לדימיר פוטין דימטרי מדבדב
צילום: Getty images Israel

איך ישפיעו הסנקציות המתקרבות על כלכלת רוסיה, ומה יפסיד המערב?

רוסיה כבר החלה למעשה לפלוש לאוקראינה, המערב החל להטיל סנקציות, ובמלחמה, כמו במלחמה, שני הצדדים נפגעים; מה יפסיד המערב מהצעדים המתוכננים, והאם כלכלת רוסיה תצליח לעמוד בסנקציות החריפות אי פעם?
גיא טל | (2)

רוסיה החלה למעשה את הפלישה לאוקראינה, כשפוטין שולח את גדודי הצבא אל תוך מזרח אוקראינה אל המחוזות המורדים הפרו-רוסים בכדי "לשמור על השלום". הצעד הזה נענה מיד בתגובה מערבית כלכלית, כאשר הנשיא ביידן מכריז שזוהי למעשה תחילת הפלישה, ולכן הוא מטיל סנקציות כנגד הבנקים בתור צעד ראשון, כשאחרים יבואו בעקבותיו. סגן היועץ לביטחון לאומי בארצות הברית, דאליפ סינג אמר כי הסנקציות שיוטלו על רוסיה מכוונות לפגוע במוסדות הפיננסים הגדולים ובמפעלים המדינתיים וכן שיוטלו הגבלות ייצוא. לדבריו, אלו הסנקציות החריפות ביותר שהוטלו על רוסיה עד כה, והן, קרוב לוודאי, ייפגעו באופן חמור במטבע הרוסי, באינפלציה הגואה, בעלויות האשראי ובכושר הייצור. גם באירופה מכריזים על סנקציות, ובצעד אמיץ יש לומר גרמניה אף השהתה את אישור הפעלת צינור הגז נורד סטרים 2, בצעד שאף הוא אמור להכאיב כלכלית לרוסיה (אם כי גם למשק האנרגיה של גרמניה עצמה). הרטוריקה של מנהיגי המערב מחריפה והם מבטיחים סנקציות נוספות, קשות יותר. 

רוסיה כבר עמדה בהצלחה בפני סנקציות כאלה לאחר הפלישה לאי קרים שבשליטת אוקראינה בשנת 2014, ולכן אין לזלזל ביכולתה לעמוד בפני סנקציות חריפות של המערב. אותן סנקציות שהוטלו ב-2014 עדיין בעינן, ולפי הערכות מסוימות פגעו בתוצר הרוסי ברמה של 2.5% עד 3% בשנה, אך רוסיה ממשיכה לתפקד ולעמוד על רגליה, ואף להמשיך להתגרות במערב - אך הבורסה שלה כבר נפלה ב-30%

רוסיה נכנסת לתקופת הסנקציות החדשה במאזן איתן יחסית. המדינה נהנית מרזרבה של 600 מיליארד דולר. הנפט והגז, מקור ההכנסה העיקרי של המדינה, נסחרים ברמה גבוהה מאד ותומכים אף הם בכלכלת המדינה. בנוסף, רוסיה שחזתה ככלל הנראה אפשרות להידרדרות נוספת מול המערב כבר לפני שנים, צמצמה ככל יכולתה את החשיפה לדולר מ-22% מכלל היתרות לפני פרוץ המשבר הקודם בשנת 2014, ל-16.4% בשנת 2021, לפני פרוץ המשבר הנוכחי. 

תחום האנרגיה הוא הרגיש ביותר. לא ברור האם המערב ימהר להטיל סנקציות בתחום הזה (מלבד הקפאת צינור הגז), לאור התלות הגבוהה של אירופה באנרגיה הרוסית, וכן הזעזוע שעלול להיווצר בשווקי האנרגיה שסובלים גם כך מרגישות יתר לאחרונה. לפי הערכות ג'יי פי מורגן, סנקציות שיקצצו את קניית הנפט מרוסיה בחצי יובילו לעלית מחירים של חבית נפט לאזור ה-150 דולר, מחיר שיזעזע את כלכלת העולם, וגבוה יותר משיא כל הזמנים שנרשם בשנת 2008. ניכר, לפחות עד כה, שהמערב לא נוגע ישירות בתחום האנרגיה בסנקציות שהוא מטיל.

