מדד ת"א 125 מציע חשיפה רוחבית למשק הישראלי. המדד מורכב ממניות מדד ת"א 35 – המניות הגדולות ביותר בבורסה בתל אביב, בתוספת מניות מדד ת"א 90, המורכב מ-90 המניות הבאות אחריהן (בתוספת תנאים נוספים כמו מינימום אחזקות ציבור). המדד נמצא במומנטום חיובי כבר זמן מה. מתחילת השנה עלה המדד ב-3.08% (בניגוד למדדים בעולם). ב-12 החודשים האחרונים מראה המדד תשואה חיובית של 24.9%. בשלוש השנים האחרונות 43.95% ובחמש השנים האחרונות 70.31%. 

מטבע הדברים כל חברת קרנות כמעט מחזיקה קרן נאמנות המתמחה במדד ומנסה "להביס" אותו לאורך זמן, ומסתבר שלפחות בטווח הזמן הבינוני-ארוך הן מצליחות בכך לא רע, דווקא בטווח הזמן הקצר פחות קרנות הצליחו במשימה. 

מתוך 24 קרנות נאמנות המתמקדות בת"א 125, (חלקן מוגדרות כ - Large & mid cap, כלומר מניות גדולות ובינוניות) 13 בלבד היכו את המדד מתחילת השנה. בטווח של שנה מתוך 23 קרנות שהיו פעילות 14 קרנות הביסו את המדד. בטווח זמן של שלוש שנים יורד מספר הקרנות שהיו פעילות במשך כל התקופה ל-20 וכולן הצליחו להציג תשואות טובות יותר מהמדד. כשמסתכלים על טווח של 5 שנים ישנן רק 18 קרנות שהיו פעילות במשך כל התקופה, מתוכן כמות משמעותית של 13 קרנות הביסו את המדד. התוצאות האלו מפתיעות למדי שכן בדרך כלל דווקא לאורך זמן מתקשים מנהלי ההשקעות האקטיביים להתעלות על המדדים הפאסיביים. 

בטבלה הבאה נציג את חמשת הקרנות הגדולות בתחום, ונוסיף אליהן את המנצחות בטווח הזמן של 5 שנים ושנה, אף על פי שהן אינן הגדולות ביותר, בטווח הזמן של שלוש שנים הקרן שהשיגה את התשואה הגבוהה ביותר גם כך נמצאת בטבלה כי היא השניה בגודלה. 

• החזקות קרנות גידור במניות בבורסה יוכרו כהחזקות ציבור
• חברות משפיעות על שווין כדי להיכנס למדדים; האם זה לגיטימי?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

• רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
• בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים

נעיר כמה הערות שעולות מתוך עיון בטבלה. הראשונה היא שקשה לראות עקביות לאורך זמן. אף קרן איננה מצליחה להוביל בכל אחד מחתכי הזמן. קשה מאד גם לנחש מי מבין הקרנות תצלחנה לאורך זמן, כשהצלחה בשנה האחרונה איננה ערובה לכך שהקרן תצליח בשנה הבאה. ההובלה מתחלפת בין טווחי הזמן השונים, כשאין גם קורלציה בולטת לבתי ההשקעות המובילים בערוצי השקעות אחרים. 

כמו כן ניתן לראות ששתי קרנות של פסגות מופיעות בטבלה. הראשונה נכנסה בגלל היקף נכסים מנוהל גבוה, למרות שמבחינת ביצועים היא לא בולטת לטובה. היא כן בולטת מבחינת דמי ניהול - הגבוהים מבין כל הקרנות בקטגוריה. השניה עם היקף נכסים צנוע יותר, דמי הניהול הנמוכים ביותר בקטגוריה, והתשואה הטובה ביותר בטווח זמן של 5 שנים. לא ברור למה פסגות צריכה שתי קרנות בקטגוריה ולמה השונות הגדולה ביניהן הן במדיניות והן בהצלחה. 

בולטת גם העובדה שאין קשר בין גובה דמי הניהול לבין הצלחה בניהול, כפי שכבר הערנו בבדיקה שעשינו לקרנות המניתיות. ייתכן שדווקא דמי ניהול נמוכים יחסית מקלים על מנהלי הקרן להציג תשואות יפות מבלי המשקולת שתלויה על צווארם, כשהם מתחילות את המרוץ לתשואה במינוס 2% - עד אחוז שלם יותר מהמתחרות. הקרן המוצלחת ביותר לחמש שנים היא, כאמור, זו שגבתה הכי פחות דמי ניהול מכל הקרנות בקטגוריה. גם המנצחת בטווח זמן של שלוש שנים, ילין לפידות, גובה דמי ניהול נמוכים יחסית למתחרות - 1.5%. המנצחת בטווח הזמן של שנה מסתפקת ב-1.25%. אנו חוזרים על עמדתנו שדמי ניהול של מעל 1.5% נראים כמוגזמים והתשואות של מנהלי הקרן על פי רוב לא יצדיקו דמי ניהול כאלה לעומת המתחרים.