אביגדור ליברמן
צילום: יחצ

חוזרים לגירעון בתקציב? באוקטובר היה גירעון של 3.1 מיליארד שקל

אחרי חודשים רבים של עודף תקציבי, אוקטובר במינוס; מתחילת השנה עודף של 30 מיליארד שקל בתקציב

העודף התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על כ-0.5% מהתוצר כ-8 מיליארד שקל. מתחילת השנה העודף עומד על 30 מיליארד שקל, אבל בחודש אוקטובר נרשם גירעון של 3.1 מיליארד שקל.

לקריאה נוספת:

>>>נתוני הכנסות המדינה ממסים לחודש ספטמבר 2022.

הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-363.2 מיליארדי שקל, מתוכם כ-6.4 מיליארדי שקל הוצאות לתוכנית הסיוע הכלכלי להתמודדות עם משבר הקורונה. בנטרול הוצאות תוכנית הסיוע הכלכלי, ההוצאות מסתכמות 356.9 מיליארדי שקל ומשקפות שיעור גידול של 6.2%. היקף ההוצאה משקף מגמת גידול מתמשכת בחודשים האחרונים. הכנסות המדינה הסתכמו מתחילת השנה בכ-393.3 מיליארד שקל, ביחס ל-336.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד (גידול של 16.9%). בחודש אוקטובר לבדו הוצאות הממשלה עמדו על 41.5 מיליארד שקל.

תוכנית הסיוע הכלכלי הרב-שנתית להתמודדות עם משבר הקורונה לשנים 2020-2022 עומדת על כ-194.1 מיליארד שקל. נכון למועד הדו"ח, הביצוע המצטבר במזומן והתחייבויות עומד על כ-178.7 מיליארד שקל (כ-92% ביצוע). היקף הסיוע הכולל במזומן בלבד בחודש זה עמד על כ-2 מיליארד שקל (וכ-2 מיליארד שקל סיוע מתקציב המדינה).

סך הכנסות הממשלה בחודש אוקטובר הסתכמו בכ-38.3 מיליארד שקל. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכמו בכ-393.3 מיליארד שקל (מתוכן הכנסות אחרות של כ-26.4 מיליארד שקל) לעומת כ-336.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הגידול בסך ההכנסות עומד על כ-16.9%, מזה, שיעור הגידול בהכנסות ממסים עומד על כ-17.1%.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עושה שכל 09/11/2022 07:26
    הגב לתגובה זו
    כל כך חסר אחריות לשיפור החיים במדינה!
  • 2.
    בכלכלסיט בכותרת לא שמעו על גירעון (ל"ת)
    דמוסטנס 08/11/2022 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חנק את העם עם מיסים יש גרעון (ל"ת)
    לזרוק את ליברמן 08/11/2022 13:32
    הגב לתגובה זו
  • איזה מיסים? (ל"ת)
    אני 08/11/2022 16:07
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.