מהו שוק ה-CLO, ומדוע הוא כל כך קריטי לשווקים?
שנת 2019 הסתיימה בצורה מרשימה במיוחד, כאשר המדדים המובילים בוול סטריט רשמו עליות של עד 34%. לקראת שנת 2020, נשאלת השאלה מהו הסיכון הגדול ביותר עבור השווקים. האם זו "מלחמת הסחר" בין ארה"ב לסין? האם אלו הבחירות בארה"ב? האם זו ההאטה הכלכלית בעולם?
התשובה לשאלה זו היא ככל הנראה השוק האג"ח הקונצרני וההלוואות בשוק ה-collateralized loan obligation) CLO), שוק שכמעט ואיננו מוכר לרוב המשקיעים, אך הוא ככל הנראה המשפיע ביותר על ההתנהלות השווקים הפייננסים.
חשוב לציין כי הסיכון בשוק זה לא נעלם מעיניי הרגולטורים: 2 נגידי הפד' האחרונים הזהירו מפני הגידול החד בסכומי ההלוואות שניתנו לחברות הממונפות. הסעיף מופיע בכל הדו"חות האחרונים שפרסם הבנק בנוגע ליציבות המערכת הפיננסית בארה"ב. עם זאת, הפד' עשה מעט מאוד בשנים האחרונות למגר את התופעה ולמעשה גם להתגברותה בשנת 2019.
אז מה זה CLO?
מדובר במכשיר פיננסי בו נאגרים מיליארדי דולרים של הלוואות מסוכנות, כאשר משווקים אותם לשוק כהשקעה מתוחכמת עם מספר שכבות של חוב בדירוגים שונים (מ-AA עד לדירוג של CCC). כל משקיעים יכול לרכוש את נתח ספציפי, כאשר התשואה הצפויה היא בהתאם לרמת הסיכון. היתרון עבור המשקיע במכשיר זה הוא הגיוון (שמוריד את הסיכון ביחס להשקעה בהלוואה אחת) והעבודה כי השקעה בהלוואות אלו מעניקה בדר"כ תשואה גבוהה יותר מאשר השקעה ישירה ב-JUNK BONDS. עבור החברות, מדובר במכשיר שמקל על גיוס ההון.
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למי שזה נשמע מוכר, מכשיר ה-CDO הידוע לשמצה ב-2008 עובד בצורה דומה. ב-2008 ההלוואות התרכזו בשוק המשכנתאות, היום מדובר בחברות.
השימוש במכשיר זה הפך לנפוץ במיוחד בשנים האחרונות. ע"פ דו"ח של הוועדה ליציבות פיננסית (FSB) שפורסם בחודש שעבר, סכומי ה-CLO בשוק הסתכמו ב-740 מיליארד דולר בתחילת 2019, כפול מהסכום בתקופה שלפני המשבר הכלכלי של 2008. ב-FSB מציינים כי במהלך השנים האחרונות הגדילו הגופים החוץ בנקאים בצורה משמעותית את חלקם בשוק זה.
היקף שוק ההלוואות בשוק ה-CLO ושוק האג"ח בדירוגים הנמוכים מתוך הדו"ח האחרון של FSB
הגידול העצום בשוק ה-CLO הוא גורם חשוב בתופעת הרכישות, המיזוגים והמימון מחדש של חברות בקשיים במהלך השנים האחרונים. ב-FSB מציינים בדו"ח האחרון כי ברקע לכסף הזול בשווקים בשנים האחרונים, הסטנדרטים להלוואות אלו ירד בצורה משמעותית. מספר החברות עם יחס גבוה של חוב ל-EBITDA משתתפות בשוק זה. במקביל, החלק היחסי של החברות בדירוג B עלה משמעותית בשנים האחרונות.
השינויים במבנה הלוואות ה-CLO בעשור האחרון: איכות הלווים יורדת, הסיכון עולה
נתונים אלו הובילו את המועצה ליציבות פיננסית לציין כי שוק זה מהווה סיכון למערכת הבנקאית במקרה של האטה כלכלית, שתגרור לקשיים במחזור החוב של החברות בדירוגים CCC והורדות דירוג נרחבות לחברות בדירוגים BBB. ב-FSB מציינים כי לבנקים הגדולים בארה"ב יש את החשיפה הגדולה ביותר לשוק זה, אך גם הגופים החוץ בנקאים כמו קרנות גידור/פנסיות וחברות החזקות פגיעות בסיטואציה כזו. ב-FSB מדגישים כי הם אינם יודעים לחלוטין את כל הנתונים בשוק זה.
