז שמאי מקרקעין לוקחים את הנכסים, מעריכים את ההכנסות ומהוונים ומקבלים מספר. זה שווי הנכס. 

וכאשר שווי הנכסים יירד זה יתבטא בחשבונאות ובכלכלה, כי הערך של הנכסים הוא הערך של החברה. וזה עוד מבלי להתייחס לסוגיית ההאטה-המיתון - האם הגיוני שתהיה תפוסה מלאה? האם הגיוני ששכר הדירה לא יירד? במקומות החזקים ביותר אולי כן, אולי תהיה ירידה בשיעור נמוך, אבל בשאר המקומות ממש לא בטוח.

החברות ינסו להגיד לכם שהכל צמוד למדד ולכן ערך הנכסים בכלל יעלה. אבל מי אמר? על בסיס מה? שווי הנכס זה מחיר שוק, הוא לא מוצמד למדד. מעבר לכך, נכון שאפשר מראש להצמיד את מחירי השכירויות אבל גם זה עד גבול מסוים. זה לא קל להצמיד מראש את עליית השכירות למדד, והשאלה היא גם כמה - לא קל בכלל להצמיד עלייה של 10% למשל.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הדוחות של עזריאלי - תשואה של 6.7% על הנכסים

הדוחות של עזריאלי מספקים הצצה לתשואה המשוקללת של חברת הענק על הנכסים שלה - 6.73%. זו תשואה לא רעה, אבל בריבית בנק ישראל של 3.25% וריבית פריים של 4.75%, ותשואות באג"ח סולידי לכמה שנים של 5%-6%, זה לא "מטורף". 

מול התשואה הזו יש סיכון - חשש מהאטה, חשש מתפוסה נמוכה יותר, עלויות תחזוקה שעשויות לעלות ככל שהנכסים מתיישנים. כלומר, זו לא תשואה חסרת סיכון. וגם - התשואה הזו לא סופית: יש מסים, יש הוצאות תפעול של החברה עצה. כלומר, עזריאלי לא מייצרת תשואה כזו על הנכסים שלה, זה פחות, בהינתן המימון, המסים והוצאות התפעול זה ככל הנראה יותר קרוב לאזור ה-5%. בתשואה של 5% אין מרווח גדול, במיוחד לא לחברות ממונפות - הן מרוויחות מהפער בין התשואה שהן מייצרות לבין הריבית שהן משלמות.

אז בינתיים מצבן מצוין כי הן גייסו סכומי עתק מהציבור באגרות חוב בריבית נמוכה, אבל כשיצטרכו לגלגל יתגלה שיש בעיה: המרווחים התכווצו.

זו הסיבה לירידה במניות - העלייה בריבית שמהווה חרב פיפיות ופוגעת גם בתשואה על הנכסים ומעלה את הריבית וכך משאירה רווחיות נמוכה יותר בשורה התחתונה.

זה תקף לכל החברות הממונפות, השאלה עד כמה זה יפגע. בינתיים מעריכים בשוק שמדובר בפגיעה קטנה, אחרי הכל, מדובר בענקיות נדל"ן שעל פי היקף החובות שלהן הן עדיין משלמות ריבית נמוכה ולוח התשלומים בעתיד הקרוב לא מעיד על כשלים וחוסר יכולת. 

ועוד נקודה בדוח של עזריאלי - ירידה ב-FFO שמבטא בעצם סוג של תזרים תפעולי שוטף שהחברה מייצרת. הסיבה היא דווקא בדיור ציבורי, נראה שזה עניין נקודתי, אבל גם בעסק העיקרי, יש ירידה בצמיחה ב-FFO:

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    שמואל ברגר 24/11/2022 18:23
    הגב לתגובה זו
    אלה חברות עם הסכמים ארוכי טווח עם תקבולים ידועים מאש. רצפי התשלומים האלה מאבדים מערכם בסביבה של ריבית גבוהה. זהו.
  • נעמי פלד 24/11/2022 18:55
    הגב לתגובה זו
    מדהים. לא קורא את הכתבה. מגיב שהכל "שטויות" ואז אומר בעצמו שהכתבה נכונה. אנשים אולי תקראו את הכתבות?
  • 11.
    ואיזו מניה עלתה ? "ישרס" איתנות פיננסית וצמיחה מתמשכת! (ל"ת)
    מיכאל 23/11/2022 22:29
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    על השיערוכים אחראים השמאים, אבל מה שהכי חשוב זה הFFO. (ל"ת)
    משה 23/11/2022 22:24
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אלי 23/11/2022 17:35
    הגב לתגובה זו
    אגב תקרא את דוח הדירטוריון ששם יש מצגים של מה קורה בשינוי ריבית או שע"ח גזה או אחר. קל להאשים את רואי החשבון
  • 8.
    אא 23/11/2022 14:26
    הגב לתגובה זו
    האם/הכיצד עד היום שיעורי ההיוון היו מקובלים ומוסכמים על כולםםם ??? מדוע/מה קרה בדיוק בדיוק היום שכולללםםם הבינו ששיעור ההיוון צריכים להשתנות / רואי החשבון צריכים לתקן ?
  • רואים שסכום השכר דירה לא באמת צמוד וגם הרגישות לשערוכים (ל"ת)
    איציק 23/11/2022 16:33
    הגב לתגובה זו
  • קל - רק היום בדוחות רואים את הנפילה בשיערוכים (ל"ת)
    אבי צרפתי 23/11/2022 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ציקי 23/11/2022 14:15
    הגב לתגובה זו
    מניית ערך אבל הציבור מעדיף מניות ממונפות כרגיל
  • 6.
    מה זה צריך להיות 23/11/2022 14:08
    הגב לתגובה זו
    או שמחה לאיד או שמחה שאתם בשורט
  • 5.
    FFO קיים לחלק לשווי שוק זו התשואה ריאלי עזריאלי = % 4.3 (ל"ת)
    ארמדיל 23/11/2022 14:04
    הגב לתגובה זו
  • צודק וזה הכי חשוב (ל"ת)
    צדי 23/11/2022 16:33
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    טסלה זמן כניסה כבר לא תרד מ 170 ד.רשמתם (ל"ת)
    אלברט 23/11/2022 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שמעון 23/11/2022 13:12
    הגב לתגובה זו
    עד שהשמש מרזה הרזה כבר מת הם עלו לשחקים ואם קצת ירדו אתם עושים בהלה זה סימן של מימון הכתבות על ידי הנוכלים
  • 2.
    חבל שאתה לא מבדיל בין תשואת היוון הנכסים שהיא ריאל 23/11/2022 13:03
    הגב לתגובה זו
    חבל שאתה לא מבדיל בין תשואת היוון הנכסים שהיא ריאלית, מול ריבית מוניטרית נומינלית מתאם בין ריבית לאינפלציה גבוה לכן כל הטענה המתלהמת שלך היא שטות פופוליסטית .המימון הוא ריאלי
  • מה אתה מבלבל את המוח? הכתב התייחס לזה... (ל"ת)
    נעמה דוד 23/11/2022 15:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הלוחש לדוחות 23/11/2022 12:54
    הגב לתגובה זו
    חבל שאתה כותב כאלה שטויות מבלי לקרוא את הדוחות פנימה , התשואות על הנכסים צמודות מדד והריביות שכתבת שיקליות
  • הכתב התייחס לזה. למה אתם סתם תוקפים אותו? (ל"ת)
    נעמה דוד 23/11/2022 15:51
    הגב לתגובה זו
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 0%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.