רמי נוסבאום, יו"ר קבוצת אשטרום
צילום: ישראל הדרי

אשטרום מסיימת שנה טובה עם צבר של 7 מיליארד שקל והר מזומן בקופה

החברה תסמן את שנת 2019 כאחת השנים הטובות ביותר שלה, נכנסת למשבר ה"קורונה" עם צבר הזמנות ענק ומזומנים בקופה ובקופת החברות הבנות בהיקף כספי של 1.83 מיליארד שקל
ניצן כהן | (2)
נושאים בכתבה אשטרום קבוצה

חברת אשטרום קבוצה 0.76%  תסמן את שנת 2019 כאחת השנים הטובות ביותר שלה. החברה סיימה את השנה עם הכנסות של 4.9 מיליארד שקל, עלייה של 900 מיליון לעומת ההכנסות ב-2018. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות זינק לכ-502 מיליון שקל לעומת 312.5 מיליון שקל ב-2018 ותזרים המזומנים מפעילות שוטפת, של החברה עלה לכמעט 900 מיליון שקל.

אשטרום נכנסת למשבר ה"קורונה" עם צבר עבודות בקנה של 7 מיליארד שקל ומזומנים בקופה ובקופת החברות הבנות בהיקף כספי של 1.83 מיליארד שקל. החברה צפויה לרשום השנה רווח של 530 מיליון שקל (שהם 430 מיליון שקל המיוחסים לבעלי המניות) לאחר שהמדינה רכשה את חלקה בחברת סיטיפס המפעילה את הרכבת הקלה בירושלים.

רמי נוסבאום, יו"ר דירקטוריון קבוצת אשטרום: "אנו מסכמים את שנת 2019 עם גידול בהכנסות  בכל מגזרי הפעילות ועלייה ברווח הנקי, וכן עם איתנות פיננסית גבוהה, המתבטאת בקופת מזומנים והשקעות לזמן קצר בהיקף של למעלה מ-1.8 מיליארד שקל בקבוצה ובחברות הבת שלה.

אנו נכנסים לשנת 2020 עם צבר עבודות משמעותי של למעלה מ-7 מיליארד שקל בכלל הקבוצה, וממשיכים לקדם את הפרויקטים השונים בישראל ובחו"ל.

עם זאת, בימים אלו מתמודדות הכלכלה הישראלית והעולמית עם המשבר שנוצר בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, שלא ניתן עדיין להעריך את היקף וטווח השפעתו. אנו עוקבים באופן שוטף אחר המשבר והשלכותיו השונות, ופועלים בנחישות במטרה לתת מענה הן לחשיפה הפוטנציאלית אליו, והן להזדמנויות עסקיות שעשויות להיווצר לקבוצה, וזאת תוך כדי המשך הפעילות העסקית השוטפת, והיערכות מתאימה לחזרה לשגרה בימים שלאחר המשבר".

ומה היה ברבעון הרביעי?

את הרבעון הרביעי של השנה סיימה אשטרום עם הכנסות של 1.23 מיליארד שקל, עלייה של 1% לעומת ההכנסות ברבעון הרביעי של 2018. הרווח הגולמי של החברה עלה בכ-6% לכ-219 מיליון שקל לעומת 207 ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הרבעוני של החברה עלה בכ-41% ל-401.3 מיליון שקל לעומת 283.7 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018.

ברבעון הרביעי של 2019 רשמה החברה הכנסות משיערוך נכסים של 186 מיליון שקל לעומת 111 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

חלקה של אשטרום ברווחי החברות הבנות עלה בכמעט 40% והסתכם ב-91.2 מיליון שקל לעומת כ-66 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018.

הרווח הנקי של החברה ברבעון הרביעי של השנה, המיוחס לבעלי המניות, עלה בכ-66% לכמעט 160 מיליון שקל כשהרווח הנקי הכולל של החברה הסתכם בכ-316 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלייד כבר מזמן לא בעלת השליטה (ל"ת)
    שלום 24/03/2020 17:42
    הגב לתגובה זו
  • ארז 26/03/2020 19:35
    הגב לתגובה זו
    אז מה אם אלייד כבר לא בעלת השליטה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?