"הישראליות שמנפיקות בוול סטריט - הדבר הכי טוב שקרה לכלכלה שלנו"
אנחנו שמחים לבשר שהתחזית שלנו התרחשה. הערכנו בסוף השנה שעברה שיהיה גל של הנפקות של חברות ישראליות בוול סטריט - דיברנו על 20 בשווי מצרפי של 100 מיליארד דולר. בינתיים כבר הנפיקו 13 בשווי מצרפי של כ-55 מיליארד דולר כשאיירון סורס, מנדיי ופלייטיקה הן הגדולות מבחינת שווי שוק. אבל כל ההנפקות הן הנפקות ענק. אם בבועת הדוט.קום התפלאנו כשחברה גייסה לפי שווי של 200-300 מיליון דולר, הרי שכעת יש לנו שפע של הנפקות לפי שווי של 1 מיליארד דולר ומעלה.
החברות האלו מיהרו לוול סטריט ובצדק. חלון ההזדמנות לא יישאר פתוח במשך זמן רב. כבר עכשיו החלון להנפקה דרך ספאקים הולך ונסגר. יהיו עוד הנפקות, אף אחד לא יודע מתי החלון בשוק הראשוני - הנפקה ישירה בוול סטריט (IPO) ייסגר, אך מה שברור שמדובר בהישג כחול לבן. כל גיוס כזה שווה הרבה כלכלה המקומית. כל גיוס כזה מבטא עוד עובדים, עדו מסים, עוד הטבות ואופציות לעובדים, עוד נהנים ממעגל שני ושלישי - צריך שירותים, ארוחות, מקום לחברות הצומחות האלו. הכסף מההנפקות מחלחל לכל הכלכלה. ההנפקות השנה שמות בכיס הקטן את האקזיט של מובילאיי שנמכרה לאינטל ב-15 מיליארד לפני שלוש שנים. הן מפוזרות, מגוונות ויש להן השפעה הרבה יותר גדולה. אז למרות שבאזורים האחרים כלכלת ישראל מדשדשת, ההייטק מציל אותה.
>>> המסים מההייטק מצילים את הגירעון בתקציב
ההייטק סובל מביקורת קשה בחודש האחרון. פתאום גילו שיש פער בין עובדי ההייטק לבין האחרים. פתאום גילו שהמניות מסוכנות, פתאום מתייחסים למנהלים ולעובדים כאל מנוכרים ועשירים. אז ראשית, תמיד היה פער בין ההייטק ליתר. זה לא סוד שבהייטק מרוויחים יותר ולא רק בוגרי 8200. אין בזה שום דבר חדש. יש כאן ביקוש לעובדים טובים והשכר בהתאם. ברור שיש קנאה, אבל זו צריכה להיות קנאה שמונעת להישגיות - לכו ללמוד טכנולוגיה. ולא להבדיל - קנאה ורצון "לקחת" או לשמוח לאיד. ההצלחה של ההייטק היא הצלחה של כולנו, והאמת הפשוטה שזה המקום היחיד שיכול ליצור שוויון הזדמנויות אמיתי.
