מה מניע את האינפלציה בחודשים האחרונים ומתי היא הופכת למסוכנת?
בשבועות האחרונים יש הרבה כותרות מפחידות על כך שהאינפלציה מכה שנית. כשראיתי כמה מהכותרות על חזרתה של האינפלציה בארה"ב ובאירופה, חשבתי לרגע שחזרנו לתחילת שנות ה-1980 ולאינפלציה של 10 אחוזים בעולם ו-400 אחוזים בישראל. זה ממש לא המצב.
כשמסתכלים בתוך הכותרות רואים שהאינפלציה במרץ בארץ, באירופה, ובארה"ב אכן הייתה גבוהה יחסית, 0.6%–0.7%. אבל לפני שנכנסים להיסטריה, כדאי להסתכל על האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים. בארץ היא 0.2%, באירופה 1.3%, ובארה"ב 2.3%. בהחלט לא אינפלציה "מדאיגה".
למעשה, בבנקים המרכזיים בכל העולם המפותח מחכים כבר שנים שהאינפלציה תגיע לאזור ה-2%, ולכן מנקודת מבט של בנקאי בבנק מרכזי, העלייה של האינפלציה בכיוון הזה היא בדיוק מה שהרופא המליץ. אבל יש שתי בעיות עם העלייה הזאת באינפלציה.
הבעיה הראשונה היא שהאינפלציה עולה מהסיבה הלא נכונה. אינפלציה של כ-2% נחשבת לסימן טוב כי היא מעידה שהכלכלה עובדת בקצב גבוה, וכשהעבודה היא בקצב גבוה יש חיכוך שיוצר עליות מחירים. החיכוך מורכב מעובדים נוספים שמצטרפים לכוח העבודה ושעלות העסקתם מתגלגלת למחירים, ממוצרים חדשים שנכנסים לשוק והמחירים ההתחלתיים שלהם הם גבוהים יחסית, ומיצרנים שמגלים שאפשר להעלות מחירים כי לצרכנים יש כסף פנוי והביקושים גדלו.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שכעת, חלק גדול מהעלייה במחירים נובעת מעלייה במחירים של חומרי גלם. העובדה שהעלייה באינפלציה בארץ בחודשים האחרונים דומה מאוד למה שקורה בארה"ב ובאירופה מצביעה על כך שלעליית המחירים יש גורמים משותפים. כלומר, העלייה במחירים לא מעידה בהכרח על כך שהיצרנים המקומיים מרגישים שהם צריכים ויכולים להעלות מחירים. היא מעידה שמחירי הנפט, התובלה והסחורות התייקרו, והיצרנים מגלגלים את הגידול בעלויות אל הצרכנים.
הסוג הזה של עליות מחירים הוא לא בהכרח סימן טוב לכלכלה המקומית, כי כל עוד עליות המחירים מגיעות מחו"ל, חו"ל, היצרנים לא מרוויחים מזה, והרווחים לא מתגלגלים לעובדים (ולמנהלים) שלהם. אם כי מכיוון שמדובר בישראל, אני בטוח שהיצרנים המקומיים ימצאו את הדרך להעלות את המחירים קצת יותר מהגידול בעלויות, אז יכול להיות שחלק מעליות המחירים הן בכל זאת טובות למישהו בארץ.
הבעיה השנייה היא שייתכן מאוד שזאת לא באמת אינפלציה. אינפלציה היא תהליך מתמשך של עליית מחירים. מה שאנחנו רואים כעת זה תיקון שמגיע אחרי שנה שבה המשק בארץ ובעולם דוכא באופן מלכותי. עסקים לא עבדו, סחורות לא יוצרו, אנשים צרכו הרבה פחות ממה שהם היו רגילים. כעת, כשהמשקים נפתחים, הצריכה חוזרת לנורמאלי בקצב די מהיר, אבל ההיצע לא גדל באותו קצב. קחו את הפנאי כמשל: המחירים של חופשות בארץ עולים כי התחרות מחו"ל היא למעשה לא קיימת.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
כל עוד תהליך ההתאמה הזה נמשך, המחירים עולים. אבל זאת לא אינפלציה: זה תהליך של התאמת מחירים. זאת תהפוך להיות אינפלציה רק אם התהליך הזה יימשך גם אחרי שכל העסקים במשק (ובעולם) יחזרו לנורמאלי. בינתיים, לא נראה שזה המצב. אלא אם כן משהו דרסטי ישתנה בעולם, ברגע שדברים יחזרו לנורמאלי, גם המחירים יחזרו לדשדש. אז אפשר להבין למה הבנקים המרכזיים בעולם לא ממהרים להעלות ריבית ולא נערכים לאיום של אינפלציה. מבחינתם, האיום האמיתי הוא שמהר מאוד נחזור שוב לסביבה של אינפלציה של פלוס מינוס אפס.
