פער של 145% בפנסיה הממוצעת בין תושבי המרכז לדרום

מחקר המקיף 10,000 ישראלים בגיל העבודה מעלה פערים בגובה הפנסיה הממוצעת באזורים השונים כמו גם בין המינים. מה הקשר בין גובה השכר לגובה החיסכון?
מורן ישעיהו | (2)

ביישובי הדרום גובה החיסכון לפרישה הוא הנמוך בישראל, כך על פי מחקר שביצעה קבוצת רובין המפעילה אפליקציה לניהול פנסיה. מסקנה דומה עלתה גם לגבי סך החיסכון בקרנות השתלמות.

המחקר מתבסס על נתוני אמת של 10,000 ישראלים בגיל העבודה שלגביהם התקבלו נתונים מלאים ושלמים מהמסלקה הפנסיונית של משרד האוצר.

לא רק בשכר - פערי גם בגובה הפנסיה בין תושבי המרכז לדרום

מהמחקר עולה כי גובה החיסכון הממוצע לאדם בגילאי 25-67 של תושבי תל אביב גבוה ב-26% מזה של תושבי הדרום והצפון. תושב תל אביב ממוצע מחזיק בחיסכון בגובה של 640 אלף שקל, לעומת 470 אלף שקל בצפון הארץ ו-460 אלף שקל בדרום הארץ. תושבי ירושלים מחזיקים בחיסכון פנסיוני ממוצע של 434 אלף שקל. כמו כן, אם מבודדים את העיר חיפה משאר אזור הצפון עולה כי הם מחזיקים בחיסכון ממוצע לפרישה של 524 אלף שקל - מכאן מסיקים ברובין על מצב כלכלי טוב יותר של תושבי חיפה מאלה של אזור הצפון.

 

בעוד שגובה השכר הממוצע של תושב תל אביב גבוה ב-26% לעומת תושב באר שבע, ניכר הפער גם בגובה הפנסיה הממוצעת שמרוויח תושב תל אביב הגבוהה ב-145% מזו של תושב באר שבע.

פרישה בכבוד?

החיסכון הפנסיוני המצטבר של ישראלי המצוי נכון להיום בגיל פרישה (67 לגברים ו-62 לנשים) עומד על כ-1.17 מיליון. כשבוחנים את גובה הפנסיה בלבד של ישראלי ממוצע בגיל פרישה ללא חסכונות נוספים כמו קופת גמל וקרנות השתלמות, הקצבה הפנסיונית הממוצעת מסתכמת ב-4,849 שקלים, פחות מ-50% מגובה השכר הממוצע כיום במשק שעומד על 10,400 שקל בחודש.

ברובין מעמידים בספק במיוחד את יכולתם של בני 41-50 וצעירים מהם ליהנות מקצבת פנסיה שתאפשר פרישה בכבוד. 

פנסיה ממוצעת של גבר בישראל גבוהה ב-75% מזו של אישה

מהמחקר עולה כי בעוד שפער השכר בין נשים לגברים עומד על 35% לטובת הגברים, גובה הפנסיה הממוצעת של גבר גבוהה ב-75% מגובה הפנסיה הממוצעת של אישה. סך צבירת הפנסיה הממוצעת של אשה בישראל עומד על 302  אלף שקל, לעומת 536 אלף שקל של גבר.

כשמוסיפים את קרנות ההשתלמות עומדת הצבירה הממוצעת של אשה על 376  אלף שקל, לעומת 655 אלף שקל של גבר. השכר הממוצע של גבר עמד על 12,660 שקלים ואלו המשכורת הממוצעת של אישה עמדה על 9,395 שקלים בחודש. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    המלצת מומחה 22/05/2021 16:33
    הגב לתגובה זו
    ויפה שעה אחת קודם. אין ספק שניתן כך לשפר גם את מצב הנשים וגם את מצב הקרנות.
  • 1.
    ישראלי 22/08/2018 15:13
    הגב לתגובה זו
    לנשים. כבר אי אפשר לסמוך על המדינה שיהיה אפשר לחסוך פה בכבוד. צריכים לאפשר חיסכון מחוץ לגבולות והשפעת המדינה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי