רן שהרבני
צילום: יח"צ
דעה

מי שבנה על כניסת ענקיות הטכנולוגיה לבנקאות צריך לחשב מסלול מחדש

יש הבדל עצום בין בנקים לחברות טכנולוגיה, הבדל שבמהותו לא יאפשר להן כניסה לתחום; העבר רצוף בניסיונות כושלים וחוץ מזה, האם אנחנו באמת רוצים לחזק עוד את הענקיות שכבר עכשיו חזקות מדי?
רן שהרבני | (6)

בקול תרועה רמה הכריזה לפני כחודש חברת גוגל (סימול: GOOG) כי החל מהשנה הבאה יש בכוונתה להציע חשבונות עו״ש ללקוחות פוטנציאלים, כחלק ממיזם משותף עם שורה של מוסדות פיננסיים.

צעד זה מתווסף לניסיונות קודמים שנעשו על ידי תאגידי ענק כמו אפל (סימול: AAPL) ופייסבוק (סימול: FB) להתחרות בבנקים בתחומים שונים מתוך כוונה ברורה לאתחל את ענף הבנקאות תוך קביעת סדר עולמי וכלכלי חדש. לא עוד הסדר הישן שהכרנו במשך הדורות האחרונים, אלא מהלך שיטרוף, כביכול את הקלפים מחדש.

אבל עם כל הכבוד לחדשנות ולתעשיית הפינטק אשר הולכת וצומחת ומייצגת פיתוחים אנליטיים משוכללים והתקדמות טכנולוגית משמעותית, עולה השאלה העקרונית האם אותם גופי ענק מסוגלים במרוצת השנים הקרובות להוות אלטרנטיבה בטיחותית לבנקים המסורתיים? 

הבדל עצום בין בנקים לחברות טכנולוגיה

התשובה לכך נעוצה בעקרון בסיסי ומרכזי. ההבדל העצום בין בנקאות לחברות טכנולוגיה. הראשונה פועלת תחת רגולציה כבדה ולעיתים פולשנית יתר על המידה ואילו השנייה פועלת בחלל נוח וידידותי יחסית המשוחרר כמעט לחלוטין מפיקוח. יתרה מכך, בענף הבנקאות המקומי והעולמי, השמירה על פרטיות הלקוחות וניהול הסיכונים הן ערך עליון ומושקעים בו מאמצים וכסף רב, לעומת היחס הבעייתי ובעיקר חוסר הניסיון של התאגידים הטכנולוגיים לטפל בסוגיות אלו. 

שליטתן של ענקיות הטכנולוגיה בגישה לרשת מנציחה ומעמיקה את השפעתן. מידע אישי רב הנמצא בידי מספר קטן של חברות טכנולוגיה עלול לגרום בעתיד הלא רחוק להפרה של חוקי ההגנה על התחרות באיחוד האירופי. סיכוני אבטחת-מידע בעולם סייבר, אשר רק הולך ומשתכלל, עלולים להחמיר עוד יותר את החששות הנוגעים לזליגת מידע אישי ופרטי.

הניסיונות הכושלים של ענקיות הטכנולוגיה

אם ללמוד מהניסיונות של העשור האחרון, מומלץ לכל הגורמים המעורבים לחשב מסלול מחדש באשר לאותם ניסיונות של תאגידי הענק להיכנס לתחום הבנקאות. הארנק האלקטרוני של גוגל שהושק ב-2011 נחל כשלון חרוץ. המיזם השאפתני של חברת פייסבוק, ליברה תקוע מזה זמן לאחר שהשותפות העיקריות שלה כמו ויזה ומאסטרקארד נטשו אותו ואיבדו בו עניין. בנוסף, הניסיון של חברת אפל לייצר כרטיס אשראי (אפל קארד) נמצא בימים אלו בחקירה על ידי הרגולטורים בארה״ב בחשד לאפליית נשים בכל הנוגע למסגרת האשראי שניתנה להן.

שיתוף הפעולה שהכריזה כאמור גוגל עם מספר בנקים כמו "סיטי בנק" ו"קרדיט יוניט" עלול ללמד על נסיון ההסתתרות שלה מאחורי מספר בנקים מוכרים ומצליחים. אי העמידה בחזית המהלך נועד למעשה להגביר את אמון הלקוחות ביכולת הפיננסית של גוגל תוך מצג שווא בו יש באפשרותה לספק פתרון כולל, מעין one stop shop.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אין זה סוד כי גוגל ודומיה אוגרים תחת ידיהן מידע עצום על דפוסי ההתנהלות של הלקוחות ועם נתונים אלו יהיה בכוחם להציע לנו השקעות חדשות ומוצרים חדשים, או בקיצור שימושים רבים ומגוונים להגברת הצריכה, אך האם הדבר באמת רצוי וכדאי?