סנקציה נוספת, חמורה מאד, שככל הנראה לא תיושם היא הוצאת רוסיה ממערכת ה-SWIFT שמאפשרת העברות כספים בינלאומיות. הכלי הזה כונה בעבר על ידי ראש הממשלה הרוסי "נשק גרעיני" שכן הוא מנתק את רוסיה וכל אזרחיה ממערכת הפיננסית העולמית, אך הוא ככל הנראה לא ייושם.

הקפאת פעילות צינור הגז נחשבת לאחת הסנקציות המרכזיות. למרות שהצינור עדיין לא התחיל לפעול עד כה, הסנקציה כן פוגעת ברוסיה שמחכה כבר זמן רב להפעלתו, וציפתה לתזרים שמן שהוא יספק להכנסותיה. הצינור היה אמור להכפיל את כמות הגז הנמכרת מרוסיה לגרמניה, ופוטין מנסה ללחוץ כבר זמן מה לאישורו. יש הסוברים שרוסיה לא הסכימה להגדיל את הזרמת הגז לאירופה בחורף האחרון, כאמצעי לחץ פוליטי לאשר את צינור הגז הזה, כך שהוא בהחלט חשוב לפוטין ולכלכלה הרוסית. רוסיה מכחישה את הטענות. 

למרות העוצמה הפיננסית הרוסית, ולמרות שהסנקציה החמורה ביותר ככל הנראה לא תינקט, צעדי המערב בהחלט יפגעו בבטן הרכה של רוסיה וישפיעו קשות על כלכלתה, אם כי לא יחסלו אותה. חסימת הגישה לבנקים לא תאפשר השקעות זרות במדינה ולא השקעות רוסיות במדינות אחרות, ויגרמו קרוב לוודאי לעצירה מוחלטת של הצמיחה הרוסית ואולי אף למיתון והתכווצות, בכלכלה שגם ככה סובלת מצמיחה נמוכה. עצירת ייצוא, אפילו אם לא של אנרגיה, תפגע אף היא בכלכלה הרוסית, שמבחינת עוצמתה אינה מתקרבת לזו של ענקיות המערב. 

קיראו עוד ב"גלובל"

אך גם הצד השני יפגע ללא ספק. אירופה, כאמור, תלויה מאד באנרגיה הרוסית, כפי שהוכח מעל לכל ספק בחורף 2021. רוסיה לא הזרימה אז את כמות הגז שביקשו באירופה, והמחירים זינקו לשיאי כל הזמנים, וגרמו לסבל רב לאזרחים שלא יכלו לעיתים לחמם את בתיהם בקור של החורף האירופי. בנוסף לחברות מערביות רבות השקעות כבדות ברוסיה, בעיקר בתחום הגז והנפט, כשלחברות כמו שברון CHEVRON CORP , אקסון מוביל EXXON MOBIL או BP הבריטית השקעות במיליארדים ברוסיה. גם שוק הסחורות תלוי מאד ברוסיה ובאוקראינה, שהן יצואניות חיטה גדולות, וכן מתכות כמו פלדיום, ניקל ואלומיניום. 

זו, כאמור, ככל הנראה הסיבה שבינתיים לא הוכרזו סנקציות בתחום הזה, למעט הקפאת צינור הגז, שגם כך עדיין לא התחיל לעבוד, אך גם אם המערב לא מטיל סנקציות ספציפיות על תחום הסחורות והאנרגיה אין זה אומר שהן לא יפגעו. הקושי לתפעל מערכת פיננסית תחת סנקציות, חסימת השקעות עתידיות וסנקציות אישיות על אנשים מהסקטור יפגעו ביכולת לסחור מול רוסיה, ויגרמו, כמעט בוודאות, לעליות מחירים שיפגעו בכולם, ולפגיעה בחברות שקשורות לסחר עם רוסיה. 

