ACTION COMICS
צילום: ACTION COMICS

המשקיעים גילו את הקומיקס: 3 מ' על סופרמן מ-1938; לפנות מקום בתיק?

ייתכן שבהשראת שגעת ה-NFT, משקיעים מסתכלים יותר על פרטי אספנות כנכסים שנהנים מעליית ערך. גיבורי העל באקרנים מתדלקים גם את העניין בקומיקסים ויש מי שמנצל את המצב. "השקעה אקזוטית של עד 5% מהתיק" או ספקולציה שלא מחלקת דיבידנד או מכניסה דמי שכירות?
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה השקעות

שני ספרי קומיקס מעלי אבק נמכרו השנה בלמעלה מ-3 מיליון דולר כל אחד. האחד, פרק 15 של סדרת Amazing Fantasy מ-1962 בה הופיע לראשונה ספיידרמן. השני, מ-1938, הבכורה של סדרת Action Comics בה העולם התוודע לראשונה לסופרמן, לפני ששידרגו אותו לטאלנט ברמת סדרה משלו. אולי בהשראת שוק ה-NFT, נראה כי תחום האספנות הופך ציני עוד יותר ומשקיעים, או "פליפרים" אם תרצו שמו, גם אותו על הכוונת. יש מי שמדגיש את הספקולטיביות שבהשקעות מסוג זה, אחרים חושבים שדווקא יש להם מקום מסוים בפורטפוליו.

ההיגיון המנחה ברכישת קומיקס, תקליט, תמונה, משחק וידאו ישן (סופר מריו וזלדה שנמכרו למשל השנה במיליוני דולרים), או למעשה כל פריט אספנות שהוא, גורס כי בצד השני יהיה מישהו שבאמת ירצה אותו – או שהוא מזדהה עם ה"רעיונות" או ה"ערכים" של אותו החפץ, או שיש לו ערך נוסטלגי עבורו, אולי הוא פשוט מוצא בו יופי אסתטי וכו'. את הביקושים הכנים האלה אפשר לנצל כדי להוריד פריט מסוים מהשוק, לשמור אותו אצלך, לחכות לעליית הערך גם אם אין לך עניין בו, ולגרוף רווח.

בואו לבחור את איש השנה שלכם: דירוג אנשי השנה של ביזפורטל יוצא לדרך - הצביעו והשפיעו (להצבעה לחצו כאן)

מארק מייקלסון קנה עותק של הפרק הראשון בסדרת סופרמן מ-1939 ב-1,000-2,000 דולר ארבעים שנה לאחר שיצא לאור, ב-1979. הוא באמת אהב את הסדרה. השנה הוא ראה את שגעת המחירים. כמובן שהעותקים הללו הפכו נדירים יותר ויותר – גם אם הודפסו במאסה גדולה אז, בארצות הברית ובכלל בעולם היו פחות אנשים. רוב אלו שכן החזיקו אז בעותק – כבר זרקו אותו לפני עשורים. עם עניין מחודש בקומיקס ובסדרה, המחירים עלו ומייקלסון העמיד את העותק שלו למכירה – הוא כבר קיבל הצעות עבור למעלה מ-2 מיליון דולר.

אחת הסיבות לאותו עניין גובר הוא עליית קרנם בכלל של גיבורי העל בשני העשורים האחרונים. אמנם נבחרת הפוליטיקלי קורקט והגיוון האתני בסרט החדש של מארוול היא פלופ מגוחך, אבל רק עכשיו יוצא לאקרנים הסרט המי יודע כמה של ספיידרמן, זכורה ההצלחה המאסיבית של "הנוקמים", וכל כמה זמן יוצא סרט גיבורי על חדש. לפי סטפן פישלר מ- ComicConnect ההשקעות הגדולות של הוליווד בסרטים הללו גורמים לכך שסופרמן לא הולך לשוק מקום.

המחירים המפוצצים ניתנים לקומיקסים ממה שמכונה תור הזהב, בין 1938-1956, או תור הכסף, בין 1956-1970. מאט נלסון, נשיא חברת דירוג פרטי אספנות, לרבות קומיקסים יד שניה, Sarasota אומר שגם הקומיקסים משנות ה-70 וה-80 הולכים וצוברים פופולאריות, והיום חלקם נמכרים במתחת לאלף דולר ששווה לקחת בחשבון. באחרונה הקומיקס הראשון בסדרת צבי הנינג'ה מ-1984 נמכר ב-245 אלף דולר. פישלר אומר גם שארצות הברית אולי מדפיסה עוד כסף כדי להתמודד עם המשבר הבריאותי, "אבל הם לא יכולים להדפיס עוד עותקים מהפרק הראשון בסדרת סופרמן".

אז איפה בין כל הגיקים נכנסים אלה שרק רוצים לגזור קופון, ונמצא אם כן הקשר לעולם ההשקעות? חלק מהמומחים אומרים שגם כשמדדי המניות בעליות, יש מי שמחפש נכסים פיזיים, בעיקר לנוכח חוסר הוודאות מהקורונה. יועץ ההשקעות פטריק לאך מצביע על כשל עיקרי בהסתכלות על קומיקס או בכלל פריט אספנות כשהשקעה, אם בונים רק על עליית הערך: זו לא מניה אז דיבידנד לא תקבלו ממנה, זה לא נדל"ן מניב אז דמי שכירות לא ישלמו לכם בסוף החודש.

קיראו עוד ב"גלובל"

לעומת בארט ברוור מחברת Global Financial Advisory Services מעדיף להסתכל דווקא על שוק היעד של האספנים שניתן למכור להם בצד השני. הוא אומר שלפרטי אספנות יש תפקיד קטן בתיק מאוזן. לדעתו, אפשר להשקיע בהם לא יותר מ-5% מסך התיק. השקעה "אקזוטית" הוא קורא לזה וטוען שהוא מסתכל על התחום כמו "על משהו מעולם השווקים המתפתחים". כמובן, אלה לא השווקים המתפתחים עם השקעות העתק וקצב הילודה הגובר. אלה קומיקסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים

ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

מניות שמזנקות כמעט 2,000% בשנה בדרך כלל מספרות סיפור של הצלחה עסקית עם רווחים שמתפוצצים, מוצרים שכובשים את השוק, לקוחות שעומדים בתור. אבל מניות המחשוב הקוונטי שוברות את כל הכללים: הן טסות לשמיים למרות שהרווחים עדיין לא קיימים


ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72%  ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91%  הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.


הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה

תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.


התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.


נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.