>>> הצד החיובי של האינפלציה - תשחוק את החוב של החברות ותגדיל רווחיםהפחד הגדול מאינפלציה הוא בשל קריסה של הבורסות במקביל לעלייה באינפלציה; אבל אינפלציה גבוהה (ומרוסנת) יכולה להיות טובה לחברות ולבורסות
>>> האם האינפלציה תהיה הברבור השחור שיוריד את השווקים? מה הקשר בין אינפלציה למחירי המניות, האם הפד צפוי להמשיך לרכוש אג"ח אמריקאיות והאם האינפלציה צפויה לעלות?
ד"ר אביחי שניר
- 8.צבי נוי 25/04/2021 09:33הגב לתגובה זוא. אינפלציה פירושה גידול בכמות הכסף, עליית המחירים היא תופעת לוואי. ב. כשזוכרים את הגדרתה הנכונה של אינפלציה מבינים שהגורם האמיתי ליצירתה הוא הבנק המרכזי והממשלה. ג. השיבושים בשרשרת הייצור והאספקה בעקבות הקורונה אלו רק זרזים להתפרצות האינפלציה. ד. כמו שכתבו לפניי - היא אף פעם לא טובה: שוחקת חסכונות, מעלה מחירי נכסים ושוחקת חובות ובכך מגדילה אי שוויון, גורמת אי יציבות, וקשה מאוד לשליטה.
- 7.נגידי השקר דואגים לע 24/04/2021 16:50הגב לתגובה זומשפצים דוחות והכל כדי לשמר ריבית אפסית ודאגה לניפוח נכסי עשירים בורסה ונדלן
- 6.ועכשיו המשכנתאות יעלו (ל"ת)בבי 24/04/2021 16:17הגב לתגובה זו
- 5.תמים 24/04/2021 15:47הגב לתגובה זואינלפציה זה לא דבר טוב, לא חשוב מה הסיבה. רצוי מאד מחירים יציבים.
- 4.תמים 24/04/2021 14:22הגב לתגובה זואינלפציה זה לא טוב, וגם דפלציה לא טוב. מה שטוב זה מחירים יציבים לאורך זמן. בלי הפתעות.
- 3.דוב 24/04/2021 12:54הגב לתגובה זוכי לא הגיוני שיש כאלה עליות כשהכלכלה סגורה. כנראה אנחנו באמת בעידן חדש שבו אין ירידות בבורסה וחייבים לשים כסף על מניות יקרות רק כדי לשמור על כוח הקניה. לצערי בשבוע הבא אצטרף גם כן לעדר כי לא נראה שהבועה הולכת להתפוצץ בשנים הקרובות
- 2.רבקה 24/04/2021 12:53הגב לתגובה זויש לי שאלות למחבר הכתבה: 1. איך אתה מגדיר אינפלציה? 2. האם להדפסת הכספים הרבה כיום יש תפקיד באינפלציה? 3. איזה יתרון יש לי כאדם פרטי, כשקורית אינפלציה? לפי מה שאני יודעת כח הקניה שלי נשחק אז מדוע שיהיה לי איכפת אם בעלי חוב כגון חברות ומדינות יקטינו את חובם? 4. מהיכן המספרים שהבאת בכתבה?
- 1.כשמשחקים באש האינפלציה אל תתפלאו שמישהו ישרף. (ל"ת)אני 24/04/2021 12:40הגב לתגובה זו
צילום: UMA media, Pexelsשלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה
זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.
ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.
אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.
פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?
יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:
- אנבידיה מפתחת מחשב על מבוסס AI עם חברת התרופות אלי לילי
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
