ארצות הברית
צילום: istock

ארה"ב בדרך לגירעון של 2 טריליון דולר השנה, הדולר בדרך לזנק?

המחוקקים בארה"ב מציגים 2 תוכנית גרנדיוזיות להתמודדות עם נגיף הקורונה, כאשר המשמעות היא שהגירעון של ארה"ב צפוי לזנק מעל לרף 2 טריליון דולר השנה. בכל מדינה רגילה, הודעה על גירעון כה גדול הייתה מרסקת את המטבע, אך ארה"ב שונה - הדולר מזנק כעת לשיא של 3.5 שנים 
עמית נעם טל | (5)

ברקע לירידות החדות בשווקים בימים האחרונים, נראה כי המחוקקים בארה"ב נמצאים כעת בתחרות על מי יציג את "תוכנית התמיכה הגדולה ביותר" להתמודדות עם נגיף הקורונה. רק יש בעיה קטנה: לא בטוח שהם יודעים לחלוטין את ההשלכות המלאות של צעדים אלו בשוקי המימון. 

שר האוצר האמריקני סטיבן מנוצ'ין טען היום כי הממשל האמריקני עובד על תוכנית "גדולה" אך סירב לספק את הנתונים המלאים. ע"פ הערכות, חבילת התמריצים של הממשל מסתכמת בהיקף של 850 מיליארד דולר. באותה מסיבת עיתונאים טען הנשיא טראמפ כי הוא מצפה שתהליכי החקיקה יסתיימו עד סוף השבוע, כאשר בסוף של דבר כל אזרח האמריקני צפוי לקבל סכום של כסף. למעשה, טראמפ רוצה להפעיל בפעם הראשונה תוכנית המכונה "הליקופטר של כסף" (לכתבה המלאה).

במקביל, הדמוקרטיים בארה"ב מגבשים תוכנית אחרת, כאשר הערכות מצביעות כי מדובר בתוכנית שעלותה נאמדת ב-750 מיליארד דולר. 

גירעון של 2 טריליון דולר?

לא משנה באיזו תוכנית הממשל בארה"ב יבחר, הדבר שכן בטוח הוא שהגירעון של ארה"ב צפוי לזנק לרמה המבהילה של יותר מ-2 טריליון דולר. נזכיר כי בחודש ינואר האחרון העריך משרד התקציב של הקונגרס (CBO), גוף פדרלי שאינו מפלגתי, כי הגירעון בארה"ב צפוי לעמוד כבר השנה על 1.3 טריליון דולר (לכתבה המלאה). 

מה המשמעות לשוקי המימון?

הממשל בארה"ב הוא הצרכן הגדול ביותר של דולרים בשוק, והגדלת הגירעון צפויה לגרום לכך שהצרכן הגדול ביותר צפוי לצרוך עוד יותר. ארה"ב תוכל ככל הנראה לגייס את סכומים אלו ללא בעיה משמעותית, אך במקביל מצוקת הדולרים בשאר השווקים צפויה לעלות עוד הרבה. 

בכל מדינה רגילה, הגדלת גירעון הייתה גורמת לפיחות חד במטבע המקומי. העובדה כי הדולר הוא מטבע הרזרבה העיקרי בעולם גורמת ל"עולם הפוך". גירעון גדול צפוי לגרום להתחזקות ניכרת של הדולר מול רוב המטבעות בעולם.

הפד' יכול לעזור?

הפד' יכול "להגדיל את העוגה" ע"י גידול בכמות הדולרים בעולם – וזה בדיוק מה שהוא ביצע השבוע. הפד' הודיע השבוע על תוכנית רכישות בהיקף של 700 מיליארד דולר ופתיחת קווי אשראי מוזלים לבנקים הגדולים (לכתבה המלאה). היום הודיע הבנק על תחילת רכישות של Commercial paper בצעד שצפוי להקל עוד קצת את הלחץ של הדולר בעולם (לכתבה המלאה). 

האם זה מספיק?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שון 17/03/2020 23:03
    הגב לתגובה זו
    הדפסת הקצב+ הריביות הנמוכות יביאו למכה גדולה. לצערי הרב ברוב העולם הנגידים חוגגים ואת מחיר החגיגה ישלמו האזרחים הפשוטים.
  • 2.
    משה 17/03/2020 21:26
    הגב לתגובה זו
    הדולר יזנק מעל 4 שח בוודאות
  • יגיע גם ל 5 תוך זמן קצר ביותר (ל"ת)
    ניסים 18/03/2020 00:15
    הגב לתגובה זו
  • בישראל המורכבות כפולה הדולר יגיע גם ל5 (ל"ת)
    מרגי 18/03/2020 06:27
  • 1.
    אחד שלא מבין 17/03/2020 20:27
    הגב לתגובה זו
    הצרכנים בבית הביקוש מת!!!
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.