עליבאבא קניות אונליין שופינג
צילום: Istock
דוחות

עליבאבא מפספסת את התחזיות; המניה יורדת 6% בטרום מסחר

ההכנסות עמדו על סך של כ-31.4 מיליארד דולר או 29% ביחס לרבעון המקביל, פחות מתחזיות השוק שציפה ל-32.05 מיליארד דולר. הרווחה למניה עמד על סך של כ-1.7 דולר, 10% פחות ממה שציפו בשוק.
תומר אמן | (2)

ענקית הקמעונאות  ALIBABA GROUP  (סימול - NYSE: BABA) הסינית מפרסמת דוחות לרבעון השלישי של השנה כאשר מדווחת על רבעון שני ברציפות הוא היא מפספסת את תחזיות האנליסטים. האנליסטים צפו שהרבעון יהיה קשה עבור חברות ה-E-Commerce בכלל ובשביל עליבאבא בפרט על רקע פגיעה בשרשאות ההספקה ויציאה מתקופת הקורונה. בנוסף עליבאבא עצמה חוותה פגיעה קשה בשנה האחרונה ביחד עם כל הסקטור הטכנולוגי בביג'יין על רקע משבר נגיף הקורונה ומשבר האנרגיה המקומי. 

הרווח למניה עמד על סך של כ-1.7 דולר למניה או ירידה של כ-38% ביחס לרבעון המקביל, פחות מהתחזיות שם ציפו ל-1.9 דולר למניה או ירידיה של כשליש ביחס לרבעון הקודם שם הרווח למניה עמד על סך 2.57. ה-EBITDA ירד ב-28% אשתקד ל-34.48 מיליארד דולר. 

החברה חתכה את תחזיות ההכנסה המקוריות שלה לסוף השנה - שעמדו על סך של כ-145 מיליארד דולר המייצגים צמיחה של כ-29.5% ביחס לתקופה המקבילה לצמיחה מעודכנת של כ-20-23%, פחות מהשוק שציפה ל-27%. ההכנסות ממכירות עמדו על סך של כ-26 מיליארד דולר המשקפים צמיחה של כ-31%. 

עיקר פעילותה של עליבאבא הוא בתחום ה-CMR או Customer management revenue. חלק זה בפעילות שלה, המהווה גם את הנתח הגדול ביותר מהכנסות שלהם מתייחס להכנסות החברה מניהול הלקוחות, ומתייחס להכנסות אותם גזרו החברה משירותי שיווק אותם מציעה החברה לסוחרים שלה בפלטפורמות החברה השונות. ה-CMR גדל ברבעון ב-3% אחוזים בלבד. בהתייחסות לסעיף זה אמרה החברה כי הסיבה להאטה המשמעותית מאוד בצמיחה טמונה בהשלכות נגיף הקורונה על הפעילות העסקית והשוטפת של החברה. 

מן הראוי לציין גם את המתחרות של עליבאבא, דוגמאת JD.COM ,  PINDUODUO INC ADR ואפילו חברות המחזיקות בשירותי מדיה חברתית, דוגאמת טיקטוק המוחזקת על ידי  החברה הפרטית ByteDance. 

החברה רשמה רווחים משמעותיים מאוד בסך כולל של כ-84.54 מיליארד דולר בשבוע וחצי הראשון של חודש נובמבר בו חל יום הרווקים הסיני ביום חמישי בעבר. מכיוון שמכירות אלו לא התבצעו במועד הרבעון, הן כמובן יכנסו רק בדוחות של הרבעון הבא, וכמובן בשקלול השנתי, אך סביר להניח שלא יהיו משמעותיים במיוחד ביחס לציפיות השוק מהחברה שכן כפי שצויין לעיל - האחרונה חתכה תחזיות לראת סוף השנה

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פז 18/11/2021 19:32
    הגב לתגובה זו
    וחברות מרוויחות נחתכות
  • עמית 20/11/2021 10:36
    הגב לתגובה זו
    זה הכול עניין של ציפיות. ברגע שחברה מפספסת את ציפיות השוק אז המחיר יורד כי המחיר הכיל בתוכו ציפיות צמיחה כלשהן. ברגע שחברה מפסידה מצליחה לעלות על הציפיות הפסד שלה היא תעלה כיוון שהמחיר פתאום יכיל ציפיות טובות יותר
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.