אברהם קוזניצקי מנרב
צילום: יח"צ

מנרב: זינוק של 56% בהכנסות הרבעון הרביעי - 245 מיליון שקל

למרות הזינוק בהכנסות, ירידה ברווחיות הגולמית ושיערוכי נדל"ן הובילו לצניחה בשורה התחתונה; פעילות החברה עשויה להיפגע מהמשך התפשטות הקורונה
איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה מנרב רבעון רביעי

חברת הנדל"ן מנרב דיווחה אתמול בלילה על תוצאותיה לרבעון הרביעי במסגרתם דיווחה על עליה של כ-56% בהכנסות, וצניחה של 86% ברווח הנקי כתוצאה מירידה ברווח הגולמי ושערוכי נדל"ן בתקופה המקבילה. להתפשטות נגיף הקורונה עשויות להיות השפעות לרעה על כל תחומי הפעילות של החברה.

הכנסות החברה ברבעון הרביעי של 2019 עלו בכ-56% לכ-244.7 מיליון שקל, לעומת כ-156.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-1.4 מיליון שקל ברבעון, צניחה של כ-86% לעומת כ-10.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון מיוחס בעיקר לירידה של כ-5 מיליון שקל ברווח הגולמי ולפער של כ-12 מיליון שקל בעליית ערך נדל"ן להשקעה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

ירידה ברווחיות הגולמית

למרות הגידול בהכנסות, הרווח הגולמי של החברה ירד בכ-18% לכ-21.9 מיליון שקל לעומת כ-26.7 ברבעון המקביל אשתקד.

כתוצאה מהירידה ברווחיות הגולמית, ונוכח הפער כאמור בעליית ערך נדל"ן להשקעה, הרווח התפעולי של החברה ירד בכ-56% לכ-17.6 מיליון שקל לעומת כ-40.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בנוסף, הוצאות המכירה וההנהלה עלו לכ-33.8 מיליון שקל, גידול של כ-85%, לעומת כ-18.2 מיליון שקל ברבעון המקביל.

נגיף הקורונה

התפשטות הנגיף הובילה להפסדים בגין תיקי ניירות הערך של החברה אשר נאמדים בהיקף של כ-20 מיליון שקל. בנוסף החברה צופה כי בתחום השכרה וניהול נכסים מניבים תיתכן פגיעה באיתנות שוכרים מסוימים שעלולה לפגוע בתזרים המזומנים של החברה.

בתחום ייזום פרויקטים לבניה למגורים, צופה החברה כי, הגבלות על כניסת סחורות לארץ עלולה להוביל לעיכוב בקבלת חומרי גלם הדרושים להקמת פרויקטי החברה. כמו כן, תיתכן האטה בקצב המכירות כתוצאה משיבושים בפעילות משרדי המכירות ובניידות הרוכשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?