מכל מקום, כמו בכל מלחמה, שני הצדדים נפגעים, אך ייתכן מאד שבטווח הארוך מי שיפגע באופן חמור תהיה רוסיה. גרמניה, יחד עם אירופה כולה, מתחילה להבין בצורה מוחשית יותר את הבעייתיות ביצירת תלות באנרגיה הרוסית, כפי שהזהירו אותה ארצות הברית ואנגליה כבר לפני שנים, וכבר החלה לחפש אלטרנטיבות. ההבנה שלתת כוח למדינה שבאופן מסורתי התנהלה באופן רודני, ומונהגת בידי שליט טוטליטארי כל יכול היא דבר בעייתי מתחילה לחלחל. ייתכן שבזמן הקרוב היא עדיין תהיה תלויה ברוסיה ברמה כזו או אחרת, וייתכן שמחירי האנרגיה יאמירו ואיתם האינפלציה הגבוהה גם כך, אך במידה שאירופה תנקוט בצעדים מעשיים, ותמצא אלטרנטיבות ראויות, רוסיה תמצא את עצמה מהר מאוד בלי מקור ההכנסה העיקרי שלה, וזה יכול להיות כואב ומשמעותי יותר מכל הסנקציות שהופעלו עד כה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ג'ק 23/02/2022 15:20
    הגב לתגובה זו
    פוטין מתגלה כהיטלר 2022 (בינתיים בקטן ). הוא רוצה להירשם בהיסטוריה הרוסית כגדול מנהיגיה ויוזם מלחמה מיותרת הרס וחורבן סתם . מנגד המערב מגלה אחדות מדהימה בשאיפה לפתרונות דיפלומטיים של מניעת סכסוכים וזה הכוח ורווח שלו לאורך שנים .
  • 1.
    גדעון 23/02/2022 14:02
    הגב לתגובה זו
    וגם לקנות עודפי אנרגיה מבלגיה ונורווגיה.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

השווקים סוגרים שנה בעליות - מה קורה באסיה ובחוזים והאם האופוריה מוצדקת?

צוות גלובל |
נושאים בכתבה אנבידיה חוזים

השווקים ממשיכים את ראלי סוף השנה במסחר דל יחסית, כשברקע אופטימיות לגבי הצמיחה הכלכלית בארצות הברית עם ציפייה לשיפור ברווחיות החברות ב-2026. במקביל, הדולר נמצא ברמות נמוכות יחסית מול סל המטבעות, מה שתומך בסחורות ובמיוחד במתכות יקרות. 

מדד מניות עולמי של MSCI עלה קלות במסחר באסיה ונמצא בדרך ליום שביעי רצוף של עליות עם עלייה של כ0.3%. חלק מהשווקים באסיה, כולל אוסטרליה והונג קונג, סגורים לרגל החגים. במילים אחרות, מדובר בראלי שמתרחש במסחר דליל.

בשוק האג"ח האמריקאי התשואה ל-10 שנים עלתה בכ-2 נקודות בסיס לכ-4.15%. התזוזה הקטנה הזו משקפת את המתיחות שהשוק מתמודד איתה בתקופה האחרונה: נתוני צמיחה חזקים מהצפוי בארצות הברית מקטינים את ההימורים על הורדות ריבית מהירות בתחילת השנה. יותר צמיחה פירושה פחות לחץ מיידי על הפד להקל, גם אם האינפלציה מתמתנת בהדרגה. 

מדד הפחד של וול סטריט, VIX, ירד לרמה הנמוכה ביותר השנה, איתות לכך שהמשקיעים מוכנים לקחת סיכון. עם זאת, רמות תנודתיות נמוכות מאוד לעיתים מעידות גם על שאננות מוגזמת, במיוחד כשהשוק נשען על נרטיב אחד מרכזי.

תופעת ראלי סנטה קלאוס: מציאות או אשליה?

