גרום פאואל יור הפדרל ריזרב
צילום: צילום מסך, אתר הפד'

פאואל אמר שלא יעלה את הריבית ב-0.75%, אבל אולי לא תהיה לו ברירה

ככל הנראה לפני שנה פאואל לא היה מאמין שיעלה את הריבית ב-0.5%, לכן, אחד החששות הגדולים של המשקיעים הוא שהמשך לחצי האינפלציה המסתמנים יחייבו אותו להיות יותר אגרסיבי ממה שהוא רוצה
גיא טל | (10)

אחר מרגעי המניה בתקופת המניה דפרסיה שעובר על השוק היה הודעתו של נשיא הפדרל רזרב ג'רום פאוול כי העלאת ריבית של 0.75% לא נמצאת על הפרק. השוק הגיב באותו יום בעליות חדות, רק כדי להתרסק בשלושת ימי המסחר הבאים ב-10%, כשהמשקיעים הפנימו שהולכות להיות כמה העלאות ריבית של 0.5%, ושבעצם שום דבר טוב לא התחדש וכל העננים השחורים עדיין נמצאים בשמי שווקי המניות. 

כמה העלאות ריבית של 0.5% ואחרות של 0.25% בהמשך הדרך מפחידות מספיק, אך ייתכן גם שהשוק מבין שההבטחה הזו של פאוול עלולה להתגלות כצ'ק ללא כיסוי כיון שהיא תלויה גם בגורמים שלא תמיד נמצאים בשליטתו של האיש, שרק לפני כמה חודשים הגדיר את האינפלציה כ"זמנית". 

איזה גורמים יקח הפד בחשבון בהחלטות הקרובות וממה הוא יתעלם? 

בעבר היה נראה שהפד נבהל מירידות בשווקים וממהר להגיב בדרך כלשהי של הרחבה מוניטרית כל פעם שהשווקים איימו להיכנס לשוק דובי. אך כעת נראה שהפד הפך להיות אדיש לחלוטין לירידות ולא מראה שום כוונה להתערב לטובת השוק. האינפלציה ושוק העבודה. אלו שני המושגים שחוזרים על עצמם במסיבות העיתונאים של יו"ר הפד לאחר הכרזות החלטות הריבית של וועדת הנגידים, ונראה שהשוק לא נמצא כלל לנגד עיניו. 

אז הירידות, ככל הנראה, לא יהיו גורם לכאן או לכאן בהחלטות הפד בישיבות הקרובות. התעסוקה והכלכלה הריאלית הן כן גורמים בעלי חשיבות, אך נראה שהן מחזיקות מעמד יפות ואפילו מפגינות עוצמה מסוימת. הגורם היחידי שנראה כרגע על השולחן בנוגע להחלטות הבאות היא האינפלציה. לאחרונה מתרבות ההערכות על כך שהאינפלציה עברה את השיא ומכאן תתחיל לרדת. התהליך הזה צריך להיות מלווה בהעלאות הריבית של הפד והציפיה לפעולה כזו שיתמכו במגמה, ולמעשה כבר אמורות לפעול על האינפלציה. אך מה אם קצב הירידה לא מספיק מהיר? מה אם ניכנס ל"ספירלת שכר" (דרישה להעלאת שכר בעקבות עליית המחירים, שבתורה גורמת לעליית מחירים ושוב דרישות העלאת שכר וחוזר חלילה) או ברבור שחור אחר? בעולם של מלחמה באירופה וסגר בסין, כבר אין תרחיש בלתי אפשרי. 

קריאת נתון האינפלציה האחרון הראה עליה שנתית של 8.3%. נמוך יותר בשתי עשיריות אחוז מהחודש הקודם. האם זו תחילת מגמת ירידת האינפלציה לה כולם מחכים? לא כל כך מהר. ראשית, הוא היה מעל הציפיות ל-8.1%, וגרוע מכך, מדד הליבה הפתיע לרעה. השינויים עדיין מינוריים מדי כדי לקבוע מגמה על סמך הנתון הזה. 