האם אנחנו באמת רוצים לחזק עוד את החזקים מדי?

חשוב להדגיש כי ניתן ומומלץ לעודד תחרות בענף הבנקים הישראלי וטוב עושה הרגולטור אשר פועל להקמת בנק חדש בארצנו. אבל אסור לבנק ישראל להשליך בשם התחרות את התינוק עם המים ולתת יד לכניסת גופים אשר אינם בוחלים בשום אמצעי ומשתמשים בכוחם הכלכלי הרב על מנת לרמוס כל מה שנקרה בדרכם.

אם חברות כמו פייסבוק, אמזון (סימול: AMZN), גוגל ותאגידים דומים להם יקבלו יכולת לפתח מערכות פיננסיות, זאת עלולה להיות מכה קשה מאוד. לא רק לעוסקים בענף, אלא בעיקר לממשלות אשר יאבדו את הקשר מול האזרח, יתקשו לגבות מיסים, לווסת את המטבע ואת הכלכלה המקומית. 

ישנה בדיחה ותיקה הגורסת כי בעוד עשור או שניים עולם העבודה יתחלק לשניים. קבוצה אחת תעבוד בחברות טכנולוגיה מתקדמות ואילו הקבוצה השנייה תעסה את צווארה. מעבר להומור והציניות הטמונים במשפט הנ"ל, זה הזמן להסתכל אל העתיד במבט מפוכח וריאלי. סקר שנערך לאחרונה ופורסם בתקשורת האמריקאית מגלה כי רוב מוחץ בציבור מעניק אמון במערכת הבנקאית המקומית וסומך עליה בניהול חשבון הבנק ותוכניות החיסכון שלו.

מסתבר שגם אלגוריתמים משוכללים ובוטים מתוחכמים אינם באמת יכולים להחליף את המגע האנושי או אף יותר מכך, את הקשר האישי בין הבנקאי ללקוח ואת השירות הטוב והמאובטח ביותר.

הערת מערכת

עמדת הכותב ביחס לבנקאות המסורתית איננה מייצגת את הערכות מערכת Bizportal אשר מחזיקה בעמדה לפיה הבנקים המסורתיים יעלמו בהדרגה מהעולם, ופניו של התחום הינם לעבר בנקאות דיגיטלית. 

הכותב הינו רן שהרבני, יו"ר ועד עובדי מתף (מחשוב ותפעול פיננסי) מקבוצת הבנק הבינלאומי.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ישעיהו 25/01/2020 17:45
    הגב לתגובה זו
    "מערכת Bizportal אשר מחזיקה בעמדה..." אתם אנליסטים? אתם בעלי עניין בנושא? סתם בא לכם לומר שאתם מגניבים? לא הבנתי באיזה קטע יש לכם עמדה בנושא..
  • 5.
    ליאור 19/01/2020 16:43
    הגב לתגובה זו
    הבנקים בארץ עושקים, והשירות בינוני מינוס בבורסה לדוגמא, בחול כבר אין עמלות, בארץ הבנקים קוטלים בחול יש עמלות מקסימום, בארץ יש עמלות מינימום (ועדיין דמי שמירה למי שממש אוהב לתת להם כסף) אם השירות טוב, לא צריך מגע אנושי וגם אישית, מאמין לחברות הייטק שמתחרות, גם אם ענקיות שמוכרות פרטיות (אין דבר כזה כבר, אל תעבדו על עצמכם) מאשר בנקים ישראלים
  • 4.
    fu,c 19/01/2020 16:38
    הגב לתגובה זו
    שוקי ההון מורצים-בעקב-תמיכה בבנקי, אל תגיד לא ידענו
  • 3.
    אתה עוד תוכל את הקובע (ל"ת)
    fu,c 19/01/2020 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דוד 19/01/2020 16:15
    הגב לתגובה זו
    אנשים נורמאליים לא יעבו בנקים
  • 1.
    שמואל 19/01/2020 15:49
    הגב לתגובה זו
    לפני מספר שנים הורו לבנקים למכור את הנכסים הריאליים שלהם כולל כרטיסי אשראי, מפעלים, פנסיה, ביטוח, קרנות נאמנות ועוד. כעת רוצים להכניס חזרה מהדלת האחורית.
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.