מרגישים שהעומס בכבישים רק גדל? הלמ"ס מדווח שאתם צודקים - מה הפתרון?
ישראל צועדת בצעדי ענק לקסטרופה תחבורתית. מומחי תחבורה אומרים שאנחנו עשויים לעמוד עוד שעות ארוכות בפקקים בכל יום. גם כך אנחנו עומדים בפקקים אבל זה רק הולך להיות גרוע יותר. כולם מדברים על הפקקים שהולכים ומתארכים אבל הבעיה היא שכולנו תורמים לכך - לכל אחד מאיתנו הרבה יותר נוח לנסוע ברכב הפרטי, בלי להתחשב באחרים שמשתמשים בכביש - אבל המחיר הוא גבוה מאוד: אנחנו עומדים הרבה יותר בפקקים. ככה זה כשבכל רכב יש נוסע אחד בדרך כלל (ממוצע של 1.2 בני אדם לרכב בישראל)
הפתרון היחיד שבאמת יכול לפתור כאן את בעיות התחבורה בישראל הוא אגרות גודש - כלומר לשלם על הזכות להשתמש במשאב הציבורי שנקרא כבישים. רק זה יוריד עומסים מהכבישים. רק שיפור של התחבורה הציבורית זה נחמד, אבל זה לא יפתור את הבעיה. כולם אומרים כבר שנים שצריך עוד ועוד תחבורה ציבורית - אבל עובדה שמשקיעים יותר וזה לא פותר את הבעיה. בכל מקרה, אל תדאגו, מאחר שהפקקים ייעלמו זה ישפר פלאים את התחבורה הציבורית ויהפוך אותה לחלופה מצוינת, גם לתושבי פריפריה שיוכלו להגיע הרבה יותר בקלות למרכזי הערים).
אבל האמת היא שפשוט אין ברירה אחרת: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2021 היקף הנסיעה בכבישים גדל ב-16% לעומת שנת הקורונה וב-1.3% לעומת השיא של 2019. מספר המכוניות בכבישים הוכפלו ב-20 שנה, והנסועה הכוללת גדלה ב-75%. במספרים מדובר על היקף נסיעה כולל של 64 מיליארד ק"מ בשנה שעברה לעומת 55 מיליארד בשנת 2020 ו-63.2 מיליארד ב-2019.
מנגד, שטח הכבישים גדל 'רק' ב-58% בתקופה הזו ואילו אורך הכבישים ב-24%. אבל צריך לומר: זה לא משנה בכמה יגדילו את הכבישים. בסופו של דבר עוד ועוד כבישים לא יכולים להיות פתרון. בסוף יש עיר ושם יש כבישים צרים יותר ורמזורים. הבעיה היא שלא משכנה כמה כבישים ראשיים יסללו - צוואר הבקבוק יהיה בערים ולכן הפתרון חייב להיות כאמור, פחות מכוניות בכבישים.
- אגרת גודש בדרך - מירי רגב מסכימה, אלה התנאים
- תשלום בכניסה לגוש דן - מתי תחויבו באגרת גודש וכמה זה יעלה לכם? כל השאלות והתשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ליסינג נוסע 80% יותר מרכב פרטי - כי זה 'רכב חברה'
כלי רכב פרטיים נוסעים הרבה פחות מאשר רכבי ליסינג. אפשר לומר שאחת הסיבות היא כי רכב ליסינג משמש יותר לנסיעות עבודה רחוקות יותר מהבית, אבל מעבר לכך הסיבה שפחות אוהבים לדבר עליה היא שכאשר זה 'רכב חברה' אנשים פשוט מרשים לעצמם לנסוע יותר, כי למי אכפת זה רכב של הבוס, וכאשר מדובר בשירות הציבורי אז זה כסף ציבורי - וכשזה 'הכסף של כולם' אז זה הכסף של אף אחד - לאף אחד לא מספיק אכפת והתוצאה היא הרבה יותר נסיעה.
כך, ממוצע הנסיעה ברכב פרטי עומד על 15.3 אלף ק"מ בשנה. לשם השוואה, רכב ליסינג נוסע 27.7 אלף ק"מ בשנה, כלומר 81% יותר מאשר רכב פרטי.