חלק גדול מהאופטימיות נשען על תופעת ראלי סנטה קלאוס - תקופה של סוף השנה והימים הראשונים של השנה החדשה שבה קיימת נטייה לעליות בשוקי המניות. נראה שהמשקיעים מנסים למשוך את המדדים לעוד שיאים, גם אם ההתלהבות סביב הבינה המלאכותית ותוואי הריבית של הפד כבר אינם מתקבלים כמובנים מאליהם. בחלק מהחודש נשמעו חששות לגבי התמחור הגבוה של מניות טכנולוגיה, כולל מניות שמזוהות עם גל הבינה המלאכותית, אך כעת השוק חוזר להתמקד בתחזיות לרווחיות ב-2026. מדובר ב"סיבוב" קלאסי של השוק: פחות דיון על כמה המניות יקרות, יותר דיון על האם החברות יספקו צמיחה שמצדיקה את המחיר. במצב שבו הציפיות גבוהות, גם עונת דוחות כספיים טובה אך לא מצוינת עלולה להיתפס כאכזבה.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

פיירפליי נופלת ב-12%, טסלה יורדת יותר מ-1%; המדדים יורדים קלות

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

המסחר בוול סטריט מתנהל ביציבות יחסית, עם תנודתיות נמוכה ומחזורי מסחר דלילים, כאשר המשקיעים חזרו מחופשת חג המולד ליום מסחר בודד לפני סוף השבוע. מדדי דאו ג’ונס, S&P 500 ונאסד״ק נעו סביב רמות הפתיחה, ללא כיוון ברור, על רקע היעדר חדשות כלכליות משמעותיות.

המסחר השקט מגיע לאחר שיום המסחר המקוצר של ערב חג המולד הסתיים בשיאים היסטוריים. מדדי דאו ג’ונס ו־S&P 500 ננעלו ברמות שיא, וכל שלושת המדדים המרכזיים רשמו חמישה ימי עליות רצופים. בכך נכנסה וול סטריט רשמית לתקופת “ראלי סנטה קלאוס”, הנמשכת מסוף דצמבר ועד תחילת ינואר.

במבט רחב יותר, השווקים בדרך לשבוע חיובי נוסף ולסיכום שנה חזקה במיוחד. מדד S&P 500 עלה בכ־18% מתחילת השנה והוא מציג אחת השנים הטובות בעשור האחרון. מדד נאסד״ק מוביל את העליות עם זינוק של יותר מ־20% בשנת 2025, למרות תנודתיות חריפה מוקדם יותר השנה, כולל ירידה זמנית לטריטוריית שוק דובי לאחר הכרזת מכסי היבוא הנרחבים של הנשיא טראמפ באפריל.

במקביל לשווקי המניות, שוק הסחורות ממשיך למשוך תשומת לב. חוזים עתידיים על זהב וכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית מתחדשת והיחלשות הדולר. מגמות אלו מחזקות את מעמד המתכות היקרות כנכסי מקלט בתקופות של אי־ודאות גלובלית. למרות העליות המתמשכות, המשקיעים מגלים זהירות בנוגע למדיניות הריבית של הפדרל ריזרב. ההסתברות להפחתת ריבית כבר בחודש הקרוב ירדה לפחות מ־15%, והציפיות לגבי חודש מרץ נותרות מעורבות. בהיעדר נתוני מאקרו ודוחות כספיים משמעותיים בימים הקרובים, המסחר לקראת סיום השבוע צפוי להמשיך להתנהל בשקט יחסי.


משקיע אקטיביסט נכנס לטארגטTarget Corp. 2.54%  : רשת הקמעונאות תחת לחץ להחזיר את הצמיחה - לאחר שנה של חולשה מתמשכת במכירות ושחיקה חדה במניה, קרן Toms Capital בונה אחזקה ברשת, רגע לפני חילופי מנכ״ל ותוכנית השקעות של 5 מיליארד דולר בניסיון לעצור את ההידרדרות