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- בגיל 95 וורן באפט מעביר את המושכות - עידן חדש בברקשייר האת’ווי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
הרגישות של שוק זה למצב החברות בדירוג BBB מסביר בקלות את השינוי הקיצוני בשנים 2018-2019. במהלך 2018, בעקבות ההידוק המוניטרי שביצעו הבנקים המרכזיים עלתה הריבית הממוצעת על אגרות החוב בדירוג BBB ביותר מ-100 נק' בסיס לרמה של 4.8% בסוף השנה, דבר שהעמיד את כל ההלוואות אלו בסיכון. כתוצאה מההתקפלות המוחלטת של הבנקים המרכזיים במהלך 2019, הריבית על ירדה לרמה של 3.1% בלבד – שפל כל הזמנים, והשווקים מגיבים.
הריבית האפקטיבית על האג"ח בדירוג BBB: ירדה בחודשים האחרונים לשפל כל הזמנים, דבר שהקל על הלחץ בשוק ההלוואות והשווקים טסו
מרווחי האשראי על אגרות החוב בדירוג BBB על מול השינוי השנתי במדד ה-S&P500 – הולכים ביחד בעשורים האחרונים. מחיר ההון קובע את תמחור המניות
המצב הכלכלי בארה"ב ומדיניות הבנקים המרכזיים מהווים כאמור גורמים מרכזיים המשפיעים על שוק זה, ולמעשה על כל וול סטריט. כיוון המדדים המובילים יתנהל בהתאם למתרחש בשוקי האג"ח הקונצרני.
עם זאת, יש סיכון נוסף בשוק ה-CLO, והוא נמצא דווקא בדירוגים הגבוהים. המרדף אחר תשואה בשנים האחרונות גרם לגידול ניכר בעסקאות החלף (SWAP) בהן מוחלפות אגרות חוב בדירוגים הגבוהים עם נכסים בטוחים כמו אג"ח ארה"ב לדוגמא. בזמנים טובים, העסקה מובילה לתשואה מעט יותר גבוהה. בזמנים בעייתיים, מדובר בעסקאות שצפויות לחסל חלק נכבד מההון של הגופים שעשו עסקאות אלו. האם גופים אלו לא יודעים זאת? הן בהחלט יודעים, אך תאוות הבצע של השנים האחרונות והביטחון המוחלט שהפד' יחלץ בשעת הצורך גורמים לעלייה משמעותית בעסקאות מסוג זה.
בהקשר זה חייב להזכיר את העובדה כי במהלך השנתיים הקרובות צפוי להיכנס לפועל השלב האחרון של הרגולציה על שוק הנגזרים (standardized Initial Margin) . מדובר ברפורמה מסובכת, שאחת ההשפעות הצפויות שלה היא עלייה בביקושים לביטחונות איכותיים כמו מזומן, אג"ח ארה"ב וזהב. אנו ספקנים בנוגע ליכולת לבצע רגולציה על שוק כה גדול מבלי לגרום לאירועים חריגים בשוק שאף אחד איננו יודע מה היקפו בפועל. עבור שוק ה-CLO, עלייה בדרישת הבטחונות עשויה תיהיה הרסנית ביותר. האם הרגולציה תידחה לבסוף? רק הזמן יכריע.
לקריאה נוספת: הדו"ח האחרון של הוועדה ליציבות הפיננסית בנושא
- 2.נו כבר 03/01/2020 04:44הגב לתגובה זו2008 יהיה רק הפתיח
- 1.. 02/01/2020 20:07הגב לתגובה זואז מה היה לנו? ריקבון בכל מקום ובכל פינה מהיסוד עד הטפחות. אין שום קשר ואפילו לוגי בין מצב הכלכלות לבין המחירים בבורסות.
- מוכר (ל"ת)קזנובה 03/01/2020 04:21הגב לתגובה זו

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
וול סטריט שור (גרוק)וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%
המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.
בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.
אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".
טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים - טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.