מבחינת היקפי הנסיעה - היקף הנסיעה ברכב פרטי בשנת 2021 עלה ב-12% לעומת שנת הקורונה אך עדיין לא חזר ל-16.2 אלף ק"מ בשנת 2019. ואילו היקף הנסיעה של רכבי ליסינג זינק ב-33.7%.
- רשות המסים: 80% מנהגי המונית אינם מפעילים מונה
- מנכ"ל משרד התחבורה: "נצעיד את ישראל לעשרת המדינות המובילות בבטיחות בדרכים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- דיפאל S05 -קרוסאובר חשמלי במחיר שובר שוויון
עוד על פי הנתונים: כלי רכב חדשים נוסעים יותר. ככל שכלי הרכב חדש יותר, כך הנסועה השנתית הממוצעת שלו גבוהה יותר. מנגד רכבים ישנים נוסעים פחות - הנסועה השנתית הממוצעת של כלי רכב הולכת ופוחתת ככל ששנת העלייה לכביש מוקדמת יותר.
- 1.מציאותי 31/10/2022 13:37הגב לתגובה זושיתחילו לעבוד ולא רק לגבות מיסים שזה כל קוף יכול לעשות. נמאס.. אולי סוף סוף תחבורה ציבורית נורמאלית למשל
רשות המסים: 80% מנהגי המונית אינם מפעילים מונה
במבצע שערכה יחידת ניהול ספרים ברשות המסים, במסגרתו התבצעו כ-100 ביקורות סמויות במוניות ברחבי הארץ ובזמנים שונים, ונבדקו רמת הציות להוראות ניהול ספרים, רישום הכנסות וחובת השימוש ב-"מונה חכם", נמצא כי כ-80% מנהגי המוניות לא הפעילו מונה ולא רשמו את ההכנסה
מהנסיעה בספרי העסק, בניגוד לחוק
יחידת ניהול ספרים ברשות המסים ערכה בתקופה האחרונה מבצע מקיף בקרב נהגי מוניות, לבדיקת רמת הציות להוראות ניהול ספרים, רישום הכנסות וחובת השימוש ב"מונה חכם". המבצע כלל כ-100 ביקורות סמויות במוניות בכל רחבי הארץ בזמנים משתנים. מתוצאות המבצע עולה כי כ-80% מנהגי המוניות לא הפעילו מונה ולא רשמו את ההכנסה מהנסיעה בספרי העסק, בניגוד לחוק. ברגע שלא רושמים את ההכנסה אז מעלימים את ההכנסה ומעלימים מס. ברגע שמעלימים מס, מקטינים את הקופה הציבורית, "גונבים" מהקופה הציבורית.
כאשר "גונבים" את הקופה הציבורית, גורמים לכך שאחרים משלמים יותר. אם כולם היו משלמים כמו שצריך, המס הכולל היה נמוך יותר. ומכאן שאנחנו מקבלים בהכללה - שנהגי המוניות "גונבים" את הקופה הציבורית. הם מתלוננים ללא הירף על כך שהתמורה שלהם נמוכה, דורשים ומקבלים העלאות, ובסוף עוד לא מדווחים ולא משלמים מס. הכי נכון היה להגביר את התחרות דרך אובר, אבל מה שקיים בעולם כבר שנים, לא מגיע לכאן כי הלובי של נהגי המוניות חזק.
רוב נהגי המוניות הם עברייני מס
במסגרת הרפורמה המשותפת לרשות המסים ומשרד התחבורה, שמכונה 'נסיעה טובה', כלל נהגי
המוניות מחויבים להשתמש "במונה חכם", מערכת ממוחשבת הרושמת ושומרת את הנתונים של כל נסיעה, לרבות שעת התחלת הנסיעה ושעת סיומה, מרחק הנסיעה והסכום שנרשם בחשבונית. בכל נסיעה, גם אם תעריף הנסיעה הוסכם מראש, חובה להפעיל את המונה. מטרת הרפורמה הינה להגביר את השקיפות
בענף, לצמצם הון שחור ולהבטיח תשלום מס אמת.
במסגרת מאמצי האכיפה, ערכה רשות המסים מבצע ניהול ספרים משולב ארצי בשיתוף מחלקת ביקורת ממוחשבת, מחלקת ניהול ספרים והמחלקה הכלכלית, שכלל ביקורות סמויות במוניות בכל רחבי הארץ, מצפונה ועד דרומה. מנתוני המבצע
עולה, כאמור, כי בכ-80% מהביקורות שנערכו לא הופעל המונה החכם.