החברות האלו מרימות את כל המשק
"ביקורת גדולה נשמעת בתקשורת הישראלית על עובדי ההייטק שמרוויחים הרבה מעל השכר הממוצע במשק ועל המתעשרים החדשים בעקבות גל ההנפקות מה עדיף? שהם ימכרו את עצמן כמו מובילאיי? ככה הן נשארות ישראליות ומרימות את כל המשק" טוען ירון דייגי, משנה למנכ"ל הראל פיננסים, ומציע למשקיעים הישראלים להתחיל להכיר את החברות האלה כדי ליהנות מהעליות, ולא להשקיע רק לחברות שנסחרות בבורסה המקומית "המשקיע הישראלי מחזיק יותר פז מאשר סולאראדג' שעלתה באלפיי אחוזים" - צפו בראין המלא:
- מייסדי איירון סורס עוזבים את יוניטי
- יוניטי נפלה בפתיחה ב-10% ותיקנה; הנהלת החברה לקראת פיטורים בפעם הרביעית בשנה וחצי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 9.דמיקולו הירוק מקנאה 26/07/2021 09:15הגב לתגובה זואי הפרגון הוא לא ממש ליזמים ולבעלי החזון, אלא לשכירים ש-99 אחוז מהם הם סתם חנונים עם המון מזל. וכשפלח אחד מתרומם לשחקים כששאר המשק נותר על הקרקע, זה לא טוב למשק. לא קשור בכלל אם זה הייטקיסטים, רופאים, אנשי קבע, עובדי החברות הממשלתיות או חקלאים. זה לא בריא למשק, נקודה. על מדד ג'יני שמעת? ואני לא מהמקופחים, אני איש שוק ההון 20 שנה. כן, גם אני מתפרנס מעסקי אוויר (כמו ההייטק).
- 8.רום 26/07/2021 08:53הגב לתגובה זוכרגיל, כשמדובר על המצאות, טריקים, חשיבה מחוץ לקופסה, עסקי אוויר ואונליין, אז היהודים מובילים בבטחה. אין כמו עולם של הייטק עבור האופי היהודי. מצד אחד סוחרים בעסקי אוויר, שלא דורשים עמל פיסי,מצד שני הבקיאות הפיננסית, והנה קיבלנו את התקופה הטובה בהיסטוריה לכלכלה היהודית. א גורדון מתהפך בקברו, הפרדסנים שעוד ניסו לגדל כרגע מנסים להפוך את הפרדס לקרקע למגורים, ואריק כבר לא כאן,לשיר לנו שלוש ארבע לעבודה. וכן, צריך לפרגן, ולקנא מותר, אבל לא בהגזמה. שבוע טוב
- 7.צודקת עדי וגם הראל, ההייטק מציל אותנו (ל"ת)מיקי 25/07/2021 19:54הגב לתגובה זו
- 6.חנן 25/07/2021 19:50הגב לתגובה זוכל הכבוד להיי טק וכן ירבו, זה אומר שיש כאן אנשים לא רק עובדים גם חושבים חולמים ומגשימים בזכות זה מדינה מתקדמת ומקדמת את כל המדינה , בזכותם וכמותם יש שירותים נוספים שמתפתחים אז מי שמקנה שיהיה בריא ושימשיך לקנה בהם רק חבל שלא כולנו הייטקיסטים
- 5.קנאה מיותרת ביזמים מצליחים (ל"ת)סמי 25/07/2021 17:08הגב לתגובה זו
- 4.קנאה מיותרת ביזמים מצליחים (ל"ת)סמי 25/07/2021 17:08הגב לתגובה זו
- 3.שי 25/07/2021 16:40הגב לתגובה זואבל רבאק, תעשו עריכה והגהה. יש מלא טעויות כתיב
- 2.כל הכבוד להייטק (ל"ת)דודי 25/07/2021 16:38הגב לתגובה זו
- 1.מפריח השערוריות 25/07/2021 16:20הגב לתגובה זוכיהודי אני מבין ככל שאני מתבגר שכנראה אין לנו בסיסטם את יכולת הפירגון... כמובן שהנפקות שמובילות לכניסת כסף ליהודים אחרים ואפילו לישראלים זה טוב לכולם! אבל למה לפרגן אם אפשר לקטר ולקנא??? כן ירבו ההנפקות וכן ירבו ההשקעות בישראל
- יהודון 26/07/2021 08:51הגב לתגובה זואבל מזרחי. אלה נולדו מינקות לנרטיב האכלו לי שתו לי ואשכנזים גנבו את המדינה, בחיים לא יפרגנו למישהו אחר. תרבות הקורבן, תגיד שדפקו אותך ותקווה לקבל כסף, חס ושלום לנסות לשפר את העתיד בעצמך

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.