כלכלני בנק אוף אמריקה הצביעו על כך שגורם מרכזי בעלית מדד הליבה היה זינוק חודשי של 18% במחירי הטיסות שברובו לא משקף לחץ אינפלציוני קבוע. ייתכן אם כן שכבר בחודש הקרוב נראה הקלה. מצד שני אולי יהיה "מחירי הטיסות" אחר, איזה ברבור שחור אחר שיקפיץ את האינפלציה בחודש שאחריו, אולי השכר, אולי מחירי הרכב וכדו', ובחודש שלאחר מכן יצוץ גורם אחר וכו' האווירה הכללית היא של העלאת מחירים, ולכן כל פעם יכולה להיות הפתעה בסקטור אחר. מלבד הפתעות לא רצויות כאלה, נשארים עימנו גם הגורמים האחרים הכלליים יותר שגורמים לאינפלציה, ונראה שהם לא הולכים לשום מקום בזמן הקרוב: הסגרים בסין, שיבושי שרשראות האספקה, המלחמה באוקראינה, המחסור בעובדים ולחצי העלאות השכר. כל אלו לא נעלמו וימשיכו להשפיע על המחירים, ויתכן שאת רוב ההשפעה שלהם עדיין לא ראינו. 

לכן, פאוול אמנם רוצה להסתפק בשתי העלאות ריבית של חצי אחוז בשתי הישיבות הקרובות, אך לא תמיד מקבלים מה שרוצים. פאוול לפחות גילה קצת גמישות מחשבתית ויכולת לשנות מדיניות, קצת באיחור אמנם, אולי מחוסר ברירה, אבל הוא הבין בסוף שהאינפלציה לא זמנית ומחייבת נקיטת צעדים, ואפילו צעדים קשים. במידה והאינפלציה תמשיך להיות מעל 7.5% או אפילו 8%, יתכן שהוא יצטרך שוב לשנות גישה ולהיות אפילו אגריסיבי יותר ממה שהיה עד כה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    לילי 16/05/2022 08:59
    הגב לתגובה זו
    יש מצב שנראה ריבית ריאלית כלומר ריבית מעל האינפלציה . כמובן שהממשלה יכולה לקצץ בתקציב . כמובן שאפשר גם להגדיל את ההיצע ע"י עידוד היצור . כלומר הפניית תקציבים מצריכה לצמיחה . בשיטה זו ידרשו כמה שנים עד שההיצע ידביק את הביקוש .
  • 8.
    לרון 16/05/2022 08:35
    הגב לתגובה זו
    לריבית זה פשוט יחסית,הבעיה האמיתית היא הסטגפלציה שיתכן ואנחנו כבר בתוכה
  • 7.
    נגררת אחרי ארה"ב רק בירידות (ל"ת)
    תל אביב 16/05/2022 07:22
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    השוראיזים ניכנע נעלמו בקרוב (ל"ת)
    מוטי 16/05/2022 03:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אז אמר 16/05/2022 02:18
    הגב לתגובה זו
    האיש משקר ללא הרף, האינפלציה עולה ותעלה עוד ולא תהיה לשקרן ברירה אלא להעלות את הריבית לפחות לרמה של 3-4% וקרוב לוודאי שיותר !!!
  • 4.
    השווקים סיימו דרכם (ל"ת)
    שגית 16/05/2022 01:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יש חוזים ירוקים (ל"ת)
    יוסי 16/05/2022 01:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הכלכלנים הרוסים של פוטין יותר חכמים מכווווולם,כל העולם מטיל סנקציות ומעקל יאכטות בכמה מיליארדים והוא כנגד ממשיך במלחמה ורק מדבר ומפיל את העולם ה"מערבי" בטריליארדים. (ל"ת)
    יוסף 15/05/2022 19:58
    הגב לתגובה זו
  • לרון 16/05/2022 08:38
    הגב לתגובה זו
    לי זה נראה יותר כ "כריתת הענף עליו אתה ,כלומר "הכלכלנים לדבריך" יושב/ים"
  • 1.
    ממליץ לך בחום להרגע! (ל"ת)
    משקיע. 15/05/2022 19:41
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד

לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות

אדיר בן עמי |

מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.


כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות

מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.


מקסוול גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.


התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.


בבנק אוף אמריקה מזהירים

אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".