- קנס של 20 אלף שקל לנהג מונית ש"עבד" על תיירים - האם זה ירתיע את נהגי המוניות?
- מחירי המוניות יתייקרו ב-3% - למה Uber לא פועלת בארץ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מלבד אי הפעלת מונה, התגלו במהלך המבצע מספר מקרים חריגים. באחד מהמקרים זוהו שתי מוניות בעלות אותו מספר זכות ציבורית. בארבעה מקרים נוספים זוהה מונה חכם במונית שאינו מוכר בחברות המונים
המספקות אותם לנהגי המוניות. עוד התגלה כי מספר הרישוי של אחת המוניות אינו מספר רישוי של מונית ורשום במרשמי משרד התחבורה כמספר של רכב המיועד לגריטה.
משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמנכ"ל משרד התחבורה: "נצעיד את ישראל לעשרת המדינות המובילות בבטיחות בדרכים"
משרד התחבורה השיק את התוכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, עם יעד שאפתני להפחתת מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בראשות שרת התחבורה מירי רגב, ובהובלת מנכ"ל המשרד, משה בן זקן, פתח את שבוע הבטיחות בדרכים 2025 בכנס חירום לאומי ראשון מסוגו בישראל. גולת הכותרת של הכנס, שאורגן בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), היא התכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, שנועדה לשנות מן היסוד את מגמת הבטיחות בכבישי ישראל.
על פי משרד התחבורה, ההישג הנדרש הוא צמצום מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור וב-25% כבר בתוך חמש שנים. במשרד התחבורה וברלב"ד משוכנעים כי מדובר ביעד ריאלי, הניתן להשגה באמצעות שילוב בין תשתיות מתקדמות, אכיפה חכמה, חינוך והסברה. מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן, פתח את הכנס ואמר: "היום אנחנו מסמנים שלב חדש של מעבר מדיבור לעשייה. אנחנו כאן לא רק כי לדבר על שינוי אלא כדי להוביל שינוי". בן זקן הדגיש כי מדובר ברגע משמעותי במאבק הלאומי בתאונות הדרכים: "זהו כנס היסטורי שבו לראשונה מתכנסים סביב שולחן אחד כל הגורמים העוסקים בבטיחות בדרכים במטרה אחת משותפת - להציל חיים".
המנכ"ל הצהיר כי מדינת ישראל מתייחסת לנושא כיעד לאומי מהמעלה הראשונה: "מדינת ישראל רואה בבטיחות בדרכים מטרה לאומית ממדרגה ראשונה", אמר, והוסיף כי "לא מדובר בעוד תחום עבודה אלא במחויבות לחיים עצמם." בכנס השתתפו בכירים ממשרדי הממשלה, משטרת ישראל, הרשויות המקומיות, נציגי האקדמיה, חברות התחבורה הציבורית, גופי טכנולוגיה בתחום התחבורה החכמה וארגוני מתנדבים הפועלים למען בטיחות בדרכים.
הנחת היסוד של כלל גורמי המקצוע שהשתתפו בכנס הייתה כי טעויות אנוש בכביש הן בלתי נמנעות, אך התוצאה שלהן אינה גזירת גורל, וניתן למנוע אותה באמצעות שילוב של תשתיות בטוחות, אכיפה יעילה, חינוך, הדרכה וטכנולוגיות מתקדמות. המנכ"ל בן זקן סיכם את דבריו באמירה ברורה וחדה: "כל מוות על הכביש הוא מוות מיותר. המשוואה פשוטה: אכיפה פלוס ענישה שווה הרתעה שמצילה חיים".
בסיום דבריו הציב בן זקן יעד שאפתני במיוחד: "המטרה היא להביא את ישראל להיות בין 10 המדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים" והדגיש כי מדובר ביעד שהוא בהחלט בר השגה. לדברי גורמים במשרד, התכנית החדשה כוללת השקעה חסרת תקדים בתשתיות בטיחות, שדרוג צירי תחבורה אדומים, הגברת האכיפה המשטרתית נגד עבירות מסכנות חיים, קידום תחבורה ציבורית בטוחה ונגישה, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי מוקדם של סיכונים בכבישים.
