המשקיעים גילו את הקומיקס: 3 מ' על סופרמן מ-1938; לפנות מקום בתיק?
השקעות שני ספרי קומיקס מעלי אבק נמכרו השנה בלמעלה מ-3 מיליון דולר כל אחד. האחד, פרק 15 של סדרת Amazing Fantasy מ-1962 בה הופיע לראשונה ספיידרמן. השני, מ-1938, הבכורה של סדרת Action Comics בה העולם התוודע לראשונה לסופרמן, לפני ששידרגו אותו לטאלנט ברמת סדרה משלו. אולי בהשראת שוק ה-NFT, נראה כי תחום האספנות הופך ציני עוד יותר ומשקיעים, או "פליפרים" אם תרצו שמו, גם אותו על הכוונת. יש מי שמדגיש את הספקולטיביות שבהשקעות מסוג זה, אחרים חושבים שדווקא יש להם מקום מסוים בפורטפוליו.
ההיגיון המנחה ברכישת קומיקס, תקליט, תמונה, משחק וידאו ישן (סופר מריו וזלדה שנמכרו למשל השנה במיליוני דולרים), או למעשה כל פריט אספנות שהוא, גורס כי בצד השני יהיה מישהו שבאמת ירצה אותו – או שהוא מזדהה עם ה"רעיונות" או ה"ערכים" של אותו החפץ, או שיש לו ערך נוסטלגי עבורו, אולי הוא פשוט מוצא בו יופי אסתטי וכו'. את הביקושים הכנים האלה אפשר לנצל כדי להוריד פריט מסוים מהשוק, לשמור אותו אצלך, לחכות לעליית הערך גם אם אין לך עניין בו, ולגרוף רווח.
בואו לבחור את איש השנה שלכם: דירוג אנשי השנה של ביזפורטל יוצא לדרך - הצביעו והשפיעו (להצבעה לחצו כאן)
מארק מייקלסון קנה עותק של הפרק הראשון בסדרת סופרמן מ-1939 ב-1,000-2,000 דולר ארבעים שנה לאחר שיצא לאור, ב-1979. הוא באמת אהב את הסדרה. השנה הוא ראה את שגעת המחירים. כמובן שהעותקים הללו הפכו נדירים יותר ויותר – גם אם הודפסו במאסה גדולה אז, בארצות הברית ובכלל בעולם היו פחות אנשים. רוב אלו שכן החזיקו אז בעותק – כבר זרקו אותו לפני עשורים. עם עניין מחודש בקומיקס ובסדרה, המחירים עלו ומייקלסון העמיד את העותק שלו למכירה – הוא כבר קיבל הצעות עבור למעלה מ-2 מיליון דולר.
- שווי תיק ההשקעות של הזרים שבר שיא, ומה עשו המשקיעים הישראליים?
- העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת הסיבות לאותו עניין גובר הוא עליית קרנם בכלל של גיבורי העל בשני העשורים האחרונים. אמנם נבחרת הפוליטיקלי קורקט והגיוון האתני בסרט החדש של מארוול היא פלופ מגוחך, אבל רק עכשיו יוצא לאקרנים הסרט המי יודע כמה של ספיידרמן, זכורה ההצלחה המאסיבית של "הנוקמים", וכל כמה זמן יוצא סרט גיבורי על חדש. לפי סטפן פישלר מ- ComicConnect ההשקעות הגדולות של הוליווד בסרטים הללו גורמים לכך שסופרמן לא הולך לשוק מקום.
המחירים המפוצצים ניתנים לקומיקסים ממה שמכונה תור הזהב, בין 1938-1956, או תור הכסף, בין 1956-1970. מאט נלסון, נשיא חברת דירוג פרטי אספנות, לרבות קומיקסים יד שניה, Sarasota אומר שגם הקומיקסים משנות ה-70 וה-80 הולכים וצוברים פופולאריות, והיום חלקם נמכרים במתחת לאלף דולר ששווה לקחת בחשבון. באחרונה הקומיקס הראשון בסדרת צבי הנינג'ה מ-1984 נמכר ב-245 אלף דולר. פישלר אומר גם שארצות הברית אולי מדפיסה עוד כסף כדי להתמודד עם המשבר הבריאותי, "אבל הם לא יכולים להדפיס עוד עותקים מהפרק הראשון בסדרת סופרמן".
אז איפה בין כל הגיקים נכנסים אלה שרק רוצים לגזור קופון, ונמצא אם כן הקשר לעולם ההשקעות? חלק מהמומחים אומרים שגם כשמדדי המניות בעליות, יש מי שמחפש נכסים פיזיים, בעיקר לנוכח חוסר הוודאות מהקורונה. יועץ ההשקעות פטריק לאך מצביע על כשל עיקרי בהסתכלות על קומיקס או בכלל פריט אספנות כשהשקעה, אם בונים רק על עליית הערך: זו לא מניה אז דיבידנד לא תקבלו ממנה, זה לא נדל"ן מניב אז דמי שכירות לא ישלמו לכם בסוף החודש.
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
לעומת בארט ברוור מחברת Global Financial Advisory Services מעדיף להסתכל דווקא על שוק היעד של האספנים שניתן למכור להם בצד השני. הוא אומר שלפרטי אספנות יש תפקיד קטן בתיק מאוזן. לדעתו, אפשר להשקיע בהם לא יותר מ-5% מסך התיק. השקעה "אקזוטית" הוא קורא לזה וטוען שהוא מסתכל על התחום כמו "על משהו מעולם השווקים המתפתחים". כמובן, אלה לא השווקים המתפתחים עם השקעות העתק וקצב הילודה הגובר. אלה קומיקסים.
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
