גינדי מכרו קרקע בת״א כדי לא לבנות לדיור מוזל; בסוף הפרויקט יגדל
קרקע למגורים במרכז תל אביב היא בוננזה של ממש עבור יזמיות הנדל״ן, אבל מה קורה כשעל האוצר הזה צריך להקים מיזם של דיור בשכירות מוזלת? כאן יש מי שאומר ״תודה, אבל לא תודה״. כך קרה במתחם השוק הסיטונאי, כשקרקע שקנו במשותף גינדי השקעות וחברת רבוע נדלן 0% של מוטי בן משה, עליה היו אמורות לקום 55 דירות לשכירות מוזלת ארוכת טווח, הפכה לסלע מחלוקת בין השתיים שהתווכחו אם למכור או לבנות. אחרי שהשתיים סיכמו על הקמת 100 דירות לדיור בר השגה במתחם בגינדי אמרו כנראה מספיק והעדיפו למכור.
בעוד שבנייני המגורים הסמוכים שהחברות בנו במתחם אוכלסו כמעט במלואם, פוטנציאל של עשרות דיירים שיכלו כבר לקבל מפתח ולהינות בינתיים משכירות במחיר טוב ובמיקום טוב ירד לטמיון לא מוצה כלל. יצויין כי חילוקי הדעות לא היו רק בין שתי היזמיות אלא גם מול עיריית תל אביב, ואלה נסובו סביב תוספות בנייה, משך תקופת השכירות וכן המחיר שיוצע לשוכרים. בסופו של דבר לא היה כל סיכום עם העירייה לגבי שני הקריטריונים, וכמו כן לא ניתנה התחייבות באשר למועד השלמת הפרויקט.
כך או כך, היתר הבנייה לבניין, הממוקם ברחוב החשמונאים 98 בתל אביב, ניתן עוד ב-2013, אולם עקב ההתמהמהות של היזמיות פקע בינתיים. כיום תוכלו למצוא במקום מבנה בן שלוש קומות לשימושים שאינם מגורים. רק לאחרונה יצאה סופית גינדי מהפרויקט ומכרה את חלקה לשותפה רבוע כחול נדל״ן בעסקה בהיקף כ-250 מיליון שקל שכללה גם את חלקה בקניון גינדי TLV, בנייני המגורים שמעליו ושטחים נוספים לשימושי מסחר ומלונאות.
אז האם כעת תחל רבוע כחול בבניית הפרוייקט? עוד לא, ואולי בהקשר הזה ניתן לדווח על בשורות חיוביות. בעוד שכאמור היתר הבנייה המקורי פקע, רבוע כחול ובעלי המגרש הסמוך ברחוב החשמונאים 100 פועלים לטובת איחוד המגרשים, הריסת החלק הבנוי בהם והקמת פרוייקט חדש - גדול מזה שבתכנון המקורי. העירייה מצדה תומכת במהלך, ושואפת לכרוך אותו בהגדלה של מספר הדירות שיוצעו בשכירות מוזלת.
- גינדי לקחה כספים שלא כחוק בפרויקט בשדה דב; הרגולטור התערב
- ב-655 מיליון שקל: אספן גרופ מציעה לרכוש את חלקה של גינדי בקניון הזהב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.קשור לתעלולי מוטי בן משה ? (ל"ת)מוש 29/03/2021 00:58הגב לתגובה זו
- 2.יובל 24/01/2021 10:40הגב לתגובה זושיכול להרשות לעצמו אין דירה לאף אחד (וכך ההיצע פוחת והמחירים עולים עוד יותר). בונצואלה ובכל מקום אחר שנוסה "צדק חברתי" הגיעה בסוף התרסקות. אז איך אומר חולדאי, "תנו לי לנהל את המדינה כמו שניהלתי את תל אביב", ממש לא תודה!
- 1.בולשביקים 21/01/2021 13:17הגב לתגובה זואין דבר יותר גרוע, מלקבוע היתר בנייה עבור שכירות מוזלת במרכז תל-אביב. מי שרוצה שכירות מוזלת שיעבור לגור בראש העין או יהוד מונסון ויחכה לרכבת הקלה. מה שקורה שהעירייה מנסה לעשות מדיניות סוציאליסטית. היזמים יושבים על הגדר ומחכים
משכנתא (גרוק)ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.
למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.
בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.
לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.
המגמה בשלושת החודשים האחרונים
בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.
- עלייה בפיגורי המשכנתאות - האם זה אות אזהרה למשק?
- משכנתאות ב-8.9 מיליארד שקל בספטמבר - למרות הירידה במכירות דירות - הכיצד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים,
והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.
הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה
הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי.
הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".
זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%.
בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.
הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים -1.95% , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.
כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים - והוא גם לא נראה באופק.
5% תשואה על ההון העצמי
אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.
