ורבורג תצדיק את מחיר לאומי קארד על חשבונכם
העסקה למכירת לאומי קארד לקרן ורבורג תמורת 2.5 מיליארד דולר בשלב ראשון (עם אופציה להגדלת הסכום בעתיד ככל שיתקיימו מספר תרחישים), מעלה מספר סימני שאלה סביב התועלת שאמורה להגיע לכיס של הצרכן. בתזמון מקרי (או שלא) העסקה נחתמת במקביל לזמן שבו כחלון משיק קמפיין בדמות 'מר ביטחון', כאשר הכוונה לביטחון כלכלי למי ששאל.
כחלון מתגאה היום (ובכלל) שהנה אחרי שפתח את שוק הסלולר לתחרות (וריסק על הדרך את חברות הסלולר), הבנקים על הכוונת והיום עסקה ראשונה להוצאת חברות האשראי מהבנקים יצאה לדרך.
העסקה משקפת מחיר הגבוה ב-30% מההון העצמי של לאומי קארד. עולה השאלה מדוע קרן ורבורג הסכימה לשלם סכום גובה כל כך עבור חברת כרטיסי האשראי. אם נצא מנקודת הנחה שהמהלך ישתלם לה, נראה שהערך שעליה להפיק מכאן והלאה עלול להגיע על חשבון הצרכן. הרי כשחברת כרטיסי האשראי כבר לא תהיה בידיים של בנק לאומי, סביר כי אף אחד מהבנק לא יציע ללקוח כזה או אחר עמלות אטרקטיביות עבור פעולות האשראי שכן מדובר בחברה חיצונית, והנה ורבורג יכולה ליהנות מהמצב. לחלופין, חברת אשראי חיצונית לאו דווקא תוכל לספק שירות ללקוח בדומה לאלו שמספקים הבנקים אך עיקר החשש שהקרן (שמאחוריה ניהול נכסים בהיקף של 45 מיליארד דולר) תחפש לעשות סיבוב על חשבון הצרכן הישראלי - ולצאת, כמו למשל במקרה אייפקס-תנובה.
אמנם המכירה מהווה המשך להמלצות ועדת שטרום שהגישה את מסקנותיה לפני שנה וחצי, וקבעה בין היתר כי על הבנקים הגדולים למכור את חברות כרטיסי האשראי שבשליטתם עד לינואר 2020, אך אם נסתכל לאחור לימי וועדת בכר וסאגת קופות הגמל שנפרדו מהבנקים, הסיפור הגיע לכך שאת דמי הניהול נאלצו להגביל בחקיקה - אז מה ימנע שידור חוזר של חזירות בעמלות?
- הפרדת חברות האשראי לא מבשרת על תחרות אמתית
- ועד העובדים בלאומי קארד פתח במחאה; 150 עובדים שוחררו הביתה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד ההודעה על מכירת לאומי קארד לקרן ורבורג כחלון מודה באותה נשימה כי בשלב זה אין סיכוי שהקרן תהפוך לבנק מסורתי מהסיבה שזה לא כלכלי עבורה. אם אתם שואלים מדוע זה לא כלכלי הרי הבנקים רושמים רווחים של מיליארדים, אפשר לקחת את בנק אגוד כדוגמא מוצלחת לבנק כושל.
מעניין יהיה לראות איך קרן ורבורג תצליח להשביח את ההשקעה, מיוחד במחיר שכזה, ומי צפוי לשלם את החשבון. האם זה יהיה שוב הציבור?
- 3.שר אוצר גרוע בכל התחומים.מקלקל ולא יוצר. (ל"ת)אזרח 30/07/2018 10:05הגב לתגובה זו
- 2.כחלון דואג לכותרות ולא לאזרחים-העלאת ריבית ועמלותוודאית (ל"ת)כחלון=יוקר מחיה 30/07/2018 09:23הגב לתגובה זו
- 1.משה ראשל"צ 30/07/2018 07:07הגב לתגובה זועלוב ומנופח בתקווה שלא נראה את הפוץ הזה אחרי הבחירות בושה שזה היה חבר ליכוד
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
